הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת קינים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ויקיפדיה)
מ (החלפת טקסט – "הדעת " ב־"הדעת ")
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{מפנה|קנים|בחורים בישיבת תומכי תמימים המרכזית שנבחרו למסור פלפולים|שבעת קני המנורה}}
 +
 
ב'''מסכת קינין''' יש שלושה פרקים, ושלוש וחצי דפים. מסכת קינים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. יש בה שלושה פרקים, העוסקים בקינים - זוגות של עופות המיועדים לקרבן - שנתערבו זה בזה.
 
ב'''מסכת קינין''' יש שלושה פרקים, ושלוש וחצי דפים. מסכת קינים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. יש בה שלושה פרקים, העוסקים בקינים - זוגות של עופות המיועדים לקרבן - שנתערבו זה בזה.
למסכת זו אין תלמוד בבלי (או תלמוד ירושלמי), אך היא מודפסת ברוב המהדורות של התלמוד הבבלי עם מסכתות מעילה, תמיד ומידות (דפים כ"ב,א-כ"ה,א בש"ס וילנה).
+
למסכת זו אין תלמוד בבלי (או תלמוד ירושלמי), אך היא מודפסת ברוב המהדורות של התלמוד הבבלי עם מסכתות מעילה, תמיד ומידות (דפים כ"ב, א-כ"ה, א בש"ס וילנה).
 
=== ביאורי הרבי ===
 
=== ביאורי הרבי ===
  
בסוף המסכת מובא המאמר כי דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם. הביאור הוא הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת.
+
בסוף המסכת מובא המאמר כי דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם. הביאור הוא הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב [[ספירת הדעת|הדעת]] ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת.
  
מסיבה זו אומר [[רבי יוסי בן קסמא]] ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|קנב, א.}} טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן( עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל.
+
מסיבה זו אומר [[רבי יוסי בן קסמא]] ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|קנב, א.}} טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן שהם שתי רגליו עם המקל. על פי פשט המאמר מוקשה, שהרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל.
  
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=c6806eed-abc0-4a96-9481-c8000b37c603&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=210 שיחות קודש תשמ"א].}} מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך [[פלפול]], מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב הדעת ולא בפלפול, למרות המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם".
+
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=c6806eed-abc0-4a96-9481-c8000b37c603&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=210 שיחות קודש תשמ"א].}} מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך [[פלפול]], מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב [[ספירת הדעת|הדעת]] ולא בפלפול, למרות המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם".
 
===ביאורים נוספים===
 
===ביאורים נוספים===
  
*'''סוף המסכת.''' האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&hilite=64baf3b4-a87a-473e-b6ca-93af4c653b2e&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=144 לקוטי שיחות חט"ז עמ' 131 (עמ' 144)]
+
*'''סוף המסכת.''' האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&hilite=64baf3b4-a87a-473e-b6ca-93af4c653b2e&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=144 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 131 (עמ' 144)]
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9661&st=&pgnum=43 מסכת קינין] {{הב}}
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9661&st=&pgnum=43 מסכת קינין] {{הב}}
 +
*[http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20140329&gil=1332 לקוטי שיחות על מסכת קינים]
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{שס}}
 
{{שס}}
 
[[קטגוריה:ש"ס]]
 
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־05:39, 2 באוגוסט 2016

Disambig RTL.svg.png המונח "קנים" מפנה לכאן. לערך העוסק בבחורים בישיבת תומכי תמימים המרכזית שנבחרו למסור פלפולים, ראו שבעת קני המנורה.

במסכת קינין יש שלושה פרקים, ושלוש וחצי דפים. מסכת קינים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. יש בה שלושה פרקים, העוסקים בקינים - זוגות של עופות המיועדים לקרבן - שנתערבו זה בזה. למסכת זו אין תלמוד בבלי (או תלמוד ירושלמי), אך היא מודפסת ברוב המהדורות של התלמוד הבבלי עם מסכתות מעילה, תמיד ומידות (דפים כ"ב, א-כ"ה, א בש"ס וילנה).

ביאורי הרבי

בסוף המסכת מובא המאמר כי דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם. הביאור הוא הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת.

מסיבה זו אומר רבי יוסי בן קסמא במסכת שבת[1] טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן שהם שתי רגליו עם המקל. על פי פשט המאמר מוקשה, שהרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל.

הרבי[2] מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך פלפול, מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב הדעת ולא בפלפול, למרות המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם".

ביאורים נוספים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים