מסכת יומא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא. במסכת יומא ישנם שמונה פרקים ושמונים וששה וחצי דפים.

נושא המסכת הוא בעניני יום הכפורים, והנושאים המסתעפים הן: דיני כהן גדול וסדר העבודה, הקלפי והשעיר לעזאזל, איסורי אכילה ביוהכ"פ. וכן בעניני שחיטת התמיד, ותרומת הדשן.

רב שרירא גאון היה קורא למסכת זו בשם כיפורים.

ביאורי הרבי

במסכת מבואר[1] על אחד האמוראים שהיה אומר לעצמו "דברי מוסר" שלא תזוח דעתו. מסיפור זה למדים שני ענינים: (א) צריכים לשלול ענין של ישות כו'. (ב) שאכן יכולים לשלול זאת.[2]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ביאורים נוספים

  • ח ב. וכי לשכת פרהדרין הייתה, והלא לשכת בלווטי הייתה. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1914 (עמ' 168)
  • נב א. ה' מקראות אין להם הכרע, ואחד מהם משוקדים, דמספקא לן אי קאי אגביעים או אכפתוריה ופרחיה. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1916 (עמ' 170)

ביאורי נשיאי חב"ד

הערות שוליים

  1. דף פ"ו ב.
  2. התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 1332.