הבדלים בין גרסאות בדף "מיכאל חנוך גולומב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(25 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גולומב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גולומב מוסר שיעור ב[[זאל הקטן]] ב-[[770]]]]הרב '''מיכאל חנוך גולומב''' בן הרב [[משה יוסף גולמב]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]].
+
[[קובץ:ר' חנוך מיכאל גאלאמב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל גולומב]]
 +
[[קובץ:גולומב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|]]
  
המאבק בתנועת חב"דהרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץ', בהם: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמב"ם היומי, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות לילדים בל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץ' עיקר גדול, בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חב"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמונים, כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"ד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב"ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ' לעמוד בו עם מותו.
+
הרב '''מיכאל חנוך גולומב''' (נכתב גם '''גאלאמב''') הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]].
  
בכל מאבקיו בחב"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית של חב"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפילין, את לימוד הרמב"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוך, יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיו".
+
==תולדות חיים==
 +
נולד ב[[ה' כסלו]]{{הבהרה|שנה?}} ב[[אנגליה]] לאביו הרב משה יוסף גולומב.
  
באגרותיו של הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ד (בכינוי "הכת הידועה"), בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חב"ד.
+
כבר בעודו בחור נודע בהשכלתו העצומה ב[[תורת החסידות]], ולאחר חתונתו קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] והצטרף למערכת [[אוצר החסידים]].  
  
הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חב"ד "כפירה ומינות") ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו.[8]
+
בשנת [[תשנ]] הוציא לאור בהסכמת וברכת הרבי תחת הוצאת הספרים [[קה"ת]] את הספר [[שערי לימוד החסידות]].
  
המאבק בחב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים". כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר מבעלז.
+
במקביל לעבודתו בכתיבת ועריכת ספרי חסידות, התמנה כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-770.
  
בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדא, רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום.
+
הרב גאלאמב משתתף מעת לעת בכתיבת המדור 'שערי חסידות' בבטאון '[[התמים (בית משיח)|התמים]]' שיוצא לאור על ידי [[שבועון בית משיח]].
  
הסכסוך עם חב"ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל", לאחר שהעיתון "המודיע" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך.
+
הרב גאלאמב מחבב במיוחד את הנאמר בשיחת חוקת לגבי גלוי הפנימיות בתורת הנגלה וכמו שמפורט בשער שלישי של הכרך הראשון של ספרו שערי עיונים בדא"ח.
 +
 
 +
==ספריו==
 +
*'''[[שערי לימוד החסידות]]''' - ליקוט מתורת [[הרבי]] ו[[רבותינו נשיאנו]] בדבר לימוד [[תורת החסידות]] והאופנים בזה.
 +
*'''שערי עיונים בדא"ח''' (4 כרכים) - פלפולים בתורת החסידות.
 +
*'''קיצור סדר ההשתלשלות''' - סיכום [[סדר ההשתלשלות]] בקצרה.
 +
*'''יסודות בשער היחוד והאמונה''' (2 חוברות) - שיעורים בחלק "שער היחוד והאמונה" שבספר ה[[תניא]].
 +
מאמר מבואר לכה דודי תשי"ד
 +
מאמר מבואר באתי לגני תשי"א
 +
{{מיון רגיל:גולומב מיכאל}}
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
 +
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
 +
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
 +
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]

גרסה מ־03:59, 10 במאי 2018

הרב מיכאל גולומב
גולומב.jpg

הרב מיכאל חנוך גולומב (נכתב גם גאלאמב) הינו משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 וחבר מערכת אוצר החסידים.

תולדות חיים

נולד בה' כסלו[דרושה הבהרה] באנגליה לאביו הרב משה יוסף גולומב.

כבר בעודו בחור נודע בהשכלתו העצומה בתורת החסידות, ולאחר חתונתו קבע את מגוריו בקראון הייטס והצטרף למערכת אוצר החסידים.

בשנת תשנ"ד הוציא לאור בהסכמת וברכת הרבי תחת הוצאת הספרים קה"ת את הספר שערי לימוד החסידות.

במקביל לעבודתו בכתיבת ועריכת ספרי חסידות, התמנה כמשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

הרב גאלאמב משתתף מעת לעת בכתיבת המדור 'שערי חסידות' בבטאון 'התמים' שיוצא לאור על ידי שבועון בית משיח.

הרב גאלאמב מחבב במיוחד את הנאמר בשיחת חוקת לגבי גלוי הפנימיות בתורת הנגלה וכמו שמפורט בשער שלישי של הכרך הראשון של ספרו שערי עיונים בדא"ח.

ספריו

מאמר מבואר לכה דודי תשי"ד מאמר מבואר באתי לגני תשי"א