הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מאיר בלוי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
{{קובץ|הרב מנחם מאיר בלוי}}
 
{{קובץ|הרב מנחם מאיר בלוי}}
הרב '''מנחם מאיר הכהן בלוי''' ([[תש"ו]] - [[כ"א סיון]] [[תשע"ו]]) היה חסיד חב"ד ופעיל בולט בהפצת עניני גאולה ומשיח, ופורסם בעיקר בשל מנהגו בשנותיו האחרונות, להקריא מידי יום קטע משיחות [[הרבי]] ב[[עניני גאולה ומשיח]] ואת הפתגם היומי ב[[היום יום]], בסיום [[תפילת שחרית]] במנין של הרבי ב[[770]].
+
הרב '''מנחם מאיר הכהן בלוי''' ([[כ"א אדר]] [[תש"ו]] - [[כ"א סיון]] [[תשע"ו]]) היה חסיד חב"ד ופעיל בולט בהפצת עניני גאולה ומשיח, ופורסם בעיקר בשל מנהגו בשנותיו האחרונות, להקריא מידי יום קטע משיחות [[הרבי]] ב[[עניני גאולה ומשיח]] ואת הפתגם היומי ב[[היום יום]], בסיום [[תפילת שחרית]] במנין של הרבי ב[[770]].
 +
 
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
{{ערך חסר}}
+
נולד ב[[שנחאי]] ב[[כ"א אדר]] [[תש"ו]], לאביו הרב [[חיים משה יהודה בלוי]] שהתקרב באותה שעה לחסידות חב"ד.
==פעילות והפצה==
+
 
בשנת [[תשמ"ח]] הקים הרב בלוי "קו חם" להפצת מעיינות החסידות, באמצעותו העביר להמונים את תורתו והוראותיו של הרבי.
+
לאחר שהיגרה משפחתו לארה"ב, התגוררו בני המשפחה במשך תקופה של מספר חודשים אצל קרוב משפחתם המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], וכאשר גדל והגיע לגיל חינוך, נכנס ללמוד במוסדות החינוך החב"דיים בהשפעתו של הרב חודורוב.
 +
 
 +
לפני חגיגת ה[[בר מצוה]] שלו נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי, והרבי הורה שמלבד החגיגה באולם יעשו מסיבה נוספת בישיבת תומכי תמימים, היכן שהבחורים לומדים.
 +
 
 +
חתונתו התקיימה בשנת [[תשל"א]] עם רעייתו מרת אסתר בת הרב [[מאיר אבצן]], ועל פי תשובת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהשם של החתן וחמיו יהיה שונה, הוסיף לעצמו שם בהוראת הרבי, ומאז נקרא בשם מנחם מאיר{{הערה|על פי הדין שכאשר מוסיפים שם אזי השם הנוסף הוא העיקרי והראשון.}}.
 +
 
 +
===פעילות והפצה===
 +
זמן קצר לאחר החתונה קיבל לידיו ניהול מחלקה ב[[ישיבת הדר התורה]] בעוד זוגתו החלה לעסוק בחינוך במסגרת [[מכון חנה (קראון הייטס)|מכון חנה]].
 +
 
 +
במקביל, עסק בסיוע ל[[ןעד להפצת שיחות]] והיה ממונה על שליחת השיחות המודפסות באמצעות הדואר למנויים הקבועים, וכן עשה לעצמו מנהג לפני ההתוועדויות הגדולות של הרבי במועדים חסידיים להסתובב עם רכב בשכונות היהודיות הסמוכות לקראון הייטס ולהודיע באמצעות רמקולים על התוועדות, לפרסם על כך מודעות בעיתונים היהודיים - ‘דער טאג’, ‘דער מארגן’, ‘ג’ואיש פרעס’, ולדאוג למימון של אוטובוסים שיאספו בחינם מהסכונות אנשים המעוניינים להשתתף בהתוועדות.
 +
 
 +
בשנת [[תשל"ו]], הרחיב את פעילותו בהפצת מעיינות החסידות באמצעות העיתונים, והחל לפרסם מידי שבוע בעיתון היהודי [[אלגעמיינער זשורנאל]] נקודה משיחה מוגהת של הרבי, ומזמן לזמן היה מפרסם נקודות משיחות הרבי גם בעיתונות היהודית בשפה האנגלית, ובהזדמנויות רבות מימן מכספו אף מודעות התעוררות על [[מבצעי הרבי]].
 +
 
 +
בסך הכל, במשך תקופת זמן קצרה של 5 שנים הגיעו הוצאות הפרסום בעיתונים לסכום שעלה על $40,000, סכום מחירה של דירה מרווחת באותן שנים.
 +
 
 +
בשנת [[תשמ"ח]] הקים "קו חם" להפצת מעיינות החסידות, באמצעותו העביר להמונים את תורתו והוראותיו של הרבי.
  
 
עם הקמת [[רדיו משיח וגאולה]] על ידי הרב משה עזאגווי, הצטרף לצוות השדרנים ומוסרי השיעורים בו.
 
עם הקמת [[רדיו משיח וגאולה]] על ידי הרב משה עזאגווי, הצטרף לצוות השדרנים ומוסרי השיעורים בו.
שורה 12: שורה 28:
 
בסיום שנת האבלות, חלם חלום בו דורש ממנו הרבי להמשיך במנהגו הטוב, על אף שחדל לשמש כשליח ציבור. בעקבות החלום, קיבל על עצמו באופן קבוע את קריאת הפתגמים, ובשנים האחרונות הקריאם מבימת ההתוועדויות באמצעות מיקרופון.
 
