הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם צבי ריבקין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
(לקריאה נוספת)
שורה 47: שורה 47:
  
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
*[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים]], הוצאת חז"ק, [[תשע"ד]]
+
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
  
 
==קישורים חיצונים==
 
==קישורים חיצונים==

גרסה מ־22:05, 17 במאי 2014

דיוקן פניו של הרב מנחם צבי ריבקין. ניתן לראות את ה'עגיל' על אוזנו הימנית
ר' חיים שרייבר ור' צבי ריבקין

הרב מנחם צבי ריבקין (תרכ"ט-ט' תשרי תש"ח) מחסידי אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. נולד בברכתו של הרבי המהר"ש ועל פי הוראתו ענד עגיל כל חייו כסגולה לאריכות ימים. רבה של קהילות חב"ד בבאביניץ, וילנה ומאוחר יותר במנצ'סטר שבאנגליה.

תולדות חייו

נולד לאביו הרב יחיאל נתן ריבקין, מחסידי אדמו"ר מהר"ש, בשנת תרכ"ט. אביו שיכל את כל ילדיו בטרם עת, ונסע לרבי המהר"ש לבקש ברכה לזרעא חייא וקיימא. הרבי בירכו ונתן לו עגיל לענוד באוזנו של הרך הנולד כסגולה לאריכות ימים. מיד עם לידתו של הרב מנחם צבי ענד אביו את העגיל באוזנו הימנית שלא מש ממנו עד יומו האחרון.

בצעירותו גדל בעיירה פליסא שם למד תורה אצל אביו ורב העיירה. כשהיה בן חמש עשרה נתייתם מהוריו, ומכיוון שיצא שמו כעילוי לקחו גביר העיירה קובליץ, הרב אליהו לייב אטיגינא, לחתן לבתו רחל חנה. אחרי החתונה במשך שנים ארוכות ישב ולמד עם רבה של קובליץ, הרב שאול הכהן בלוך, כשחותנו מספק למשפחתו את כל צרכיו.

בספרו לב אליהו המלקט את כתביו של חותנו, ר' אליהו לייב אטיגינא, הוקיר לו תודה על דאגתו הגשמית לכל צרכיו בשנים שהתייתם מהוריו וגם לאחר החתונה: "ופה מקום אתי להזכיר טובותיו, אשר לקחני לביתו במות עלי אמי מורתי ז"ל בהיותי כבן ט"ו שנים, מפתו אכלתי ומימיו שתיתי, והלביש והנעיל אותי, גם עד ימי כלולתי, וגם אחר-כך עד יומו האחרון לא עזב חסדו ממני ומאנשי ביתי לסעדני ולתמכני בכל מילי דמיטב, למען אוכל לישב בצל התורה והעבודה לפני ה' תמיד. זכרה לו אלו-ה לטובה!"

ברבנות בקהילות שונות

בשנת תרנ"ה, בהיותו בן 25, עזב את שולחן חותנו ונתמנה לרב בקהילת באביניץ הסמוכה לליובאוויטש. בזמן שהתגורר בבאביניץ הקפיד לנסוע מידי שנה לליובאוויטש, לחג השבועות.

מספר פעמים גייס אותו הרבי הרש"ב להתרים כספים לענינים שונים. כך למשל נמצא מכתב באגרות קודש[1] בו הרבי רותם אותו למגבית עבור מצות לחיילים היהודים הנמצאים במערכות המלחמה. בנוסף היה שד"ר של ישיבת תומכי תמימים.

באגרות-קדשו של אדמו"ר הרש"ב מצינו, שבשנת תרס"ה פנה אליו הרבי וביקשו להירתם כעושה ומעשה, למגבית עבור מצות לחיילים היהודים הנמצאים במערכות המלחמה (אג"ק, א, עמ' שכא-שכד). בשנת תרע"ד, באחת ממסעותיו לאיסוף כספים לטובת הישיבה, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, הגיע לוורשה שם נתקע בעקבות מערכות המלחמה. בהיותו שם קיבל על עצמו את רבנות אנ"ש יושבי וילנא ב"חצר אפאטאוו". בשהותו בוילנא פעל לפתיחת ישיבת חב"ד בחצר אפאטאוו, ישיבה שפעלה עד למלחמת העולם השניה.

ברבנות מנצ'סטר

בשנת תרפ"ג נתפנתה במנצ'סטר שבאנגליה מישרת הרבנות של הרב ישראל יעקב הכהן יפה, ובעצתו של אדמו"ר הריי"צ והשתדלותו של הרב סענדר נמיצוב ממנצ'סטר, קיבל על עצמו הרב ריבקין את הרבנות שם. בעקבותיה נתמנה גם לחבר בית-הדין דמנצ'סטר.

בשנת תרפ"ג עקר מוילנא ונסע למנצ'סטר שבאנגליה, וגם שם נתמנה לרב הקהילה. לפני נסיעתו לשם שלח לו הרבי הריי"צ ברכת הדרך והתווה לו את שליחותו במקום, לפעול אצל אנ"ש בענייני חסידות. כאשר בישר לרבי שהגיע למקום, בכ"ד בכסליו, שלח לו הרבי הריי"צ מכתב נוסף בו מברכו בהצלחה רבה, חרף הקשיים שיעמדו לו בדרכו בהתחלה, ומבטיחו כי העיר כולה תבורך ברוב ברכה בשל פעילותו.[2] באותו המכתב ממנה אותו הרבי להיות שד"ר ולהסתובב ברחבי אנגליה ולחזור חסידות, ולהידבר עם האנשים אשר ברחבי המדינה. בסיום מבקש ממנו הרבי כי יכתוב דו"ח מידי שבוע, באריכות ובפרטות, וישלח לרב אלחנן דוב מרוזוב, ממזכירי הרבי הריי"צ. בהמשך הודיע הרבי לעסקנים החב"דיים, כי הרב ריבקין הוא הכתובת לכל עניני חב"ד באנגליה.[3]

כשנתמנה לרב באנגליה דרשו ממנו חברי הקהילה כי יחליף את הקסקט הרוסי בכובע רבני ('צילינדר'), כפי הנהוג שם. בתחילה סירב בתוקף, ואף העדיף לעזוב את הרבנות שם. לבסוף שאל את הרבי הריי"צ, והרבי השיב לו לחבוש את הצילינדר כפי מנהג המקום. מאז שקיבל את הוראת הרבי לא הסיר את הכובע מראשו.

בשנת תרפ"ו שלחה לו הנהלת תומכי תמימים באוטווצק תעודה מהודרת ובה מעניקים הם לו את התורה "חבר מאד נכבד", בזכות "מפעלו הכביר ועבודתו הגדולה לטובת החזקת הישיבה".

במלחמת העולם השניה

בשלהי שנת ת"ש הפציצו הגרמנים את מנצ'סטר, ופצצה אחת נחתה על ביתו באמצע שהיה שקוע בלימוד. חצי מביתו התרסק, ודלתות ומשקופים נעקרו ממקומם, וחלקם התעופפו לעברו. כובע הצילינדר שהיה חבוש - כרגיל - על ראשו נמעך והציל אותו מפגיעה. הרב ריבקין סיפר לרבי הריי"צ על נס הצלתו, והרבי בירכו כי ה' ישמרהו גם להבא.[4]

התקשרותו לנשיאי חב"ד

הרב ריבקין היה קשור בכל מאודו ל'בית רבי'. מלבד השליחויות אותם הטילו עליו הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ, הייתה תקשורת מכתבים עניפה בינו לרבי הריי"צ. בנוסף, מזכירו של הרבי הריי"צ, הרב יחזקאל פייגין נהג לדווח לו בפרטות על מצבו הבריאותי של הרבי.

הרב ריבקין היה אחד מהחסידים שהרבי הריי"צ ביקש מהם לפרסם "שמאורעות הזמן הם חבלי משיח ויש לעורר את העם בתשובה ולהתכונן לקבלת פני משיח צדקנו, "והקבלת פנים צריך להיות בלבושים נקיים שהם קיום המצוות בהידור ובפנים צהובות ומאירות שהוא לימוד התורה".[5]

במקביל התכתב תכופות עם הרבי מלך המשיח עוד כשהיה חתן הרבי הריי"צ קודם שקיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד. הרבי פעל דרכו להפצת ספרי קה"ת וחלוקת ולימוד משניות בעל פה.[6]

בח' בתשרי החל לכתוב מכתב נוסף לרבי, אך לא זכה להשלימו. למחרת, בט' תשרי תש"ח בכניסתו לבית הכנסת לאמירת "כל נדרי", התמוטט ונפטר.

הרב ריבקין היה בעל מנגן מיוחד, וזכר ניגונים עתיקים. את הניגונים אותם לימד, זכרו בנו ר' יצחק ריבקין ונכדו ר' אליהו לייב, ונרשמו בספר הניגונים חלק שלישי. בנוסף חיבר הרב ריבקין ניגון שמחה משלו, ניגון ש"מ שבספר הניגונים. תפילותיו היו באריכות גדולה, מלווים בניגונים ישנים ובבכיות עצומות. מהניגונים המפורסמים איתם התפלל, הניגון 'דער עובד' המיוחס לר' הלל מפאריטש (ניגון פ"ו שבספר הניגונים), וביחוד התפלל איתו עד ל'ברוך שאמר'.

משפחתו

  • בנו, זלמן ריבקין
  • בנו, הרב יצחק ריבקין הי"ד.
  • נכדו, ר' אליהו לייב ריבקין, כפר חב"ד.
  • גם בנו הרה"ח יצחק אב"ד שווינצאן ונכדו הרה"ח ר' אליהו ליב מכפר חב"ד, הצטיינו במעלת הנגינה; ועל הטוב יזכר שמו של הר"ר אליהו ליב, שבזכותו ניצלו מתהום הנשיה ונותרו למשמרת עולם ניגוני חב"ד רבים, וביניהם ניגונים משל אביו הר"ר יצחק, זקינו הר"ר מנחם צבי וזקן-זקינו הר"ר שלמה מצ'אשניק - כולם נרשמו מפיו ונדפסו בכרך השלישי של "ספר הניגונים" (כפר חב"ד, תש"מ).

לקריאה נוספת

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש כרך א' עמודים שכ"א-שכ"ד
  2. אגרות קודש כרך יד, עמ' רסג
  3. ראה באגרות קודש חלק יד עמ' רסה במכתב לרב רסקין בוורשא, ובחלק א' עמ' שעד לרב הבלין מירושלים
  4. במכתב מה' בניסן תש"א
  5. ראה אגרות קודש (הריי"צ), כרך ו, עמ' שלח ועמוד שצד
  6. אגרות קודש, כרך א', עמ' קכח