הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל דיסקין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (קטגוריה)
 
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מנחם מענדל דיסקין (ליאדער)''' ([[תרכ"ט]]-[[ט' אדר|ט' אדר ראשון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]) היה המלמד החסידי הראשון ב'[[תלמוד תורה|חיידר]]' שהוקם לצד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובשנותיו האחרונות - מאנשי קהילת חב"ד ב[[שצעדרין]].
+
הרב '''מנחם מענדל דיסקין (ליאדער)''' ([[תרכ"ט]]-[[ט' אדר|ט' אדר ראשון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]) היה ה[[מלמד]] החסידי הראשון ב'[[תלמוד תורה|חיידר]]' שהוקם לצד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובשנותיו האחרונות - מאנשי קהילת חב"ד ב[[שצעדרין]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
שורה 6: שורה 6:
 
עוד לפני שהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בהיכל הישיבה (מעין מוסד ה[[כולל|כוללים]] הנהוג כיום).
 
עוד לפני שהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בהיכל הישיבה (מעין מוסד ה[[כולל|כוללים]] הנהוג כיום).
  
בשנת [[תרס"ו]] נוסד בעיירה ה'[[תלמוד תורה|חיידר]]' לצעירים שפעל תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], התמנה כמלמד. תלמידיו הראשונים היו הרב [[אברהם פריז]], [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ו[[אריה לייב שיינין]].
+
בשנת [[תרס"ו]] נוסד ב[[עיירה]] ה'[[תלמוד תורה|חיידר]]' לצעירים שפעל תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], התמנה כמלמד. תלמידיו הראשונים היו הרב [[אברהם פריז]], [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ו[[אריה לייב שיינין]].
  
 
טבעו היה רך ביותר, ובאחת מההזדמנויות בהם עסק באפיית המצות אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] העיר לו הרבי שהוא צריך להחזיק את התלמידים שתחת השגחתו באותו חוזק מורא כמו שהוא מחזיק את הבצק (הקרוי באידיש "מיירע", ודומה בהגייתו ל"מורא").
 
טבעו היה רך ביותר, ובאחת מההזדמנויות בהם עסק באפיית המצות אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] העיר לו הרבי שהוא צריך להחזיק את התלמידים שתחת השגחתו באותו חוזק מורא כמו שהוא מחזיק את הבצק (הקרוי באידיש "מיירע", ודומה בהגייתו ל"מורא").
  
בהזדמנות אחרת התבטא עליו אדמו"ר הרש"ב במהלך חגיגת [[שמחת תורה]] שכאשר יבוא משיח יושיבו את ר' מענדל עם [[הגאון מוילנא]] ללמוד את [[ספר התניא]].
+
בהזדמנות אחרת התבטא עליו [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך חגיגת [[שמחת תורה]] שכאשר יבוא משיח יושיבו את ר' מענדל עם [[הגאון מוילנא]] ללמוד את [[ספר התניא]].
  
 
ר' מענדל התאלמן בצעירותו, ובשנת [[תרפ"ח]] כשהקהילה ב[[ליובאוויטש]] כבר התמעטה באופן משמעותי, החליט להצטרף לחתנו ר' [[מנחם (נאחע) קרסיק]], שעבר באותה שעה להתגורר ב[[שצעדרין]] מחשש ה[[ק.ג.ב.]] שחיפש אחריו.
 
ר' מענדל התאלמן בצעירותו, ובשנת [[תרפ"ח]] כשהקהילה ב[[ליובאוויטש]] כבר התמעטה באופן משמעותי, החליט להצטרף לחתנו ר' [[מנחם (נאחע) קרסיק]], שעבר באותה שעה להתגורר ב[[שצעדרין]] מחשש ה[[ק.ג.ב.]] שחיפש אחריו.
  
