הבדלים בין גרסאות בדף "רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הולדתו וצעירותו)
(רגע של שתיקה)
שורה 177: שורה 177:
 
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.
 
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.
  
קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.
+
קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.
  
 
בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.
 
בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

גרסה מ־11:58, 18 בדצמבר 2015

Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק ברבי מליובאוויטש, האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים).
רבי מנחם מענדל שניאורסון
הרבי מליובאוויטש
הרבי מליובאויטש מלך המשיח שליט"א

האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד
תאריך לידה י"א בניסן תרס"ב
מקום לידה ניקולייב, רוסיה
מקום פעילות ארצות הברית
רבותיו לוי יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"צ
תלמידיו חסידי חב"ד ברחבי העולם
חיבוריו ליקוטי שיחות ועוד (ראה בהמשך)
השתייכות חסידות חב"ד

רבי מנחם מענדל שניאורסון (נכתב באידיש שניאורסאהן. הרבי מלובביץ', מלך המשיח או בקיצור הרבי) הוא הנשיא השביעי של חסידות חב"ד ומנהיג רוחני לעולם כולו וליהודים בפרט. נולד בניקולייב ביום י"א בניסן שנת תרס"ב (18 באפריל 1902) לרבי לוי יצחק וחנה שניאורסון וביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד התכסה מעינינו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים שיתגלה הרבי כמלך המשיח.[1].

קורות חייו

הולדתו וצעירותו

הרבי בגיל שנתיים וחצי (תרס"ד)
רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902)[2], בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב לרב לוי יצחק[3] וחנה שניאורסון. אמו הייתה בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב. ביום י"ח בניסן נערכה הברית מילה והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב מאיר שלמה ינובסקי ויהודים רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום[4]. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, האדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תרס"ט התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של דנייפרופטרובסק (בעבר יקטרינוסלב) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; נגלה ונסתר, כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו רבי. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:

י.png מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה -
גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה -
גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.
י.png
– מכתב משנת תשט"ז, למר יצחק בן צבי

בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד-תרע"ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי פולין שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, לדנייפרופטרובסק.

בקיץ תרפ"ב ביקר הרבי בחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו דובער שניאורסון ובאותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב[5]. בחודש חשוון שנת תרפ"ג נסע עם אחיו לרוסטוב אל אדמו"ר הריי"צ[6].

בשנת תרפ"ג הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו"ר הריי"צ לרוסטוב, שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת תרפ"ד נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו[7]. בחודש תשרי תרפ"ה נסע שוב ללנינגרד (בו שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב יוסף רוז'ין (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת תרפ"ו נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג. בחודש חשון תרפ"ז השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד.

בחודש סיוון תרפ"ז נאסר אדמו"ר הריי"צ. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ במלחובקה ורק חסידים בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם אדמו"ר הריי"צ.

בחודש תשרי שנת תרפ"ח ששה בדנייפרופטרובסק ובאסרו חג הסוכות נסע עם אמו לקורסק ומשם ללנינגרד. ביום א' פרשת בראשית עשה את דרכו לריגא שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש חשון השתתף באסיפת ועד לחיזוק התורה והדת (שנתייסדה על ידי חותנו ברוסיא והעבירה לריגא). בראש חודש טבת נסע לברלין עד חג הפסח. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת תרפ"ט (1929) נסע לריגא לחודש תשרי.

נישואיו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חתונת אדמו"ר שליט"א
המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה הישיבה המקורי נהרס במלחמת העולם השניה)
הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה

ביום ו' בכסלו תרפ"ט בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר הריי"צ. החגיגה התקיימה בעיר ריגא[8]. בשבת פרשת ויצא, ביום י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של אדמו"ר הריי"צ. לאחר התפילה התקיימה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ, בו אמר מאמר ד"ה "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום י"ד בכסלו תרפ"ט, התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא. סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:

י.png היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה י.png
– תרגום מדברים שנאמרו בשיחה מיום י"ד בכסלו שנת תשי"ד‏ ‏‏‏[9]

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון בוורשא וביום חמישי ט"ז בכסלו חזרו לריגא.

