שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
הרב '''מנחם מענדל דיסקין (ליאדער)''' ([[תרכ"ט]]-[[ט' אדר|ט' אדר ראשון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]) היה המלמד ה[[מלמד]] החסידי הראשון ב'[[תלמוד תורה|חיידר]]' שהוקם לצד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובשנותיו האחרונות - מאנשי קהילת חב"ד ב[[שצעדרין]].
==תולדות חיים==
עוד לפני שהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בהיכל הישיבה (מעין מוסד ה[[כולל|כוללים]] הנהוג כיום).
בשנת [[תרס"ו]] נוסד בעיירה ב[[עיירה]] ה'[[תלמוד תורה|חיידר]]' לצעירים שפעל תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], התמנה כמלמד. תלמידיו הראשונים היו הרב [[אברהם פריז]], [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ו[[אריה לייב שיינין]].
טבעו היה רך ביותר, ובאחת מההזדמנויות בהם עסק באפיית המצות אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] העיר לו הרבי שהוא צריך להחזיק את התלמידים שתחת השגחתו באותו חוזק מורא כמו שהוא מחזיק את הבצק (הקרוי באידיש "מיירע", ודומה בהגייתו ל"מורא").
ר' מענדל התאלמן בצעירותו, ובשנת [[תרפ"ח]] כשהקהילה ב[[ליובאוויטש]] כבר התמעטה באופן משמעותי, החליט להצטרף לחתנו ר' [[מנחם (נאחע) קרסיק]], שעבר באותה שעה להתגורר ב[[שצעדרין]] מחשש ה[[ק.ג.ב.]] שחיפש אחריו.
בתקופת מגוריו בשצעדרין, עמד לצד בתו וחתנו, ודאג לחינוכו החסידי של נכדו ר' מוטל קרסיק. בג' שבט [[תרצ"ח|תרח"צ]] ערכו פקידי ה[[ק.ג.ב.]] פשיטה בבתיהם של שישה מחסידי חב"ד בצעדריןבשצעדרין, ואסרו את ר' מענדל באשמת היותו מרגל גרמני כביכול, וזאת על אף שלא ידע את השפה הגרמנית כלל.
עוד באותו יום הועמד למשפט שדה יחד עם חמשת החסידים הנוספים שנעצרו באותו לילה, והוא הועבר ל[[בוברויסק]] ולאחר מכן ל[[מינסק]] שם הוצא להורג בירייה בתאריך [[ט' אדר|ט' אדר ראשון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]].
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו ברוסיה הקומוניסטית]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ליובאוויטש: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד שצעדרין: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
2,972

עריכות

תפריט ניווט