הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי אליהו שווי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "נישואים" ב־"נישואין")
מ (החלפת טקסט – "יוסף רוז'ין" ב־"יוסף רוזין")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(26 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבליטא כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].
+
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבלטביה כנכדו של הרב אייזיק טראָוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].
  
בשנת [[תרע"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן חזר לביתו הורה בדווינק, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר.
+
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.
  
 
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.
 
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.
שורה 10: שורה 10:
 
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].
 
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].
  
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולד לו בנו הרב [[אייזיק שווי]].
+
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אוֹבּוּ (טוּרְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.
  
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]], ובשנת [[תרצ"ט]] נולד בנו הרב [[אהרון יעקב שווי]].
+
פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]].
 +
 
 +
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].
  
 
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].
 
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].
  
בהיותו בבוכרה, נפטר מקשיי המלחמה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).
+
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
'''בניו:'''
+
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14.
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].
+
*בנו, הרב [[ברוך שלום שווי]].
*[[אייזיק שווי]] - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]] (ז"ל).
+
*בנו, הרב [[אייזיק שווי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].
*[[אברהם שווי]] (ז"ל).
+
*בנו, הרב [[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].
*[[ברוך שלום שווי]] (ז"ל).
 
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
+
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
  
 
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}
 
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
 
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 +
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

גרסה מ־21:43, 16 באוקטובר 2020

הרב מרדכי אליהו שווי (תרס"ד - ו' שבט תש"ב) היה חסיד בתקופת הרבי הריי"צ, חניך ישיבות תומכי תמימים, ושליחו של הרבי הריי"צ לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים רבניים.

תולדות חיים

הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת תרס"ד בעיר דווינסק שבלטביה כנכדו של הרב אייזיק טראָוויש, מגזע צאצאי רש"י.

בשנת תרע"ו נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ תרע"ז, חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה[1], והמשיך לשקוד על לימוד התורה באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.

ה'רוגוצ'ובר', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו 'סמיכה' להוראה.

לכשהגיע לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' מנחם מענדל דימונד, ונכדתו של ר' אהרון יעקב ויילער.

בשנת תר"צ העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת הרבי הריי"צ לעיר אוֹבּוּ (טוּרְקוּ) שבפינלנד, ועסק שם בחינוך הנוער, ובקירוב צעירים ליהדות, שם גם נולדו לו ילדיו.

פתגם היום יום הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת תשנ"ג.

הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת תרצ"ה העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שבאסטוניה, שם כיהן כרב מורה הוראה, וכשוחט ובודק.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה בשנת ת"ש, נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות לבוכרה.

בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה בו' שבט תש"ב, והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).

משפחתו

לקריאה נוספת

  • ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב