מילון חסידי:ממש
המונח "ממש" מפנה לכאן. לערך העוסק במרכז ההפצה ממ"ש, ראו מכון ממ"ש.
ממש הוא הביטוי המובא בתורת החסידות בדרך כלל כדי לבטא מוחשיות גשמית של הדבר אודותיו מדובר.
השימוש במילה ממש נועד בכדי לקרב אל השכל שלנו, שהענין המדובר בחסידות הינו אכן כך, ואינו "רוחני" בלבד אלא אכן בגשמיות כך הוא הדבר.
המקום הבולט בו ניכר החידוש בהוספת המילה "ממש" הוא בתחילת פרק ב' בתניא, שם מצטט אדמו"ר הזקן לגבי הנפש האלוקית את הפסוק מספר איוב "חלק אלוקה ממעל" ומוסיף "ממש" - לומר לנו, כי אכן בכל גוף של יהודי קיים חלק אלוקה ממעל, בגשמיות כפשוטו, ולא רק משהו רוחני שמקומו אינו ידוע.
בהרבה מסיום שיחותיו ומכתביו מאחל הרבי שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה "תיכף ומיד ממש", להורות כי איחול זה הינו בנוגע לגאולה ממשית ונראית, גשמית ולא רוחנית.
המילה "ממש" מופיעה בתניא 380 פעמים - בגימטריה "ממש"[1].
הערות שוליים
- ↑ מפי הרב יחזקאל סופר[דרוש מקור].
