מלך ישראל

מלך הוא האדם ששולט באמצעות שררה על העם שעליו הוא מולך.

אמרו חז"ל אין מלך בלא עם, היינו שקיומו של המלך תלוי בעם. מאידך גיסא, המלך חייב להיות באופן של רוממות והתנשאות מהעם. כמוסבר אודות השם "עם" שהוא מלשון "גחלים עוממות", שרחוקים מהמלך.

הקב"ה מוגדר כ"מלך העולם", וכלשון הפיוט "אדון עולם אשר מלך . . אזי מלך שמו נקרא". וכנוסח שטבעו חז"ל בכל הברכות "ברוך אתה .. מלך העולם". ה' הוא גם "מלך מלכי המלכים".

מן המלך נלמדים ענינים רבים לגבי מלכותו של ה', וכמאמר חז"ל: "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" [מלכות הארץ היא כעין מלכות השמים].

תפקידו של המלך בעם ישראל מתחלק לשניים: א) להקפיד ולשמור על העם שלא יעברו על רצון ה'. ב) להמשיך בעם בחינת יראה עילאה. (ראה באריכות מצות מינוי מלך בספר דרך מצוותיך להצמח צדק).

הכתרת המלך היא על ידי הכרזת "יחי המלך", וכמו שמצינו אצל דוד, שהכריזה בת-שבע "יחי אדוני המלך דוד לעולם", ואצל הכתרת שלמה שהכריזו "יחי המלך". תוכן ההכרזה שתהא תוספת חיות וכוח בכל עניני המלוכה אצל המלך.

חסידים התייחסו אל הרבי בכל הדורות כאל מלך. בדורנו זכינו שענין זה יתפרסם ברבים על ידי הכרזת החסידים "יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד". ואף בפסק דין של מאות רבנים שהרבי הוא מלך ישראל.