מלך המשיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלך המשיח הוא מלך מבית דוד, שנמשח ונבחר על ידי הקב"ה כדי לכוף את היהודים לעבודת השם ולגאלם מהגלות הרוחנית והגשמית - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה.

משיח דורנו, הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסאהן.

בדורנו, חסידי חב"ד כמו יהודים רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא הרבי מליובאוויטש; הדבר רצוי ומתבקש, כפי שאומר הרבי[1], ש"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח".

שמו

שמו של משיח נברא קודם בריאת העולם[2], וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון[3]. הוא נקרא בשם לפני שנולד[4], ושמו יתחדש לעתיד לבוא[5], הוא חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי המזבח[6] ועל אבן השתייה.

שמותיו

במקורות מופיעים לו עשרות שמות וכינויים[7], "ואלו ואלו דברי אלוקים חיים". בין המרכזיים שבהם: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד[8], אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק[9], מנחם[10] מענדל[11].

בדפוסים של תלמוד בבלי שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים[12] מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס[13].

הנעלה יותר מבין השמות הוא 'משיח'; המורה על מעלתו כאדם שנמשח בשמן להנהיג את ישראל; הפחות יותר הוא 'בן דוד', היינו שאין לו מגרמי' כלום, וכל מעלתו היא דוד המלך; בדרך כלל במאמרי חז"ל המדברים על הצרות שקודם הגאולה, בעקבתא דמשיחא, נזכר המשיח כ'בן דוד'[14].

משיח

מקור המילה

מקור המילה "משיח" מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם בשמן המשחה, כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה. כך נקרא בתורה[15] הכהן הגדול "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"[16]. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו שאול, דוד ושלמה, ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"[17], ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו כורש מלך פרס[18]: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את בית המקדש השני[19]. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה[20].


פרטים נוספים

הוא מכונה משיח בגלל שתי סיבות -

  • על שם שמושחים אותו בשמן[21].
  • כי משיח ראשי תיבות: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח[22]

אדמו"ר הזקן אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים[23].

מלך המשיח

'משיח' סתם הוא 'משוח', שליח ה' הוא משיח של דור; מלך המשיח הוא זה שיגאל את ישראל בעתיד בפועל, משיח של דור הגאולה[24].

משיח שבדורנו, כיוון שהוא משיח דור הגאולה, הוא כבר מלך המשיח, בעל דין מלך.

נשמתו

ראה גם בקונטרס עניינה של תורת החסידות, משיחת י"ט כסלו תשכ"ו.

נשמתו של משיח, היא נשמה כללית, שניצוץ ממנה ישנו בכל יהודי, הסיבה לכך היא, שנשמת משיח היא בחינת יחידה הכללית של כלל עם ישראל[25], הכוללת את בחינת 'יחידה' בכל היהודים, וממילא את כל נשמות ישראל.

רק כיוון שנשמתו כוללת את כל היהודים, בכוחו של משיח לגאול את כל עם ישראל, מבלי שאף יהודי אחד לא יישאר בגלות[26].

בנוסף לכך יכול משיח "לאתבא צדיקייא בתיובתא", כיוון שנשמתו רמה ונישאה משל-כל הצדיקים שקדמו לו[27].

בנשמת משיח מאירה בחינת אדם הראשון קודם חטא עץ הדעת, ובגאולה תאיר נשמתו - כיוון שהיא נשמה כללית - הארה זו לכל יהודי[28].

דרגתו

מלך המשיח מרומם מאברהם אבינו, מנושא ממשה רבינו וגבוה ממלאכי השרת[29].

מרכז עם ישראל

מלך המשיח - ככל מלך, ליבו לב כל קהל ישראל[30], לא ייתכן קיומו של עם ישראל ללא ליבו, "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"[31], ואם הוא לא קיים בעולם הגשמי, הרי ח"ו עם ישראל כלה.

יחוסו

ערך מורחב: מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך

למלך המשיח יחוס מכובד[32], הוא מזרע יהודה[33] ותמר[34], מנשה[35] ודן[36], הוא צאצא ישיר לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב[37], דוד[38] ושלמה המלך[39], וזורבבל בן שאלתיאל[40].

[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

כמו"כ הרבי מלך המשיח הוא צאצא של בעל ה'מצודות', של המהר"ל מפראג ובנו ר' בצלאל חריף ואדמו"ר הזקן.

מזכרים או מנקבות

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע דוד המלך מזכרים או מנקבות; באחרונים משמע שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן[41]; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות[42].