לאחר חתונתו הטיל אדמו"ר הריי"צ על הרבי להתוועד בשבתות מברכים ובימי חב"ד. כמו כן, החל אדמו"ר הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

בברלין ופריז

הרבי בפאריז, בערך תרצ"ז
הרבי, אחרי הגעתו לארה"ב, עם אדמו"ר הריי"צ, תש"ב

בי' שבט תרפ"ט עזב הרבי את לטביה ונסע לברלין בירת גרמניה שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' ישראל אריה לייב, שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בחג הפורים שנת תרצ"ב יצא הרבי להתוועד עם יהודים ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות[10].

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את אדמו"ר הריי"צ בריגא וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת שיינא הורנשטיין, בעיר לנדורוב בפולין. בחודש תשרי תר"צ שהה בריגא, עם אדמו"ר הריי"צ ובשמחת בית השואבה, שמיני עצרת ושמחת תורה התוועד עם החסידים שם. בשנת תרצ"ב נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר את הרב חיים עוזר גרודזינסקי ובאותה שנה נפגש גם עם הרב ברוך בער לייבוביץ'. בשנת תרצ"ג נפגש עם הרב חיים אלעזר שפירא (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

בניסן תרצ"ג, בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ[11] למד באוניברסיטת סורבון[12]. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין.

באותן שנים ערך הרבי את חוברות 'התמים', את שיחותיו ואגרותיו של אדמו"ר הריי"צ ומפתחות לספר התניא, תורה אור, לקוטי תורה ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד[13]. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו"ר הריי"צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי תרצ"ה נסע לחמיו שהיה בוורשא ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת תומכי תמימים וורשה ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.

בשלהי חודש חשון נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו"ר הריי"צ מאגודת חב"ד בארצות הברית. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, דרך הרבי ששהה בפריז.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה ובאוטווצק ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ. מאידך, אדמו"ר הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו"ר הריי"צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת תרצ"ו מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות תומכי תמימים. בשנה זו נפגש עם הרב שבתאי הכהן רפופורט (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר הקדוש ר' אהרן רוקח מבעלז.

בחודש כסלו ת"ש החלה אגודת חסידי חב"ד בארה"ב בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב"דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב ת"ש, ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני חג השבועות (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

בדרך לארצות הברית

הרבי במשחק שח-מט עם אדמו"ר הריי"צ

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי[14], הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום י"ט בכסלו תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"[15]. בכ"ו באדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, כ' בניסן תש"א במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום י"ז בסיוון תש"א, עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

בארצות הברית

האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי והרבנית

בכ"ח בסיוון תש"א, בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב שמואל לויטין, הרב ישראל ג'ייקובסון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב אליהו סימפסון. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-‏770, ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. בשנת תש"ב התמנה על אדמו"ר הריי"צ ליושב ראש מוסדות; מחנה ישראל, מרכז לעניני חינוך והוצאת ספרים קה"ת. בשנת תש"ג מונה לעורך ראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד.

בכ"ה אדר תש"ז נסע לפריז לפגוש את אמו הרבנית חנה, ושהה שם כב' חודשים, וביום כ"ח סיון חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי מעמד ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תש"י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם מכתבים כלליים בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. להתוועדויות שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב[16].

קבלת הנשיאות

הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"[17] כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו חסידים רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-‏770. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי פ"נים. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ליחידות, אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב מאיר אשכנזי ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות התוועד הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' בתמוז יצאה לראשונה שיחה מוגהת. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו המניחים עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי מכתב כללי פרטי ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי מכתב כללי ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי 'לעקח' לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב דוד רסקין מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב אלתר דובער חסקינד. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ"ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה בי' בשבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב חודקוב להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי י' בשבט תשי"א נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-‏770. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' אברהם סנדר נמצוב וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר דא"ח. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "באתי לגני", בהקדימו כי במאמר שניתן לי' בשבט על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו[18].

