הבדלים בין גרסאות בדף "מלך ישראל"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(30 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
+
[[קובץ:כתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתר, המסמל את המלכות]]
'''מלך''' מלכי המלכים, שלו הממלכה והמתנשא, והוא אשר נותן את כסא המלכות לאשר הוא חפץ, הוא הקדוש ברוך הוא.
+
'''מלך ישראל''' הוא אדם שהוא מזרע ישראל מצד אביו ומצד אמו המולך על ידי [[נבואה]] או על ידי [[ירושה]] או על ידי המלכת רוב העם.  
  
כאמור באדון עולם: אדון עולם אשר מלך - עוד לפני בריאת העולם, אבל מלכותו נשלמה רק עם בריאת העולם, שאז - "מלך שמו נקרא", ומכיון שאין מלך בלא עם, נשלמה מלכותו עם בריאת העולם.
+
המלך נעשה מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה גילוי מלכות שמים בעולם, בכך שהוא עומד על כך שהעם יקיים את מצוות התורה, והוא מעמיד בתי דינים שעליהם נמנים שופטים ושוטרים הכופים על קיום מצוות התורה. כמו כן בהיות המלך מרכבה לספירת המלכות עליו להשגיח על כבודו ולכן מלך שמחול על כבודו אין כבודו מחול.
  
== מלך בשר ודם ==
+
==סוגי המלכויות==
'''מלך בשר ודם''', הוא האדם ששולט באמצעות שררה על העם שעליו הוא מולך.
+
ישנן שני מלכויות: מלכות בית דוד שניתנה לדוד, לבנו שלמה ולזרעו, ומלכות ישראל, הניתנת גם לשאר השבטים.
  
על פי [[מצוות]] ה[[תורה]], יש לשים מלך על כלל ישראל, ושני מלכויות ישנן: מלכות בית דוד שניתנה לדוד, לבנו שלמה ולזרעו, ומלכות ישראל, הניתנת גם לשאר השבטים.
+
מלכות בית דוד נעלה יותר ממלכות ישראל, ואכן אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ולא למלכי ישראל. כמו כן שלא כמלכות בשר ודם התלויה לגמרי בהכתרת העם, שונה היא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלכות בית דוד העוברת בירושה, ועצם המלכות שייכת לדוד ולזרעו עד עולם.]]
  
מלכות בית דוד נעלה יותר ממלכות ישראל, ואכן אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ולא למלכי ישראל.
+
אמרו חז"ל [[אין מלך בלא עם]], היינו שקיומו של המלך תלוי בעם. מאידך גיסא, המלך חייב להיות באופן של רוממות והתנשאות מהעם. כמוסבר אודות השם "עם" שהוא מלשון "גחלים עוממות", שרחוקים מהמלך.
 +
==תפקיד המלך==
 +
[[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי - ממלכי בית דוד]]
 +
תפקידו של המלך בעם [[ישראל]] מתחלק לשניים:
 +
א) להקפיד ולשמור על העם שלא יעברו על [[מצוות|רצון ה']].
 +
ב) להמשיך בעם בחינת [[יראה עילאה]].{{הערה|1=ראה באריכות מצות מינוי מלך בספר [[דרך מצוותיך]] לה[[צמח צדק]]}}.
  
שלא כמלכות בשר ודם התלויה לגמרי בהכתרת העם, שונה היא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלכות בית דוד העוברת בירושה, ועצם המלכות שייכת לדוד ולזרעו עד עולם.]]
+
הכתרת המלך היא על ידי הכרזת "יחי המלך", וכמו שמצינו אצל דוד, שהכריזה בת-שבע "יחי אדוני המלך דוד לעולם", ואצל הכתרת שלמה שהכריזו "יחי המלך". תוכן ההכרזה שתהא תוספת חיות וכוח בכל עניני המלוכה אצל המלך.
  
אמרו חז"ל אין מלך בלא עם, היינו שקיומו של המלך תלוי בעם. מאידך גיסא, המלך חייב להיות באופן של רוממות והתנשאות מהעם. כמוסבר אודות השם "עם" שהוא מלשון "גחלים עוממות", שרחוקים מהמלך.
+
בדורנו זכינו שענין זה יתפרסם ברבים על ידי הכרזת החסידים אל [[הרבי]], [[יעמוד מלך מבית דוד#שלשלת היחס של הרבי עד לדוד המלך|שהינו גם צאצא ישיר בן אחר בן לדוד המלך]], בהכרזה המפורסמת [[יחי אדונינו|יחי אדוננו]] [[מלך המשיח]] לעולם ועד. [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|ואף בפסק דין]] של מאות רבנים שהרבי הוא מלך ישראל.
  
