הבדלים בין גרסאות בדף "מיכאל אבישיד"
(←פסקיו) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תשמ"ח]] עשה צעד נוסף בהתקרבותו לחסידות חב"ד, כאשר התבקש על ידי הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] ששימש באותה שעה ב[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], לתרגם את השיחה של הרבי שמסר בבית הכנסת בו התפלל. החזרה על השיחה הביאה לכך שילמד שיחות נוספות, ובסופו של דבר עבד בעצמו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. | בשנת [[תשמ"ח]] עשה צעד נוסף בהתקרבותו לחסידות חב"ד, כאשר התבקש על ידי הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] ששימש באותה שעה ב[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], לתרגם את השיחה של הרבי שמסר בבית הכנסת בו התפלל. החזרה על השיחה הביאה לכך שילמד שיחות נוספות, ובסופו של דבר עבד בעצמו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. | ||
| − | כבר בהיותו בחור זכה לסיים את הש"ס, ובשנת [[תשנ"ז]] התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' ניסים אליהו אדרעי מ[[כפר חב"ד]], וקבע את מגוריו בסמיכות להורי אשתו והקדיש את עיתותיו ללימוד [[סמיכה לרבנות]], ואף נבחן והוסמך על ידי גדולי הרבנים לרבנות | + | כבר בהיותו בחור זכה לסיים את הש"ס, ובשנת [[תשנ"ז]] התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' ניסים אליהו אדרעי מ[[כפר חב"ד]], וקבע את מגוריו בסמיכות להורי אשתו והקדיש את עיתותיו ללימוד [[סמיכה לרבנות]], ואף נבחן והוסמך על ידי גדולי הרבנים לרבנות. |
בשנת [[תשנ"ט]] התמנה לשמש כראש מכון ללימודי איסור והיתר בעיר ירושלים, ולמסור שיעורים בכולל להוראה בהלכות נדה ושבת, ובעקבות תפקידים אלו עבר להתגורר ברמה א' בעיר [[בית שמש]], ומונה על ידי שליח הרבי בעיר הרב [[אליעזר ויינר]] לשמש כשליח יעודי לקהילה הצרפתית. | בשנת [[תשנ"ט]] התמנה לשמש כראש מכון ללימודי איסור והיתר בעיר ירושלים, ולמסור שיעורים בכולל להוראה בהלכות נדה ושבת, ובעקבות תפקידים אלו עבר להתגורר ברמה א' בעיר [[בית שמש]], ומונה על ידי שליח הרבי בעיר הרב [[אליעזר ויינר]] לשמש כשליח יעודי לקהילה הצרפתית. | ||
גרסה מ־00:00, 19 בנובמבר 2017
הרב מיכאל שלמה אבישיד (יליד שנת תשל"ד, 1973) הוא רב קהילת חב"ד 'אור ליובאוויטש' ברמת בית שמש א', ראש כולל אברכים 'תורה אור' בביתר עלית, לדוברי צרפתית, ומרבני מכון הלכה - חב"ד.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בארץ ישראל בכ"ו כסלו תשל"ד להוריו ר' יעקב ויוכבד אבישיד.
בשנת תשמ"ה התקרבה משפחתו לחסידות חב"ד אחרי מופת שחוו עם הרבי, בעוד הוא עצמו המשיך ללמוד במוסדות תורניים בפריז שאינם משתייכים לחסידות חב"ד.
בשנת תשמ"ח עשה צעד נוסף בהתקרבותו לחסידות חב"ד, כאשר התבקש על ידי הרב מנחם מענדל פרידמן ששימש באותה שעה בתלמיד-שליח בישיבת תומכי תמימים ברינואה, לתרגם את השיחה של הרבי שמסר בבית הכנסת בו התפלל. החזרה על השיחה הביאה לכך שילמד שיחות נוספות, ובסופו של דבר עבד בעצמו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה.
כבר בהיותו בחור זכה לסיים את הש"ס, ובשנת תשנ"ז התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' ניסים אליהו אדרעי מכפר חב"ד, וקבע את מגוריו בסמיכות להורי אשתו והקדיש את עיתותיו ללימוד סמיכה לרבנות, ואף נבחן והוסמך על ידי גדולי הרבנים לרבנות.
בשנת תשנ"ט התמנה לשמש כראש מכון ללימודי איסור והיתר בעיר ירושלים, ולמסור שיעורים בכולל להוראה בהלכות נדה ושבת, ובעקבות תפקידים אלו עבר להתגורר ברמה א' בעיר בית שמש, ומונה על ידי שליח הרבי בעיר הרב אליעזר ויינר לשמש כשליח יעודי לקהילה הצרפתית.
במשך השנים התפתחה סביבו קהילה חב"דית, והוא התמנה לרב הקהילה המקומית ולשליח הרבי.
בשנת תשס"ט הקים כולל לרבנות בעיר ביתר מתוך מטרה להכשיר רבנים בתקופה של ארבע שנים, שיוכלו לשמש בכל אתגר רבני של קהילה. מסלול הלימודים בכולל שהקים מקיף לימוד מעמיד של אורח חיים חלק א, הלכות שבת, הלכות נדה (עם שימוש מעשי לבדיקת מראות), מקוואות, אבילות וסידור קידושין עם פסולי חיתון.
לאורך שנות הכולל להעמיד רבנים רבים שנבחנו על ידי גדולי הרבנים וזכו לעבור בהצלחה וגם בהצטיינות מבחני הרבנות הראשית לישראל, המשמשים בפועל במשרות רבניות חשובות בארץ הקודש ובצרפת.
זכה בתואר חתן ההלכה בשנת תשע"ד.
בשנת תשע"ו הצטרף לרבני מכון הלכה - חב"ד, והחל לפרסם פסקים הלכתיים מנומקים בתפוצה מצומצמת בקהילת חב"ד בבית שמש, כאשר חלק מהם זכו לתפוצה נרחבת שעוררה פולמוסים הלכתיים רחבים בציבור החב"די.
בשנת תשע"ז החל לעמול על עריכת סדרת ספרי הלכה בשם 'מחנה מיכאל'.
פסקיו
- כיסוי הדם - לקראת יום כיפור תשע"ז פרסם חוות דעת הלכתית לפיה אסור לברך את ברכת כיסוי הדם בעת קיום מנהג הכפרות, מבלי שהשוחט בדק את הסכין לפני הברכה[1]. פרסום פסק זה הוביל לדיון הלכתי פומבי, ורבנים שונים הביאו היתרים שונים כיצד אפשר לברך את הברכה[2].
ספריו
- מחנה מיכאל[3]
קישורים חיצוניים
- חב"דניק בפאנל הרבנים: "למרות הדעות, התורה אחת"
ה' בסיון תשע"א - לימוד הלכה משנה את הצביון של הקהילה כולה, ראיון עומק בשבועון בית משיח גיליון 1053, טבת תשע"ז