פועלו והשפעתו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי

השפעתו בעולם היהודי

הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות היהדות ותורת החסידות בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[19].

הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות חנוכה בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, תהלוכות ל"ג בעומר, דוכנים לנטילת לולב בסוכות, חלוקת מצה שמורה לקראת חג הפסח, תקיעת שופר בראש השנה, לאלו שאינם מגיעים לבתי הכנסת, קיום ארבע מצוות הפורים ועוד.

הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי[20]. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה[21]

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה עשרת המבצעים, הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, לימוד תורה, הנחת תפילין, קביעת מזוזות כשרות, מתן צדקה, החזקת ספרי קודש בבית, כשרות המזון, בערב שבת וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב וטהרת המשפחה[22].

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. נשי ובנות חב"ד פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

שלוחיו ברחבי העולם

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית חב"ד

חמיו של הרבי, רבי יוסף יצחק שניאורסון פעל לקרב יהודים לתורה ולמצוות, ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של הריי"צ היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו לחזרה בתשובה של יהודים רבים, בישראל ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים לדת, בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי[23]. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים[24]. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום[25]. כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה המרכז לענייני חינוך.

תקנת לימוד הרמב"ם היומי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקנת לימוד הרמב"ם

בשנת תשמ"ד יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של הרמב"ם לשיעורי לימוד יומיים[26]. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

השפעתו מחוץ לעולם היהודי

שבע מצוות בני נח

שער שבועון כפר חב"ד מכ"ח בניסן תשמ"ט - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"

בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת שבע מצוות בני נח לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת הרמב"ם[27] כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג שאומות העולם יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.[28]

הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת הגאולה, שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

החינוך בקונגרס האמריקאי

בתשל"ח החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על י"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הפרזידנט ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת תשס"ט הוסיף הפרזידנט ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"[29].

רגע של שתיקה

בשנת תשמ"ג קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם 'רגע של שתיקה' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

תורתו ומשנתו

ספריו

ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספרי הרבי מליובאוויטש

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים. רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי החוזרים - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים שיחות קודש ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה תורת מנחם - התוועדויות (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו בלקוטי שיחות (39 כרכים) ובספר השיחות (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: בחסידות בקבלה בגמרא ואף בפשוטו של פירוש רש"י על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

הרבי בשעת אמירת מאמר

מאמרי חסידות שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו בספר המאמרים - מלוקט.

איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים אגרות קודש (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).

הרבי כמלך המשיח

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, ביותר התחזקה קבלת מלכותו בשנים תשנ"ג - תשנ"ד, בהם יצא מידי יום ביומו לעודד את שירת החסידים. בשנים ההם אף אישר הרבי את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד איצ'ה שפרינגער להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו הק' וההכרזה "יחי המלך המשיח", וכן ביו"ד שבט תשנ"ג אישר הרבי למטה להבאת המשיח בניו יורק לעשות שידור עולמי (סאטעלייט) בטעלעוויזיא שבו יראה איך מעודד הרבי את הכרזת הקודש "יחי אדוננו", ועוד רבות[30].

ניגוניו

עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי'

במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים בהתוועדות שמחת תורה שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

  1. דרכך אלוקינו - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשט"ז על המילים "דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים"[31].
  2. אסדר לסעודתא - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות י"ד בתמוז בשנת תשט"ז על מילות הפיוט ליום השבת של רבי יצחק לוריא.
  3. צמאה לך נפשי - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת תשח"י. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ליצר הרע והנפש הבהמית: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
  4. אתה בחרתנו - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת תשכ"א, על המילים "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת"[32].
  5. אנעים זמירות - ניגון געגועים שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשכ"ב על המילים: "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך"[33].
  6. הוא אלוקינו - ניגון אותו היה שר החזן בליובאוויטש, ר' יחיאל הלפרין בפני אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"ץ. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת תשכ"ד. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של שבת ויום טוב.
  7. והיא שעמדה - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות ליל ב' חג הפסח בשנת תשט"ו על המילים "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם"[34].
  8. כי אנו עמך (א) - ניגון שהרבי לימד בשמחת תורה שנת תשי"ז על המילים[35] "כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו".
  9. כי אנו עמך (ב) - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", בשמחת תורה בשנת תשכ"ד. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
  10. סטאוו יא פיטו - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי בשמחת תורה שנת תשכ"ג. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
  11. רחמנא דעני - נגיון מהעיר ניקולייב שחיבר סבו של הרבי ר׳ מאיר שלמה ינובסקי שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת תש"כ על המילים[36] "רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא".
  12. צמאה לך נפשי ניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן והרבי לימדו בעת ההתוועדות של שבת מברכים חודש אייר בשנת תשי"ד. מילות הניגון[37] "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".
  13. שאמיל - ניגון רוסי שהרבי לימד בשמחת תורה בשנת תשי"ט. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על הנשמה שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.
  14. האדרת והאמונה - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת תשל"ד.

דיסקוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תקליטים המוקדשים לניגוני הרבי:

  • תנועות הרבי מחב"ד - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי

לקריאה נוספת

ביוגרפיה
אלבומים
מחקרים
תורתו
שונות
  • הרב מרדכי מנשה לאופר, משבחי רבי, דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש, הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, תש"ס.
  • הרב שניאור זלמן הרצל, נישואי הנשיאים - תיאור נישואיהם של רבותינו נשיאינו.
  • יוסף אשכנזי, בקודש פנימה, זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

קישורים חיצוניים

כללי
היסטוריה
וידאו
תמונות

הערות שוליים

  1. זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי רש"י בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה
  2. תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון לוח היום יום עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום י"א בניסן נכתב: יום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם", דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי
  3. מצד אביו, הרבי הינו דור שישי לאדמו"ר הצמח צדק: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון, בנו של רבי לוי יצחק שניאורסון בנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, הרבנית חיה מושקא.
  4. אביו של הרבי נולד בי"ח בניסן שנת תרל"ח.
  5. היום יום מהדורת תשס"ט.
  6. באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב אברהם סקובלו.
  7. שלשלת היחס, מהדורת תשנ"ג.
  8. מסופר, שלפני החופה שאל ר' בערל משה שמוטקין את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".
  9. צילום מהשיחה קובץ PDF תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206.
  10. הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.
  11. כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.
  12. ימי מלך חלק א' עמ' 372 - 380.
  13. הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"
  14. הכוונה לעבודתו בגיליון התמים
  15. קובץ "כ"ח סיון".
  16. ונדפסו בספר תורת מנחם - התוועדויות, תש"י
  17. או הרמ"מ. ראשי התיבות: הרב מנחם (מענדל) שניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"
  18. חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף וינברג: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו הרבנית חיה מושקא, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".
  19. בראשית כ"ח י"ד
  20. ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש הרמ"מ]], חלק י"ח עמוד קע"ז.
  21. לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.
  22. ירמיהו ברנובר, בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.
  23. היום יום, כ"ז טבת, ספריית חב"ד.
  24. כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה
  25. השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי
  26. אודות התקנה, ראה שיחת הרבי בלקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך
  27. בספרו תבנית:רמב"ם.
  28. את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג הפורים תשמ"ז שנדפסו כאן.
  29. הנשיא אובמה הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך'
  30. להרחבה, ראו בספר "והוא יגאלינו", ברוקלין תשנ"ד.
  31. מתוך הסליחות בתפילת ערבית של יום כיפור
  32. מתוך נוסח התפילה של יום טוב
  33. מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז
  34. מתוך ההגדה שבליל הסדר בפסח.
  35. מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת שמונה עשרה ביום כיפור
  36. מתוך ה"סליחות" שקודם הימים הנוראים
  37. ספר תהלים פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'
אדמו"ר שליט"א
קטגוריות בנושא אדמו"ר שליט"א
משפחת אדמו"ר שליט"א
חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א
ספרי אדמו"ר שליט"א
ניגוני אדמו"ר שליט"א
הקודם:
אדמו"ר הריי"צ
נשיאי חב"ד
מי"א בניסן - תרס"ב
הבא:
-
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
</tr>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן
בעל התניא

