מנהג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מתאריך 15:23, 9 ביולי 2017 מאת יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

המנהג הינו כינוי כללי למעשים שהתפשטו והתקבלו בקרב תפוצות ישראל, למרות שאין בהם חיוב הלכתי מן התורה או מדרבנן. לחלק מהמנהגים ישנם מקורות קדומים ביותר עוד מזמן המשנה והגמרא, וחלקם הולכים ומתחדשים בכל תקופה ותקופה.

בעקבות גלויות עם ישראל, ישנם מנהגים רבים המשתנים מקהילה לקהילה, וההכוונה התורנית היא שכל אחד ינהג במנהגי אבותיו[1]. היחס למנהגים הוא כפול, מצד אחד מנהג הוא מקודש ביותר, עד ש"מנהג מבטל דין", ומצד שני דרשו ש"מנהג אותיות גהנם" על אותם מנהגים גרועים וסותרי הלכה שנכנסו בקהילות מסויימות (שלרוב קיבלו אותם עמי הארצות, מהגויים באזורם). ספרים רבים בספרות ההלכתית מוקדשים לחקר המנהגים, לבדיקת כשרותם, לתיעודם, ולהפצתם.

מטרת המנהגים שונה בהתאם לנסיבות, חלקם נועדו לחזק הלכה מסויימת, וחלקם נועדו להדגיש את החשיבות, ולהוסיף נופך ומשמעות לאירועים מסוימים, לדוגמא, לציון הגעתו של ילד לגיל בו מתחייב במצוות וכדומה.

היחס למנהגים בתורת חב"ד[עריכה]

המקור הראשון שדן בפירוש בחשיבותם התורנית של מנהגי ישראל, הם דברי התוספות במסכת מנחות: "מנהג ישראל תורה היא"[2], אך כבר הרבה לפני זה נזכרו המנהגים, ולמשל בלשון המשנה: "מקום שנהגו...".

בחסידות חב"ד זכה המנהג למקום של כבוד, ורבותינו נשיאינו התייחסו אליו בחרדת קודש.

באופן מיוחד, הרבי מדגיש את החשיבות שיש לייחס למנהגי ישראל בתחום החינוך, שיש להקדים ולחנך את הילד על יסודות המנהג מכיוון שיש במנהג אמירה חינוכית ברורה לילד, המציבה את היחס הקדוש למנהגי ישראל בראש סולם הערכים שלו[3].

היחס לחשיבותם של המנהגים לא הצטמצם לתחום ההגות וההוראה בלבד, אלא היו מקרים בהם מסרו גדולי ישראל את נפשם בכדי למנוע מהגויים לפגוע במסורת המנהגים של עם ישראל, ובאסיפת הרבנים שהתקיימה בשנת תר"ג אדמו"ר הצמח צדק נאסר 21 פעמים ומסר את נפשו בפועל כדי למנוע חקיקה ממשלתית שתפריע לקיום ושמירת מנהגים אלו[4].

היחס למנהגי חב"ד[עריכה]

בתוך המנהגים עצמם, רבותינו נשיאינו ייחסו חשיבות עצומה למנהגים שהונהגו על ידי נשיאי תורת החסידות, והתבטאו שהשמירה עליהם מוסיפה ביראת שמים, ובהיבטים מסויימים, חשובה אפילו יותר מאשר השמירה על גדרי ההלכה עצמה[5].

אדמו"ר הריי"צ אמר: "מנהגי ליובאוויטש מיוסדים לא רק על הלכה או על הידור מצווה, אלא גם על ענינים רוחניים הנוגעים בנפש. הם מעמידים את הלך הרוח הכללי של יהודי על בסיס של עבודה, שהוא ובני ביתו מוארים ברוח הטהרה שהמנהגים מביאים איתם"[6].

החשיבות שניתנה למנהגי החסידים, הרחיקה לכת עד כדי מסירות נפש, מכיוון ש"עם מנהגים אלו יקבלו היהודים את משיח צדקנו"[7].

היחס למנהגים שאינם מנהגי חב"ד[עריכה]

למרות גודל קדושתם של מנהגי ישראל, אצל חסידי חב"ד מקפידים לנהוג רק במנהגים שיש עליהם מסורת מפורשת מרבותינו נשיאינו או ממה שמקובל אצל חסידים וכדומה, ולא לאחוז במנהגים של חצרות ועדות אחרות.

יחס זה, שאוב מיחסם של רבותינו נשיאינו למנהגים אלה.

