הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכים (קהילה חסידית)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(נו, באמת.)
שורה 16: שורה 16:
 
הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: "א מלאך אראפגעפאלן פון הימל..." (= 'מלאך' נופל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב"ד.  
 
הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: "א מלאך אראפגעפאלן פון הימל..." (= 'מלאך' נופל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב"ד.  
  
ב[[התוועדות]] [[פורים]] בשנת תשי"ב, נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת [[הרבי]], הסתובב אליו ואמר: "אויס מלאך, כבני אדם"...
+
ב[[התוועדות]] [[פורים]] בשנת תשי"ב, נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת [[הרבי]], הסתובב אליו ואמר: "אויס מלאך, כבני אדם"...{{הבהרה}}
  
 
על קבוצה זו אף נמנו בעבר משפחת זירקינד שאחד מבניה היה הסופר שכתב ל[[הרבי|רבי]] את ה[[תפילין]] וה[[מזוזות]], והרבי הורה להם שלא להחליף את לבושיהם ללבוש חב"די.
 
על קבוצה זו אף נמנו בעבר משפחת זירקינד שאחד מבניה היה הסופר שכתב ל[[הרבי|רבי]] את ה[[תפילין]] וה[[מזוזות]], והרבי הורה להם שלא להחליף את לבושיהם ללבוש חב"די.
  
בש"פ תולות [[תשי"ב]] הלך ר' [[יואל כהן]] לחזור [[דא"ח]] ב[[בית כנסת]] של המלאכים וביומנו ניתן לקרוא מרישומיו אודות חסידות זו.
+
בשבת [[פרשת תולות]] [[תשי"ב]] הלך ר' [[יואל כהן]] לחזור [[דא"ח]] ב[[בית כנסת]] של 'המלאכים' וביומנו ניתן לקרוא מרישומיו אודות חסידות זו{{הבהרה}}.
  
 
==החסידות כיום==
 
==החסידות כיום==

גרסה מ־15:40, 13 באפריל 2014

המלאכים הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב אברהם דובער לוין שהיה חסיד חב"ד בתקופת אדמו"ר הרש"ב ובעקבות סכסוך עזב את ליובאוויטש. המלאכים ראו את הרב לוין כממשיך דרכו של אדמו"ר הצמח צדק, הם לא קיבלו את אדמו"ר המהר"ש והתנגדו לאדמו"ר הריי"צ ולרבי.

רקע

בשנת תרס"א הביא ר' מנחם מניש מונסזון את הרב אברהם לוין שילמד את בנו, יהודה לייב. אדמו"ר הריי"צ שהיה אז כבן עשרים וניהל את ישיבת תומכי תמימים היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, אדמו"ר הרש"ב ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי בדיבור ושלא יתבטל מלימוד תורה בעקבות כך.

בחודש כסלו שנת תרס"ב ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, התוועדות לכבוד י"ט בכסלו שהכניסה חיות והתלהבות בליובאוויטש. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע לארצות הברית.

בהגיעו לארצות הברית התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מישיבת "תורה ודעת" ומישיבתו של ר' חיים ברלין. לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".

הקשר עם ליובאוויטש

למרות התפלגות החסידות, היו מספר פעמים בהם נפגשו 'המלאכים' עם הרבי, וחלקם אף הפכו בעצמם לחסידי חב"ד.

אחד הסיפורים הידועיםשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: חב"ד אינפו. וגם http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57148&print=save. על הקשר בין חצר ליובאוויטש ל'מלאכים', הוא על יהודי שרצה בכל מאודו להשתתף בהתוועדות של הרבי שהתקיימה בסוכה, אך לא הרגיש בנח לשבת יחד עם החסידים מחמת השתייכותו לחצר ה'מלאכים'. בשל כך הוא נשכב על גג הסוכה והקשיב להתוועדות. באמצע ההתוועדות סכך הסוכה קרס תחת כובד משקל גופו של היהודי, והוא מצא את עצמו על שולחן ההתוועדות.

הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: "א מלאך אראפגעפאלן פון הימל..." (= 'מלאך' נופל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב"ד.

בהתוועדות פורים בשנת תשי"ב, נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת הרבי, הסתובב אליו ואמר: "אויס מלאך, כבני אדם"...[דרושה הבהרה]

על קבוצה זו אף נמנו בעבר משפחת זירקינד שאחד מבניה היה הסופר שכתב לרבי את התפילין והמזוזות, והרבי הורה להם שלא להחליף את לבושיהם ללבוש חב"די.

בשבת פרשת תולות תשי"ב הלך ר' יואל כהן לחזור דא"ח בבית כנסת של 'המלאכים' וביומנו ניתן לקרוא מרישומיו אודות חסידות זו[דרושה הבהרה].

החסידות כיום

לאחר פטירתו של הרב לוין, מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת תשמ"ב והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות חסידות זו כוללים, בין השאר, תלמוד תורה בויליאמסבורג, ובית מדרש במונסי בראשות הרב פולר.

שיטת החסידות קיצונית אף יותר מחסידות סאטמר, בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל מדינת ישראל במדורת ל"ג בעומר.

הערות שוליים