בתקופת מגוריו בשצעדרין, עמד לצד בתו וחתנו, ודאג לחינוכו החסידי של נכדו ר' מוטל קרסיק. בג' שבט [[תרצ"ח|תרח"צ]] ערכו פקידי הק.ג.ב. פשיטה בבתיהם של שישה מחסידי חב"ד בצעדרין, ואסרו את ר' מענדל באשמת היותו מרגל גרמני כביכול, וזאת על אף שלא ידע את השפה הגרמנית כלל.
+
בתקופת מגוריו בשצעדרין, עמד לצד בתו וחתנו, ודאג לחינוכו החסידי של נכדו ר' מוטל קרסיק. בג' שבט [[תרצ"ח|תרח"צ]] ערכו פקידי ה[[ק.ג.ב.]] פשיטה בבתיהם של שישה מחסידי חב"ד בשצעדרין, ואסרו את ר' מענדל באשמת היותו מרגל גרמני כביכול, וזאת על אף שלא ידע את השפה הגרמנית כלל.
  
 
עוד באותו יום הועמד למשפט שדה יחד עם חמשת החסידים הנוספים שנעצרו באותו לילה, והוא הועבר ל[[בוברויסק]] ולאחר מכן ל[[מינסק]] שם הוצא להורג בירייה בתאריך [[ט' אדר|ט' אדר ראשון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]].
 
עוד באותו יום הועמד למשפט שדה יחד עם חמשת החסידים הנוספים שנעצרו באותו לילה, והוא הועבר ל[[בוברויסק]] ולאחר מכן ל[[מינסק]] שם הוצא להורג בירייה בתאריך [[ט' אדר|ט' אדר ראשון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]].
שורה 26: שורה 26:
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו ברוסיה הקומוניסטית]]
+
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ליובאוויטש: אישים]]
[[קטגוריה:קקהילת חב"ד ליובאוויטש: אישים]]
 
 
[[קטגוריה:קהילת חב"ד שצעדרין: אישים]]
 
[[קטגוריה:קהילת חב"ד שצעדרין: אישים]]
 +
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]

גרסה אחרונה מ־08:43, 3 באפריל 2019

הרב מנחם מענדל דיסקין (ליאדער) (תרכ"ט-ט' אדר ראשון תרח"צ) היה המלמד החסידי הראשון ב'חיידר' שהוקם לצד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובשנותיו האחרונות - מאנשי קהילת חב"ד בשצעדרין.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תרכ"ט. לאחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בליובאוויטש וניהל במקום אכסנייה ששירתה את החסידים וממנה התפרנס.

עוד לפני שהוקמה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, היה מה'יושבים' שלמדו בהיכל הישיבה (מעין מוסד הכוללים הנהוג כיום).

בשנת תרס"ו נוסד בעיירה ה'חיידר' לצעירים שפעל תחת הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, התמנה כמלמד. תלמידיו הראשונים היו הרב אברהם פריז, אליהו ייאכיל סימפסון, ואריה לייב שיינין.

טבעו היה רך ביותר, ובאחת מההזדמנויות בהם עסק באפיית המצות אצל אדמו"ר הרש"ב העיר לו הרבי שהוא צריך להחזיק את התלמידים שתחת השגחתו באותו חוזק מורא כמו שהוא מחזיק את הבצק (הקרוי באידיש "מיירע", ודומה בהגייתו ל"מורא").

בהזדמנות אחרת התבטא עליו אדמו"ר הרש"ב במהלך חגיגת שמחת תורה שכאשר יבוא משיח יושיבו את ר' מענדל עם הגאון מוילנא ללמוד את ספר התניא.

ר' מענדל התאלמן בצעירותו, ובשנת תרפ"ח כשהקהילה בליובאוויטש כבר התמעטה באופן משמעותי, החליט להצטרף לחתנו ר' מנחם (נאחע) קרסיק, שעבר באותה שעה להתגורר בשצעדרין מחשש הק.ג.ב. שחיפש אחריו.

בתקופת מגוריו בשצעדרין, עמד לצד בתו וחתנו, ודאג לחינוכו החסידי של נכדו ר' מוטל קרסיק. בג' שבט תרח"צ ערכו פקידי הק.ג.ב. פשיטה בבתיהם של שישה מחסידי חב"ד בשצעדרין, ואסרו את ר' מענדל באשמת היותו מרגל גרמני כביכול, וזאת על אף שלא ידע את השפה הגרמנית כלל.

עוד באותו יום הועמד למשפט שדה יחד עם חמשת החסידים הנוספים שנעצרו באותו לילה, והוא הועבר לבוברויסק ולאחר מכן למינסק שם הוצא להורג בירייה בתאריך ט' אדר ראשון תרח"צ.

משפחתו[עריכה]