בידינו נמצאת מגילת יחוסין של כ"ק אדמו"ר שליט"א המראה שהוא מזרע דוד - מנקיבות; היו שמצאו הוכחות לכך שהוא מיוחס לבית דוד גם מזכרים[43].

מזרע שלמה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה

הרמב"ם כותב[44] שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ[45] (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

פובשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב[46]. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים דדוד אלא יואש - שהוא מזרע שלמה[47], לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.

מדברי הרבי מלך המשיח[48] משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע שלמה.

היו שבדקו ועיינו[49] ביחוסו של הרבי, ומצאו שהוא צאצא לדוד הן דרך שלמה המלך והן דרך שפטי'.

לידתו

בתשעה באב

לאחר שנחרב בית המקדש, בתשעה באב, נולדה נשמת משיח[50], זמן עיבורו החל בעשרה בטבת[51]. אמנם, אין הכוונה ללידה כפשוטה, אלא להתגלות משיח, שמאז הוא מוכן לגאול את עם ישראל[52].

י"א ניסן

לידתו (בגשמיות) של משיח דורנו ונשיא דורנו - הרבי רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, הייתה ביום שישי לפרשת מצורע[53], י"א ניסן תרס"ב, (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב לר' לוי יצחק שניאורסון ומרת חנה. עם לידתו שלח אדמו"ר הרש"ב ששה מברקים ובהם הדרכות מה לעשות עם התינוק.

משיח בכל דור

לערך מורחב: משיח בכל דור

בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא[54] מובא: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". כן גם מובא בשו"ת חתם סופר[55]: "ומיום שחרב בית המקדש מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". כן גם כתוב בפרי צדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין[56]: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו המשיח של דורם[57]. מסתבר לומר שנשיא הדור (הנשיא של תורת החסידות[58]) הוא משיח שבדור[59], והכוונה הן ל'משוח' והן למשיח כפשוטו[60], ובדור הגאולה - דורנו - הרי שנשיא דור הגאולה הוא המשיח בפועל.

כאמור, יהודים וחסידים מאמינים כי בדורנו מלך המשיח הוא נשיא הדור שלנו - הרבי מליובאוויטש; הרבי בעצמו קבע, כי המשיח הוא ממלא מקומו של אדמו"ר הריי"צ[61], עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"[62].

מלוכתו בזמן הגלות

הרמב"ם כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ודבריו אלו מתייחסים למי שיש לו גדר בחזקת משיח - בזמן הגלות; היינו, שאותו אחד הוא כבר 'מלך'[63].

פירוש מלך אינו בגדר ההלכתי, ע"פ בית-דין וכו', אלא פירושו 'מנהיג', המוכן בכל-עת לעבור ממצב של 'בחזקת' למצב של 'וודאי', וממילא להיות מלך (גם) בגדר ההלכתי[64].

כל נשיא דור, בדורו, הוא מלך; מעין משיחתו למלוכה נעשה על-ידי אמירת דא"ח[65].

חיים נצחיים

לערך מורחב: חיים נצחיים במלך המשיח

חייו של מלך המשיח הם חיים נצחיים,הוא יאריך ימים "לעדי עולם"[66], לעולם לא ימות[67] ואף לא יטעום טעם מיתה[68], כיוון שהקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים[69].

הסיבה לכך שחייו הם נצחיים כיוון שחיי משיח בן דוד מגיעים מאין סוף, לעומת חיי משיח בן יוסף, שאינם נצחיים.[70] ודוד מלכא משיחא, שחייו שאולים מאדם הראשון[71].

חייו הנצחיים הם מתנה ישירה מהקדוש ברוך הוא - לפני גילוי משיח בן דוד שואלו הקדוש ברוך הוא: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, דוד המלך [72]: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד" [73].

פעולותיו של מלך המשיח בזמן הגלות

בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן הגאולה.

  1. על כל העמים - משפטים נ"ב.
  1. 'בונה מקדש במקומו[74]' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות בית המקדש השלישי על ידו, בונה מלך המשיח את מקדש מעט העיקרי שבדורו, שהוא מעין בית המקדש, ואף יתחבר אליו בעתיד; 770[75].

סימני 'בחזקת משיח'

"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת שהוא משיח"[76].

מלך

מבית דוד

הוגה בתורה

ועוסק במצוות

כפי תורה שבכתב ושבעל פה

ויכוף כל ישראל

שלוחי של משיח העוסקים ב'ויכוף כל ישראל' כפי שצולמו על יד משכנו בזמן הגלות, תשנ"ד.
עוד בנושא - ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה

סימן נוסף להיות המלך בחזקת משיח הוא "ויכוף כל ישראל ללכת בה ולחזק בדקה"; גם עניין זה הוא תפקידו ופעולתו של מלך המשיח[77].

