מנצפ"ך

אותיות מנצפ"ך הן אותיות כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: "מנצפ"ך צופים אמרו", שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, אלו מהן בראש התיבה או בתוכה, ואלו בסוף התיבה.

כי מאחר שלשון הקודש אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק הנביאים מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה.

ועל פי החסידות והקבלה הנה מנצפ"ך הן שרש האותיות, שהן ה' גבורות המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות.

מקורות לעיון:

• שער היחוד והאמונה פ"ד.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")