פתיחת התפריט הראשי
מצפה יצהר / מצפה משיח
מצפה יצהר.jpg
חלק מבתי הגבעה
עיר יצהר
מדינה ישראל
שכונה חב"דית מצפה משיח
מייסדי הקהילה איציק סנדרוי
מוסדות "פינה חמה" - מקווה טהרה - תומכי תמימים יצהר, גני ילדים
שלוחים מרכזיים איציק סנדרוי
מספר שלוחים 3
מספר בתי חב"ד 1
שלט כניסה לגבעה
המצפה ביום מושלג (תשע"ג)

מצפה יצהר (נקרא גם "מצפה משיח") הוא מאחז המשתייך ליישוב יצהר, בו מתגוררים קרוב ל-10 משפחות, רובם חסידי חב"ד. במצפה יש ישיבה פעילה, מקווה וספריית חסידות.

הקמת המצפהעריכה

 
ר' איציק בהנחת אבן הפינה לגבעה יחד עם ר' יעקב לנצ'נר, ט' סיון תשס"ג

בשנת תשס"ב, בעקבות הטרור שגבר באותה תקופה, הקים הרב איציק סנדרוי את הגבעה, שנקראה בהמשך גם "מצפה משיח" או "מצפה יצהר".

הגבעה נמצאת דרומית מזרחית ליישוב יצהר במרחק של כמעט שני קילומטרים, ומשקיפה על הכפרים חווארה ועינאבוס.

אוכלוסייהעריכה

במצפה מתגוררים קרוב ל-10 משפחות, רובם חסידי חב"ד ומשפחות נוספות המקורבות לחסידות.

פינוי המצפהעריכה

 
הרב דב ליאור מבקר במצפה אחרי אחד הפינויים. לידו עומד ר' איציק סנדרוי

מצפה יצהר פונה שלוש פעמים בידי כוחות המשטרה.

הפינוי הראשוןעריכה

הפינוי הראשון ארע בי"ט בסיון תשס"ג במהלכו נהרס ביתו של ר' איציק סנדרוי מייסד הגבעה. מיד לאחר הפינוי נבנה הבית מחדש על ידי המתיישבים[1].

הפינוי השניעריכה

בז' ניסן תשס"ו הגישה תנועת שלום עכשיו עתירה לבג"ץ לפינוי המאחז.

ביום חמישי, י"ט סיון פורק המאחז בידי כוחות משטרה. המאחז נבנה בשנית מיד בסיום הפירוק, ובשבוע אחרי, הגיעו למאחז כ-40 חסידים[2] לשבת לחזק את המקום.

לקראת פינוי נוסףעריכה

בי"ז כסלו תשע"ב הגיעו ידיעות לתושבי הגבעה על פינוי מתוכנן. ר' איציק כתב לרבי באגרות קודש בו דיווח על השמועות, ובמענה מהרבי הובן כי לא יהיה פינוי[3].

מאות מתושבי השומרון הגיעו למצפה כדי למנוע את הפינוי בגופם, אך ר' איציק הודיע לכולם כי הם יכולים להתפזר כיון שלא יהיה פינוי. בסופו של דבר אכן הפינוי לא התבצע.

הפינוי השלישיעריכה

בי"ז כסלו תשע"ב, הגיעו לאזור הגבעה וגבעות סמוכות כוחות צבא ומשטרה גדולים, עם כלים לפינוי[4]. ביום חמישי, י"ט כסלו פונה המאחז בפעם השלישית. מספר ימים קודם הפינוי נודע לתושבי הגבעה על תכנון הפינוי, ומאות תושבים הגיעו לגבעה כדי למנוע את הפינוי בגופם. ר' איציק כתב שוב לרבי בו דיווח על הפינוי, ובמכתב הובא שדרך חב"ד היא בדרך אהבת ישראל. בעקבות המכתב החליט ר' איציק שלא להתנגד בכוח לפינוי.

הפינוי התחיל לפנות בוקר, בשעה שתושבי הגבעה עם עשרות אזרחים נוספים שבוא למנוע את הפינוי, ישבו בהתוועדות חג הגאולה של אדמו"ר הזקן. כוחות הפינוי שציפו למאבק אלים הופתעו לראות את התושבים יושבים ומנגנים, וחלקם הצטרף להתוועדות[5][6].

בזמן הפינוי פעל וידאו של הרבי בעניין שלימות הארץ.

מיד לאחר הפינוי החלו בבניה מחודשת של הבתים ההרוסים[7]. ראש המועצה גרשון מסיקה וחבר הכנסת מיכאל בן ארי ביקרו במקום והבטיחו את עזרתם לשיקום ההריסות[8].

חודשיים לאחר הפינוי הוכרז רשמית על הקמת הישיבה ונחנך בית כנסת חדש בגבעה עם חגיגת הכנסת ספר תורה, בהשתתפות עשרות תושבים[9]. באותה תקופה הגיע הרב דב ליאור לסיור במצפה, לחזק את תושביו[10].

בית הכנסתעריכה

בית הכנסת בגבעה נמצא בתוך קרוון ונקרא על שם דוד בר חן.

עד לפתיחת הישיבה בשנת תשע"א לא התקיימו מניינים סדירים בבית הכנסת, ורק לעיתים בשבתות. מאז פתיחת הישיבה וגידול התושבים המתגוררים בגבעה יש מניין פעיל שלוש פעמים ביום.

בחודש אייר תשע"ג קיבלה הישיבה מתנה את ארון הקודש שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" במערת המכפלה[11]. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של יהודים ממשך עשרות שנים.

 
מבנה הזאל של הישיבה, בחורף תשע"ג
 
המקווה בגבעה בהליכי בניה

ישיבת תומכי תמימיםעריכה

  ערך מורחב – תומכי תמימים יצהר

בשנת תשע"א קיבל ר' איציק הוראות ברורות מהרבי באגרות קודש על פתיחת סניף ישיבת תומכי תמימים בגבעה. לאחר התייעצות עם משפיעים הוחלט על פתיחת הישיבה.

הישיבה נפתחה באופן רשמי בתחילת שנת הלימודים תשע"ב, והוקדמה לכך ביקורים תכופים של בחורים מישיבות חב"ד שונות ברחבי הארץ.

לישיבה מספר מבנים המשמשים את התלמידים כפנימיה, חדר אוכל ואולם לימודים (זאל), ובעתיד מתוכננת בניית מבנה ענק בצורת 770 שיאכלס בתוכו את כל הנדרש עבור הישיבה.

תלמידי הישיבה מקיימים פעילות מבצעים רציפה עם תושבי היישוב, היישובים הסמוכים ובבסיסי צה"ל.

מקווהעריכה

בקיץ שנת תשע"ג נבנה מקווה טהרה לתועלת תלמידי הישיבה ותושבי הגבעה. את המקווה בנו תלמידי הישיבה בשיתוף תושבים. המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, חסיד ברסלב ידיד הישיבה שנרצח בצומת כפר תפוח בחודש אייר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים