הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי אליהו שווי"
מ |
מ (קישורים פנימיים. הרבי ולא אדמו"ר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''מרדכי אליהו שווי''' (? - [[תש"ב]]) היה חסיד בתקופת [[ | + | הרב '''מרדכי אליהו שווי''' (? - [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של הרבי הריי"צ לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]]. |
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| − | הרב מרדכי אליהו שווי היה נכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע | + | הרב מרדכי אליהו שווי היה נכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]], ונולד בעיר [[דווינסק]] שבליטא. |
בשנת [[תרע"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן חזר לביתו הורה בדווינק, והמשיך לשקוד על לימוד התורה באחד מבתי המדרש שבעיר. | בשנת [[תרע"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן חזר לביתו הורה בדווינק, והמשיך לשקוד על לימוד התורה באחד מבתי המדרש שבעיר. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה. | ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה. | ||
| − | לכשהגיע לגיל הנישואים, התחתן עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]]. | + | לכשהגיע לגיל הנישואים, [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]]. |
| − | בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[ | + | בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולד לו בנו הרב [[אייזיק שווי]]. |
| − | הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן | + | הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]], ובשנת [[תרצ"ט]] נולד בנו הרב [[אהרון יעקב שווי]]. |
| − | לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת ת"ש, נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]]. | + | לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]]. |
בהיותו בבוכרה, נפטר מקשיי המלחמה, והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת). | בהיותו בבוכרה, נפטר מקשיי המלחמה, והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת). | ||
גרסה מ־02:10, 8 באפריל 2013
הרב מרדכי אליהו שווי (? - תש"ב) היה חסיד בתקופת הרבי הריי"צ, חניך ישיבות תומכי תמימים, ושליחו של הרבי הריי"צ לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים רבניים.
תולדות חייו
הרב מרדכי אליהו שווי היה נכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי רש"י, ונולד בעיר דווינסק שבליטא.
בשנת תרע"ד נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן חזר לביתו הורה בדווינק, והמשיך לשקוד על לימוד התורה באחד מבתי המדרש שבעיר.
ה'רוגוצ'ובר', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו 'סמיכה' להוראה.
לכשהגיע לגיל הנישואים, התחתן עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' מנחם מענדל דימונד, ונכדתו של ר' אהרון יעקב ויילער.
בשנת תר"צ העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת הרבי הריי"צ לעיר אבו שבפינלנד, ועסק שם בחינוך הנוער, ובקירוב צעירים ליהדות, שם גם נולד לו בנו הרב אייזיק שווי.
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת תרצ"ה העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כרב מורה הוראה, וכשוחט ובודק, ובשנת תרצ"ט נולד בנו הרב אהרון יעקב שווי.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה בשנת ת"ש, נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות לבוכרה.
בהיותו בבוכרה, נפטר מקשיי המלחמה, והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).
משפחתו
בניו:
- אהרון יעקב שווי - מרא דאתרא בשכונת קראון הייטס.
- אייזיק שווי - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש במונטריאול (ז"ל).
- אברהם שווי (ז"ל).
בתו:
לקריאה נוספת
הקדמה לכרך הראשון של 'כתבי ר' אייזיק'.
