הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם נחום יצחק אייזיק חנון"
מ (החלפת טקסט – " חסידות חב"ד" ב־" חסידות חב"ד") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| − | נולד | + | נולד ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביו הרב ישעיהו מיכאל חנון ולאמו חייענא, כצאצא של ר' נחום ה'[[חוזר]]' של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], ונקרא על שמו. |
בצעירותו עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[חברון]], ובהמשך עבר לגור ב[[ירושלים]] שם עסק בהפצת מעיינות החסידות בקרב חוגי היהדות החרדית. כחלק מעבודתו, עסק בתרגום קטעי שיחות ואמרות קודש של [[רבותינו נשיאינו]], העתיק אותם מפי השמועה ומרשימות פרטיות וערך אותם מחדש בלשון הקודש כדי להנגיש אותם גם לקהל שאינו דובר אידיש, והדפיס קונטרסים מדבריהם של נשיאי [[חסידות חב"ד]] אותם הפיץ בקרב תושבי ירושלים. | בצעירותו עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[חברון]], ובהמשך עבר לגור ב[[ירושלים]] שם עסק בהפצת מעיינות החסידות בקרב חוגי היהדות החרדית. כחלק מעבודתו, עסק בתרגום קטעי שיחות ואמרות קודש של [[רבותינו נשיאינו]], העתיק אותם מפי השמועה ומרשימות פרטיות וערך אותם מחדש בלשון הקודש כדי להנגיש אותם גם לקהל שאינו דובר אידיש, והדפיס קונטרסים מדבריהם של נשיאי [[חסידות חב"ד]] אותם הפיץ בקרב תושבי ירושלים. | ||
גרסה מ־07:09, 9 בנובמבר 2016
הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חנון היה מחסידי חב"ד בחברון ובירושלים בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, שעסק בהפצת חסידות בין חוגי היהדות החרדית.
תוכן עניינים
תולדות חייו
נולד בעיירה ליובאוויטש לאביו הרב ישעיהו מיכאל חנון ולאמו חייענא, כצאצא של ר' נחום ה'חוזר' של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק, ונקרא על שמו.
בצעירותו עלה לארץ הקודש והתיישב בחברון, ובהמשך עבר לגור בירושלים שם עסק בהפצת מעיינות החסידות בקרב חוגי היהדות החרדית. כחלק מעבודתו, עסק בתרגום קטעי שיחות ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו, העתיק אותם מפי השמועה ומרשימות פרטיות וערך אותם מחדש בלשון הקודש כדי להנגיש אותם גם לקהל שאינו דובר אידיש, והדפיס קונטרסים מדבריהם של נשיאי חסידות חב"ד אותם הפיץ בקרב תושבי ירושלים.
בשנת תשי"ח שלח לרבי את אחד מהקונטרסים שהדפיס, וכמענה על כך הרבי הודה לו על המשלוח ושאל אותו האם מצויים תחת ידו רשימות פרטיות נוספות של חסידים שרשמו לעצמם 'הנחות' מדברי רבותינו נשיאינו וכדו', והאם ידועים לו פרטים אודות תולדות חייו של בני משפחתו מחסידי חב"ד בדורות הקודמים או כתבים אחרים הקשורים אליהם[1].
קונטרסים בעריכתו
- דרך חיים להשמחה והאמת - ירושלים, י"ח כסלו תש"י
- הדרך להשמחה והאמת - ירושלים, ראש חודש אדר תשי"ב
- ליקוט פתגמים
משפחתו
- בנו, ר' משה מרדכי חנון
- חתנו, הרב פנחס לייבוש הרצל - משפיע בית הכנסת 'בעל התניא' בירושלים