25px
מייסד חב"ד</span></td>
 
</td>
הרבנית
סטערנא</td></tr>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
שיינא</td>
 
</td>
רבי דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
דבורה לאה
אלטשולר</td>
 
</td>
רבי
שלום שכנא
אלטשולר</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
הרבנית דבורה לאה טברסקי</td>
 
</td>
רבי יעקב ישראל טברסקי</td>
 
</td>
הרבנית
חיה שרה</td>
 
</td>
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון</td>
 
</td>
רבי מנחם מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק
25px
חב"ד-ליובאוויטש
{{#invoke:פרמטרים|biur}}</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
הרבנית
חנה שניאורסון</td>
 
</td>
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
[1]</td>
 
</td>
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה</td>
 
</td>
רבי שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
חב"ד-ליובאוויטש</span> {{#invoke:פרמטרים|biur}}</td>
 
</td>
 
</td>
רבי ישראל נח שניאורסון [2]
(תרכ"ח-תרמ"ג)
אדמו"ר
חב"ד-ניעז'ין</td>
 
</td>
רבי
ברוך שלום שניאורסון [3]</td>
 
</td>
 
</td>
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"מ)
אדמו"ר
חב"ד-ליאדי
[4]</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי יעקב שניאורסון [5]</td>
 
</td>
רבי יהודה לייב שניאורסון
(תרכ"ו-תרכ"ז)
אדמו"ר המהרי"ל</span>
חב"ד-קאפוסט
[6]</span></td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
אסתר ליבא
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי לוי יצחק שניאורסון</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה [7]</span></td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית ראדא [8]</td>
 
</td>
 
</td>
רבי שניאור
בעלה הראשון</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון</td>
 
</td>
רבי שלום דובער שניאורסון
21px
(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
אברהם שניאורסון</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
ברוך שניאור שניאורסון</td>
 
</td>
רבי
יצחק דובער שניאורסון
(תר"מ-תר"ע)
אדמו"ר המהרי"ד
חב"ד-ליאדי</td>
 
</td>
רבי לוי
יצחק גוטרמן
בעלה השני (תרמ"ב-תרס"ה)
אדמו"ר מסיראטשין
חב"ד-ליאדי</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
שלמה זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"ס)
אדמו"ר
המגן אבות

חב"ד-קאפוסט</td>
 
</td>
רבי
שלום דובער שניאורסון [9]
(תרמ"ג-תרס"ט)
אדמו"ר מרציצה
חב"ד-קאפוסט</td>
 
</td>
 
</td>
רבי שמריה נח שניאורסון
21px
(תר"ס-תרפ"ג)
אדמו"ר מבברויסק
חב"ד-קאפוסט</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי יוסף יצחק שניאורסון
25px
(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון</td>
 
</td>
הרבנית
חנה
שניאורסון</td>
 
</td>
רבי לוי יצחק שניאורסון
25px</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
25px</td>
 
</td>
רבי מנחם מנדל שניאורסון
25px
(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ'</span>
חב"ד-ליובאוויטש</td></tr>
 
</td></tr>

</table>

מקרא:

  • שושלת האדמו"רים:       חב"ד ליובאוויטש{{#invoke:פרמטרים|biur}}       חב"ד קאפוסט       חב"ד ליאדי       חב"ד ניעז'ין
  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד{{#invoke:פרמטרים|biur}}, לעץ משפחת שניאורסון
  • דורות האדמו"רים:       דור ראשון       דור שני       דור שלישי       דור רביעי       דור חמישי       דור שישי       דור שביעי


  • לכל אדמו"ר נרשם בסוגריים השנים בהם שימש כאדמו"ר
  • לכל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר באם ישנו
ביאורים: {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}
==הערות שוליים==
  1. כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
  2. א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  3. בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  4. א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  5. נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  6. א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה: תבנית:עונג שבת. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  7. נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  8. בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  9. התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)

מקורות[1]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | חמותו: ביילא | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה רויטמן


  1. 1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5.
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א PDF של זה
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980 קישור PDF
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: קישור