הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי אליהו שווי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏תולדות חיים: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏תולדות חיים: תיקנתי שגיאה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
 
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].
 
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].
  
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולד לו בנו הרב [[אייזיק שווי]].
+
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולד לו ילדיו.
  
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]], ובשנת [[תרצ"ט]] נולד בנו הרב [[אהרון יעקב שווי]].
+
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].
  
 
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].
 
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].

גרסה מ־06:56, 6 באפריל 2020

הרב מרדכי אליהו שווי (תרס"ד - ו' שבט תש"ב) היה חסיד בתקופת הרבי הריי"צ, חניך ישיבות תומכי תמימים, ושליחו של הרבי הריי"צ לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים רבניים.

תולדות חיים

הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת תרס"ד בעיר דווינסק שבליטא כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי רש"י.

בשנת תרע"ד נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן חזר לביתו הורה בדווינסק, והמשיך לשקוד על לימוד התורה באחד מבתי המדרש שבעיר.

ה'רוגוצ'ובר', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו 'סמיכה' להוראה.

לכשהגיע לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' מנחם מענדל דימונד, ונכדתו של ר' אהרון יעקב ויילער.

בשנת תר"צ העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת הרבי הריי"צ לעיר אבו שבפינלנד, ועסק שם בחינוך הנוער, ובקירוב צעירים ליהדות, שם גם נולד לו ילדיו.

הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת תרצ"ה העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כרב מורה הוראה, וכשוחט ובודק.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה בשנת ת"ש, נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות לבוכרה.

בהיותו בבוכרה, נפטר לפי שנפל לנהר ובקושי הצליח להינצל, אך לא היה בית רפואה רגילה, ונפטר מחולי כתוצאה מאסון זה. בו' שבט תש"ב, והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).

משפחתו

בניו:

לקריאה נוספת