ערך זה עוסק בפירוש מילוני של הביטוי אנ"ש. אם התכוונתם לחסידים, ראו הביטוי אנ"ש (= אנשי שלומינו) הוא מינוח המציין קהילה פנימית. אצל חסידי חב"ד הביטוי משמש ככינוי לקהילה החב"דית.
הביטוי מופיע כבר בכתביו של אדמו"ר הזקן[1] וכך השתמשו בביטוי כל רבותינו נשיאנו.
הרבי, כנשיא של כלל ישראל ולא רק של אנ"ש[2], כתב שאלו שאינם מעודדים פעולות המתנהלות על פי רוחו של נשיא הדור הרי אינם בגדר אנ"ש באמת[3].
במשך השנים הוקמו מוסדות הנושאים את הביטוי כדוגמת חומת אנ"ש, תפארת אנ"ש, אתר אנ"ש, ועד אברכי אנ"ש ועוד.
בהקשרים מסויימים, המינוח אנ"ש בא להבדיל בין אברכים נשואים ובעלי בתים לבין תמימים - בחורי ישיבה. לדוגמא, הערות התמימים ואנ"ש.