תפקידו של המלך בעם [[ישראל]] מתחלק לשניים:
+
== מצוות מינוי מלך ==
א) להקפיד ולשמור על העם שלא יעברו על [[מצוות|רצון ה']].
+
 
ב) להמשיך בעם בחינת [[יראה עילאה]].<REF>ראה באריכות מצות מינוי מלך בספר [[דרך מצוותיך]] לה[[צמח צדק]]</REF>.
+
מהתורה יש מצווה על ישראל למנות להם מלך.
 +
 
 +
ההסבר לכך הוא מכיון שיש שני סוגי נשמות, ישנן [[נשמה|נשמות]] נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"ה. לעומת זאת ישנן גם [[נשמה|נשמות]] גבוהות תלמידי חכמים שיכולים להתבטל מעצמן להקב"ה. מסיבה זו לא רצה שמואל ה[[נביא]] שיהיה מלך על ישראל מכיון שרצה שכל ישראל יגיעו למדריגה זו, ולכן [[כעס]] על ישראך כאשר ביקשו להם מלך.
 +
 
 +
מסיבה זו גם ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו היתה בביטול גמור כל כך ל[[הקב"ה]] עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], מצוות מינוי מלך.}}.
 +
==כבוד המלך==
 +
מהתורה יש חיוב לכבד מלך ולשמור על כבודו, וחיוב זה נלמד מהפוסק "שום תשים עליך מלך", ודרשו חז"ל שתהיה אימתו עליך. מסיבה זו, למרות שנשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. עם זאת, ישנם חילוקי דינים שונים בענין. לפי דעת [[הרמב"ם]] ענין כבוד המלך הוא כדי להמשיך [[יראת שמים]] אצל העם, הם יראה תתאה והן יראה עלאה, וטעם זה של יראה תתאה אין שייך בתלמיד חכם, ולכן יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה קם מכסאו ומחבקהו ומנשקהו, כי לגבי התלמיד חכם אין טעם של כבוד המלך.  
  
הכתרת המלך היא על ידי הכרזת "יחי המלך", וכמו שמצינו אצל דוד, שהכריזה בת-שבע "יחי אדוני המלך דוד לעולם", ואצל הכתרת שלמה שהכריזו "יחי המלך". תוכן ההכרזה שתהא תוספת חיות וכוח בכל עניני המלוכה אצל המלך.
+
למלך אסור גם לחלוץ ולייבם. יש אומרים שהטעם ביבום הוא מפני שמיבם אשתו של אדם פשוט, אך לפי זה מקשה הרבי שיהיה מותר לו ליבם אשתו של מלך. הרבי מיישב שלאחר פטירתו של מלך אין הוא מלך והכל שווים, ולכן שייך בזיון זה. בענין החליצה הטעם הוא שהיבמה מבזתו (שחולצת נעלו ויורקת בפניו), ולכן אינו מחויב בכך, כי צריך להיות כבוד המלך על כל העם, ולכן אינו יכול למחול על כבודו שהוא כבוד שמים{{הערה|[[רשימות]] חוברת ז' עמ' 180 ואילך.}}.
  
חסידים התייחסו אל ה[[רבי]], בכל הדורות כאל מלך.  
+
==מלך המשיח==
 +
{{ערך מורחב|מלך המשיח}}
 +
שלימות המלכות תתגלה אצל מלך המשיח שלימות זו תתבטא הן ברוממות המלך, הן בהנהגתו את העם בעשיית המשפט, הן בתיקון העולם במלחמות ה', הן בהשפעתו על העם בביטול וביראת שמים.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך פרק ג, לקוטי שיחות חלק יח עמוד 271 ואילך (בלק ג), לקוטי שיחות חלק לה (ויגש ג), שיחת [[שבת בראשית]] תשמ"ב, לקוטי שיחות חלק ט"ז (הדרן על [[הרמב"ם]] [[תשמ"ו]] בסופו) ועוד.}}
  
בדורנו זכינו שענין זה יתפרסם ברבים על ידי הכרזת החסידים אל [[הרבי]], [[יעמוד מלך מבית דוד#שלשלת היחס של הרבי עד לדוד המלך|שהינו גם צאצא ישיר בן אחר בן לדוד המלך]], [[יחי אדונינו|יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד]]. [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|ואף בפסק דין של מאות רבנים שהרבי הוא מלך ישראל.]]
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
+
[[קטגוריה:בני ישראל]]
 +
[[קטגוריה:חומש דברים]]
 +
[[קטגוריה:חסידות]]

גרסה מ־23:30, 5 באוקטובר 2017

כתר, המסמל את המלכות

מלך ישראל הוא אדם שהוא מזרע ישראל מצד אביו ומצד אמו המולך על ידי נבואה או על ידי ירושה או על ידי המלכת רוב העם.

המלך נעשה מרכבה לספירת המלכות שענינה גילוי מלכות שמים בעולם, בכך שהוא עומד על כך שהעם יקיים את מצוות התורה, והוא מעמיד בתי דינים שעליהם נמנים שופטים ושוטרים הכופים על קיום מצוות התורה. כמו כן בהיות המלך מרכבה לספירת המלכות עליו להשגיח על כבודו ולכן מלך שמחול על כבודו אין כבודו מחול.