בסיום שנת האבלות, חלם חלום בו דורש ממנו הרבי להמשיך במנהגו הטוב, על אף שחדל לשמש כשליח ציבור. בעקבות החלום, קיבל על עצמו באופן קבוע את קריאת הפתגמים, ובשנים האחרונות הקריאם מבימת ההתוועדויות באמצעות מיקרופון.
  
לאחר שנפל למשכב, החל להחליפו בתפקיד ר' [[נחום קפלינסקי]], משמשי בית המדרש ב770.
+
לאחר שנפל למשכב, החל להחליפו בתפקיד ר' [[נחום קפלינסקי]], משמשי בית המדרש ב770, ולאחר כשנתיים של ייסורים נפטר ב[[כ"א סיון]] [[תשע"ו]].
 +
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־09:20, 31 ביולי 2016

הרב מנחם מאיר בלוי

הרב מנחם מאיר הכהן בלוי (כ"א אדר תש"ו - כ"א סיון תשע"ו) היה חסיד חב"ד ופעיל בולט בהפצת עניני גאולה ומשיח, ופורסם בעיקר בשל מנהגו בשנותיו האחרונות, להקריא מידי יום קטע משיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח ואת הפתגם היומי בהיום יום, בסיום תפילת שחרית במנין של הרבי ב770.

תולדות חיים

נולד בשנחאי בכ"א אדר תש"ו, לאביו הרב חיים משה יהודה בלוי שהתקרב באותה שעה לחסידות חב"ד.

לאחר שהיגרה משפחתו לארה"ב, התגוררו בני המשפחה במשך תקופה של מספר חודשים אצל קרוב משפחתם המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, וכאשר גדל והגיע לגיל חינוך, נכנס ללמוד במוסדות החינוך החב"דיים בהשפעתו של הרב חודורוב.

לפני חגיגת הבר מצוה שלו נכנס עם אביו ליחידות אצל הרבי, והרבי הורה שמלבד החגיגה באולם יעשו מסיבה נוספת בישיבת תומכי תמימים, היכן שהבחורים לומדים.

חתונתו התקיימה בשנת תשל"א עם רעייתו מרת אסתר בת הרב מאיר אבצן, ועל פי תשובת אדמו"ר הצמח צדק שהשם של החתן וחמיו יהיה שונה, הוסיף לעצמו שם בהוראת הרבי, ומאז נקרא בשם מנחם מאיר[1].

פעילות והפצה

זמן קצר לאחר החתונה קיבל לידיו ניהול מחלקה בישיבת הדר התורה בעוד זוגתו החלה לעסוק בחינוך במסגרת מכון חנה.

במקביל, עסק בסיוע לןעד להפצת שיחות והיה ממונה על שליחת השיחות המודפסות באמצעות הדואר למנויים הקבועים, וכן עשה לעצמו מנהג לפני ההתוועדויות הגדולות של הרבי במועדים חסידיים להסתובב עם רכב בשכונות היהודיות הסמוכות לקראון הייטס ולהודיע באמצעות רמקולים על התוועדות, לפרסם על כך מודעות בעיתונים היהודיים - ‘דער טאג’, ‘דער מארגן’, ‘ג’ואיש פרעס’, ולדאוג למימון של אוטובוסים שיאספו בחינם מהסכונות אנשים המעוניינים להשתתף בהתוועדות.

בשנת תשל"ו, הרחיב את פעילותו בהפצת מעיינות החסידות באמצעות העיתונים, והחל לפרסם מידי שבוע בעיתון היהודי אלגעמיינער זשורנאל נקודה משיחה מוגהת של הרבי, ומזמן לזמן היה מפרסם נקודות משיחות הרבי גם בעיתונות היהודית בשפה האנגלית, ובהזדמנויות רבות מימן מכספו אף מודעות התעוררות על מבצעי הרבי.

בסך הכל, במשך תקופת זמן קצרה של 5 שנים הגיעו הוצאות הפרסום בעיתונים לסכום שעלה על $40,000, סכום מחירה של דירה מרווחת באותן שנים.

בשנת תשמ"ח הקים "קו חם" להפצת מעיינות החסידות, באמצעותו העביר להמונים את תורתו והוראותיו של הרבי.

עם הקמת רדיו משיח וגאולה על ידי הרב משה עזאגווי, הצטרף לצוות השדרנים ומוסרי השיעורים בו.

בשנה הראשונה לאחר פטירת אביו הרב חיים משה יהודה בלוי, התפלל בקביעות כשליח ציבור במניני התפילות של הרבי, ונהג להקריא בסיום תפילת שחרית קטע נבחר משיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח ואת הפתגם היומי בהיום יום.

בסיום שנת האבלות, חלם חלום בו דורש ממנו הרבי להמשיך במנהגו הטוב, על אף שחדל לשמש כשליח ציבור. בעקבות החלום, קיבל על עצמו באופן קבוע את קריאת הפתגמים, ובשנים האחרונות הקריאם מבימת ההתוועדויות באמצעות מיקרופון.

לאחר שנפל למשכב, החל להחליפו בתפקיד ר' נחום קפלינסקי, משמשי בית המדרש ב770, ולאחר כשנתיים של ייסורים נפטר בכ"א סיון תשע"ו.


קישורים חיצוניים

  • על פי הדין שכאשר מוסיפים שם אזי השם הנוסף הוא העיקרי והראשון.