בין השאר, במסורת החסידית מסופר על אדמו"ר המהר"ש ששלל באופן מוחלט קיום מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם חנוכת הבית[8].

יחד עם זה, מצינו שרבותינו נשיאנו בארו והסבירו (וגם על פי חסידות), מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד (כמו למשל אמירת שיר השירים בערב שבת), והרבי אף עשה מפתח מיוחד לספר ליקוטי תורה על מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד שבוארו על ידי אדמור הזקן בספר זה.

כמו כן, מצינו שלעיתים נדירות ומסיבות מיוחדות כן נהגו נשיאינו ומשפחתם מנהגים אלו, ולמשל שירת זמירות שבת בסעודת שבת.

כמו כן, הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שהתקרבו מחוגים אחרים, שלא לנטוש את מנהג אבותיהם, וציווה על המחנכים והמשפיעים שלהם שלא להפריע להם לנהוג כפי שנהגו לפני שהתקרבו לחב"ד[9].

חידוש מנהגים[עריכה]

הרבי התנגד מאוד לחדש מנהגים שלא היו נהוגים מעולם בקהילות ישראל, עד שהתבטא: "יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים - עד שיימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים, ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם"[10].

אך יחד עם זה הרבי הוסיף מנהגים חדשים, עד שלפעמים הרבי מדבר על מנהג שהוא הנהיג, ואומר עליו "כפי שנהגו לאחרונה בעם ישראל" (כך למשל עד דרישת ראשי התיבות של שנה בהקשר לגאולה).

מקורות המנהגים[עריכה]

המנהגים מתחלקים לסוגי מקורות שונים, הקובעים את חשיבות השמירה על המנהגים:

  • מנהגי רבותינו נשיאינו - מנהגים שנשיאי חב"ד נהגו בהם ברבים ובפרסום, רובם הובאו ברשימותיו של הרבי הריי"ץ ומיעוטם נלקטו על ידי חסידים. מנהגי הרבי הובאו ברובם ביומני התמימים ובספר מעשה מלך.
  • ספר המנהגים - מנהגים המופיעים בספר המנהגים והוגהו על ידי הרבי, או מנהגים שבוארו על ידי הרבי בשיחותיו הקדושות.
פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה


סוגי מנהגים[עריכה]

מנהגי יום-יום
  • כתיבת ברוך ה' (בראשי תיבות: ב"ה) בראש כל מכתב.
  • פרק אישי
  • מנהגים בסדר הבוקר, סדר התפילה, קריאת שמע שעל המיטה, סדר השבוע, ושבת.
מאורעות ומועדים
פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

לקריאה נוספת[עריכה]

מנהגים כלליים[עריכה]

  • הרב אברהם יצחק שפרלינג-דנציג, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, הוצאת אשכול תשכ"א.
  • הרב יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר דינים ומנהגים, מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.
  • הרב יוסף ליווי, מנהג ישראל תורה (6 חלקים).
  • הרב דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק (8 כרכים).
  • ספר מנהגים - טירנא.

מנהגי חב"ד[עריכה]

מנהגי רבותינו נשיאינו[עריכה]

  • מעשה מלך - מנהגי הרבי.
  • הנהגות קודש, ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב קובץ PDF ניסן תשע"ה.
  • מנהגי הרביים - מנהגי רבותינו נשיאינו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כלשון הפסוק בספר משלי (פרק ח פסוק י): "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך".
  2. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כ' עמוד ב. משפט זה התפשט בתפוצות ישראל והועתק רבות בספרות התורנית, אדמו"ר הזקן מזכיר משפט זה בשולחן ערוך שכתב במספר מקומות: או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
  3. לקוטי שיחות חלק א' עמ' 244. השיחה עובדה בכמה בימות, ביניהם בעלון ביאורי הגדה של מכון אור החסידות עמ' 4 קובץ PDF
  4. פרטי האסיפה מסופרים באריכות בספר התולדות של הצמח צדק, פרק יג.
  5. ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ) תרצ"ו-חורף ת"ש, עמוד 112.
  6. קטע שיחה מתוךספר השיחות בתרגום ללשון הקודש, תש"ב עמ' לב.
  7. ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תש"ט עמוד 171.
  8. להרחבה, ראו מגדל עז עמוד רטו.
  9. ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ז' עמוד שמח.
  10. אגרות קודש חלק יט עמוד ריב.
  11. ההקדמה לספר באתר שטורעם. נט.