הכוונה[78] אינה שיכוף בכח אלא בפועל, שילך הוא, או על-ידי שלוחיו, ושלוחי שלוחיו וכו' לכל יהודי ויהודי ויגידו לו שיש לקיים תורה ומצוותשהרי שלוחו של אדם כמותו ממש[79]. ועצם הדבר שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום “ויכוף” (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה [80].

פירוש נוסף הוא – שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות, ויש צורך ב"דמוקרטיא", ואילו הוא "דיקטאַטאָר" וכו'; כיון שישנה רק אמת אחת – האמת דאלקות, שנמסרה לנו ע"י תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול – אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר[81].

כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי מצינו[82] שמסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים[83].

לילך בה ולחזק בדקה

וילחם מלחמות ה'

עוד בנושא - ילחם מלחמות ה'

אחד הסימנים של בחזקת משיח הוא "לוחם מלחמות השם"; גם עניין זה הוא מתפקידיו ופעולותיו של מלך המשיח[84].

מלחמות אלו יהיו מלחמות על שלימות התורה[85], שלימות הארץ וכו', באופן של שלום[86], על ידי דיבור בלבד[87], לדוגמא: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! – אומר: יבוא גובאי ויאכלנה[88] ולא בדרך של צבא וכו'.

משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח[89].

התגלותו

התגלותו של מלך המשיח, בט' באדר ב' ה'תשפ"ד..

מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'[90], וכל עם ישראל יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.

מעשיו של מלך המשיח

עם גילויו של מלך המשיח, הוא יעשה התוועדות לכל השבים בקיבוץ גלויות[91].

בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני הקדוש ברוך הוא[92], יוריד את המן ויעלה את המים מהבאר - כמו משה רבינו, הגואל הראשון[93].

משיח ילמד תורה עם כל עם ישראל[94]; הלימוד יהי' באופן של ראיה, הוא יראה להם את מהות התורה, ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם[95]. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו[96].

מידותיו של מלך המשיח

ענווה

אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא הענווה; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים[97].

מקום שהותו קודם הגאולה

משכן משיח בזמן הגלות

בהיותו בגלות, בשלבים שקודם הגאולה, נמצא מלך המשיח, בעיר ניו יורק[98], ב770[99]; שם הוא ממתין לגאול את ישראל[100]; משם יוצאת ההכרזה לבני ישראל ש"הגיע זמן גאולתכם"[101]; משם הוא מתחיל לפעול בעולם[102]; ושם הוא יתגלה בב"א[103].

המצב הנוכחי

אקטואליה.png קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

נכון לעכשיו, אנו עומדים בסוף הגלות[104]: משיח נמצא כבר בעולם, נשמה בגוף[105], ומצפה בקוצר רוח[106] לזמן שיתאפשר לו להתגלות[107]. המינוי של הרבי למלך המשיח כבר הי'[108], והוא התחיל לפעול על העמים[109], כמו גם פעולות אחרות. במסגרת מצב נכסה וחוזר ונגלה, מאז ג' תמוז תשנ"ד משיח בשלב הכיסוי, ותקוותינו שתיכף ומיד, בט' באדר ב' ה'תשפ"ד, יתגלה הרבי מלך המשיח, ויביא את הגאולה.