סוגי המלכויות

ישנן שני מלכויות: מלכות בית דוד שניתנה לדוד, לבנו שלמה ולזרעו, ומלכות ישראל, הניתנת גם לשאר השבטים.

מלכות בית דוד נעלה יותר ממלכות ישראל, ואכן אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ולא למלכי ישראל. כמו כן שלא כמלכות בשר ודם התלויה לגמרי בהכתרת העם, שונה היא מלכות בית דוד העוברת בירושה, ועצם המלכות שייכת לדוד ולזרעו עד עולם.

אמרו חז"ל אין מלך בלא עם, היינו שקיומו של המלך תלוי בעם. מאידך גיסא, המלך חייב להיות באופן של רוממות והתנשאות מהעם. כמוסבר אודות השם "עם" שהוא מלשון "גחלים עוממות", שרחוקים מהמלך.

תפקיד המלך

הרבי - ממלכי בית דוד

תפקידו של המלך בעם ישראל מתחלק לשניים: א) להקפיד ולשמור על העם שלא יעברו על רצון ה'. ב) להמשיך בעם בחינת יראה עילאה.[1].

הכתרת המלך היא על ידי הכרזת "יחי המלך", וכמו שמצינו אצל דוד, שהכריזה בת-שבע "יחי אדוני המלך דוד לעולם", ואצל הכתרת שלמה שהכריזו "יחי המלך". תוכן ההכרזה שתהא תוספת חיות וכוח בכל עניני המלוכה אצל המלך.

בדורנו זכינו שענין זה יתפרסם ברבים על ידי הכרזת החסידים אל הרבי, שהינו גם צאצא ישיר בן אחר בן לדוד המלך, בהכרזה המפורסמת יחי אדוננו מלך המשיח לעולם ועד. ואף בפסק דין של מאות רבנים שהרבי הוא מלך ישראל.

מצוות מינוי מלך

מהתורה יש מצווה על ישראל למנות להם מלך.

ההסבר לכך הוא מכיון שיש שני סוגי נשמות, ישנן נשמות נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"ה. לעומת זאת ישנן גם נשמות גבוהות תלמידי חכמים שיכולים להתבטל מעצמן להקב"ה. מסיבה זו לא רצה שמואל הנביא שיהיה מלך על ישראל מכיון שרצה שכל ישראל יגיעו למדריגה זו, ולכן כעס על ישראך כאשר ביקשו להם מלך.

מסיבה זו גם ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו היתה בביטול גמור כל כך להקב"ה עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת[2].

כבוד המלך

מהתורה יש חיוב לכבד מלך ולשמור על כבודו, וחיוב זה נלמד מהפוסק "שום תשים עליך מלך", ודרשו חז"ל שתהיה אימתו עליך. מסיבה זו, למרות שנשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. עם זאת, ישנם חילוקי דינים שונים בענין. לפי דעת הרמב"ם ענין כבוד המלך הוא כדי להמשיך יראת שמים אצל העם, הם יראה תתאה והן יראה עלאה, וטעם זה של יראה תתאה אין שייך בתלמיד חכם, ולכן יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה קם מכסאו ומחבקהו ומנשקהו, כי לגבי התלמיד חכם אין טעם של כבוד המלך.

למלך אסור גם לחלוץ ולייבם. יש אומרים שהטעם ביבום הוא מפני שמיבם אשתו של אדם פשוט, אך לפי זה מקשה הרבי שיהיה מותר לו ליבם אשתו של מלך. הרבי מיישב שלאחר פטירתו של מלך אין הוא מלך והכל שווים, ולכן שייך בזיון זה. בענין החליצה הטעם הוא שהיבמה מבזתו (שחולצת נעלו ויורקת בפניו), ולכן אינו מחויב בכך, כי צריך להיות כבוד המלך על כל העם, ולכן אינו יכול למחול על כבודו שהוא כבוד שמים[3].

מלך המשיח

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלך המשיח

שלימות המלכות תתגלה אצל מלך המשיח שלימות זו תתבטא הן ברוממות המלך, הן בהנהגתו את העם בעשיית המשפט, הן בתיקון העולם במלחמות ה', הן בהשפעתו על העם בביטול וביראת שמים.[4]

הערות שוליים

  1. ראה באריכות מצות מינוי מלך בספר דרך מצוותיך להצמח צדק
  2. אדמו"ר האמצעי, דרך מצוותיך, מצוות מינוי מלך.
  3. רשימות חוברת ז' עמ' 180 ואילך.
  4. דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך פרק ג, לקוטי שיחות חלק יח עמוד 271 ואילך (בלק ג), לקוטי שיחות חלק לה (ויגש ג), שיחת שבת בראשית תשמ"ב, לקוטי שיחות חלק ט"ז (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו בסופו) ועוד.