מנחם מענדל פוטרפס

ר' מענדל פוטרפאס (כ' תשרי ה'תרס"ז - ד' תמוז ה'תשנ"ה), נולד בעיר פלעשצעניק שנמצאת ברוסיה הלבנה. אביו ששמו הוא גם כן מנחם מענדל, נפטר במגיפת הטיפוס הידועה - עוד לפני שהוא נולד. עקב כך אמו קראה לבנה על שם אביו.

ר' מענדל הוא חסיד משולש - דבר נדיר מאוד - חסיד של כ"ק אדמו"ר הרש"ב, לאחרי זה של בנו וממלא מקומו כ"ק אדמו"ר הריי"צ ושל כ"ק אדמו"ר שליט"א.

היה ידוע בתור בעל מסירות נפש, שישב בכלא הסובייטי כעשר שנים - ולאחר מכן זכה להסתןפף בצל קורתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

הילד היתום

הסבתא מרת רחל לאה

ר' מענדל גדל אצל סבתו רחל-לא מנעוויל. סיפורים רבים מהלכים על אשה זו. היא הייתה ידועהב כמהדרת במצוות בצורה מופלאה ביותר. יש אף האומרים כי היא נהגה ללבוש טלית קטן. בפסח הייתה מוסרת נפשה עבור הידור המצות. החל מקצירת החיטים וכלה ברידוד הבצק. היא מעולם לא בקשה שכר עבור עבודתה זו, פרט למה שבקשה באופן אישי: שכמות המצות המגיעה לה, תהא מהמצות הראשונות של התנור הראשון.

ידוע הסיפור על כך שהיתה מחלוקת מסוימת בינה לבין החסיד הנודע ר' ישראל נח בלניצקי - למי משניהם מגיעות המצות הראשונות של התנור הראשון. משלא מצאו פשרה, הלכו לבית דין, ושם להפתעתם פסקו שהצדק עם מרת רחל-לאה ולה מגיעה מצות אלו.

ביחידיות אצל כ"ק אדמו"ר הרש"ב

הסבתא היתה ידידת נעורים של הרבנית שטערנא-שרה ומתי שהייתה מגיעה לליובאוויטש, היתה באה לביתה ושם לצד מיחם תה - כפי שהיה נהוג אז אצל המשפחות המיוחסות - היו יושבות ומשחחות בסיפורי חב"ד ובמנהגי החסידים.

היחידות הראשונה

כשביקרה בליובאוויטש בשנת ה'תרע"ה, הביאה עמה את נכדה ר' מענדל שמלאו לו אז שמונה שנים. באחת מפגשותיה הקבועות אם אשת כ"ק אדמו"ר הרש"ב, ביקשה מהרבנית שתכניס את ר' מענדל ליחידות אצל הרבי נ"ע. כמובן שהרבנית הסכימה ובחפץ לב, ולאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו). והרבי נתן לו ברכה ליראת שמים ומתוך אריכות ימים ושנים.

נהפך למנהג קבע

מעתה, נהפך הדבר למהג קבוע. כמעט מידי שנה, לקחה הסבתא מרת רחל-לאה את מנחם מנח םלליובאוויטש (ולאחר מכן לרוסטוב), והפעם האחרונה שזכה לשהות בצל קורתו של הרבי הרש"ב - היה בחודש תשרי ה'תר"פ כשהיה בן 13 שנים.

התמים מענדל פוטרפאס

בסוף שנת ה'תר"פ, חזר מנחם מענדל לאמו, אך לא שהה שם הרבה זמן. עד שנת ה'תרפ"ד למד במחתרת בעיר קרמנצ'וג, וכשהבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות הוא נאלץ לברוח, ושנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת ה'תרפ"ט.