הערות שוליים

  1. משיחת ליל ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ז
  2. פרקי דרבי אליעזר פרק ג'.
  3. סה"ק אגרא דכלא, צירופי בראשית.
  4. מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.
  5. מדרש שלושה וארבעה, א', מ"ח.
  6. ילקוט ראובני, בראשית, א', ב'.
  7. חלקם נתבאר בס' נצח ישראל להמהר"ל.
  8. הרמב"ם באגרת תימן.
  9. "ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ תנש"א הערה 67).
  10. פ"י דסנהדרין.
  11. "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.
  12. ירושלמי ואיכ"ר שנסמנו להלן.
  13. דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67.
  14. ע"פ רשימת "אין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא", ט"ז סיון תש"א, ליסבון שבפורטוגל.
  15. ויקרא פרק ד, ג
  16. במדבר פרק לה, כה
  17. שמואל א כד,ו
  18. ישעיהו פרק מה, א
  19. כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".
  20. ישעיהו סא,א
  21. ספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 201.
  22. דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.
  23. ספר השיחות תש"ד עמ' 110.
  24. התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 308. וכ"ה במסורת תימן.
  25. רמ"ז לזח"ב מ, ב.
  26. לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.
  27. ספר המאמרים מלוקט ח"א עמ' ק"ס.
  28. ר' הלל מפאריטש, פלח הרימון על חומש ויקרא דף תק"ה.
  29. מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא
  30. רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו
  31. לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 191
  32. ילקוט מעם לועז, תהילים, ח"א, עמ' רע"ג.
  33. ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.
  34. בראשית רבה, פ"ה, א.
  35. במדבר רבה, י"ד, א'
  36. ילקוט שם.
  37. במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, מסכת סנהדרין, צ"ג, ב'.
  38. רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.
  39. ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, אדר תשס"ג.
  40. מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.
  41. ליקוט בעניין במכתבי שואל לר' חיים קנייבסקי.
  42. בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.
  43. ולדוגמא - דרך משפחת אלטשולער.
  44. פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, ספר המצוות מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.
  45. ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.
  46. ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.
  47. ימות המשיח בהלכה במקומו.
  48. לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א
  49. קובץ הערות הנ"ל.
  50. אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.
  51. ספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 230.
  52. שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'דבר מלכות' לפרשת ואתחנן הע' 93
  53. חסידים מצאו רמז בכך שמשיח מכונה מצורע, ראה מסכת סנהדרין, צ"ח:, נצח ישראל, פרקים מ"א-מ"ב, וש"נ.
  54. בפרושו למגילת רות.
  55. חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.
  56. פרשת דברים, אות י"ג.
  57. שדי חמד, פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.
  58. סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.
  59. ספר השיחות תשנ"ב ח"ב עמ' 470.
  60. שיחת שמחת תורה תשמ"ו.
  61. שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.
  62. ובדורנו - נשיא דורנו, צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.
  63. (ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.
  64. לקוטי שיחות ח"ח עמ' 631, בהערה.
  65. שיחת ש"פ וירא תשמ"ג.
  66. כתבי הרמב"ן ח"א עמ' שכ"ה.
  67. ברכת שמואל עה"ת, חומש בראשית, פ"ב פ' סט"ז.
  68. אוצר המדרשים (אייזנשטיין), ב, י'.
  69. מדרש "אותיות דרבי עקיבא" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.
  70. תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, פרשת ויחי דף ק"ו
  71. ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על דוד המלך כי אם על נינו, מלך המשיח. מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים, ד"ה "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".
  72. תהילים, כ"א, ה'
  73. מסכת סוכה, נ"ב.).
  74. רמב"ם, בסימני משיח וודאי.
  75. נתבאר בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבל הערה 35, וראה שם הערה 37.
  76. רמב"ם, הי"ד החזקה, הלכות מלך המשיח, פי"א ה"ד.
  77. לקו"ש חל"ג שיחה ג' לפ' ויגש.
  78. נתבאר ע"י הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - צדי"ק למלך ח"ו עמ' 176, קונטרס יחי המלך גליון 300 - להרב שניאור חיים גוטניק.
  79. קידושין מא, ב.
  80. כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.
  81. משיחת אחרון של פסח תשח"י.
  82. מסכת שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו
  83. לקו"ש ח"ח ע' 361
  84. לקו"ש חל"ג שיחה ג' לפ' ויגש.
  85. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 281.
  86. ש"פ חיי שרה תשנ"ב
  87. שנא' (ישעי' י"א ד'): "והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע.
  88. מהר"י קרא עה"פ
  89. ש"פ חיי שרה שם.
  90. תוי"ט בסוף מסכת עוקצין
  91. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 241.
  92. מדרש תהילים.
  93. קהלת רבה, א, ט, א.
  94. ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, היום יום א' מנחם אב, ועוד.
  95. תו"מ חט"ז עמ' 139.
  96. אלא עניין המלכות. שיחת שבת בראשית תשמ"ב, התוועדויות ח"ב עמ' 292.
  97. ע"פ היום יום לא' אב, ועוד.
  98. משיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב, ספר השיחות תשנ"ב עמ' 364-5.
  99. קונטרס בית רבינו שבבל.
  100. שם.
  101. ע"פ שיחת פ' חיי שרה תנש"א, ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 138 הע' 108.
  102. ע"פ שיחת פ' משפטים שם.
  103. משיחת ש"פ האזינו תשמ"ט,; קונטרס 'בית רבינו שבבל' שם.
  104. שיחת אחו"ק תנש"א.
  105. שיחת פרשת וישלח תשמ"ט.
  106. תוך שהוא סובל מכאובים
  107. משית פרשת תזריע-מצורע, תנש"א
  108. על-פי בשורת הגאולה אות ט"ז.
  109. שיחת פ' משפטים תשנ"ב.