פתיחת התפריט הראשי

חב"דפדיה β

שינויים

חודש אלול

הוסרו 59 בתים, 24 אפריל
קישורים חיצונים
[[תמונה:תקיעת שופר.jpg|left|thumb|250px|תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
'''חודש אלול''' הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש [[תשרי]] והחודש השישי מחודש [[ניסן]].
בחסידות חב"ד נחשב עשרים ותשעת ימי חודש אלול כחודש בו הם ימים בהם "נמצא המלך בשדה" כשהכוונה היא שזהו חודש מיוחד המסוגל לעשית תשובה ותהקרבות לקב- [[הקדוש ברוך הוא]] קרוב לכל [[יהודי]] ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת [[י"ה (מה שאין כן חודש תשריג מידות הרחמים]], ובימים אלו מתכוננים ל[[ראש השנה]], בו נמצא המלך בהיכלו)[[עשרת ימי תשובה]] ו[[יום הכיפורים]].
==מעלת החודש ועניינו==
===המלך בשדה===
{{ערך מורחב|ערך=[[המלך בשדה]]}}
[[אדמו"ר הזקן]] מביא משל ב[[לקוטי תורה]] הממחיש את אופן התגלותם של [[י"ג מידות הרחמים]] בחודש אלול. וזה לשונו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות [[י"ג מדות הרחמים]], ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}
משל זה מבאר את מעלתו של חודש אלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי ב[[אתערותא דלעילא]], ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים]] מתגלים לכל אחד, לא משנה מה מצבו, גם אם הוא נמצא ב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, וכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר ב[[אתערותא דלתתא]] וחוזר ב[[תשובה]] לקראת [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].
 
===חודש הרחמים===
ב[[ספר המנהגים]] מובא:
{{ציטוטון|הוא חודש הרחמים שבו מאירות [[שלוש עשרה מדות הרחמים]]. החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש הזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, והוא חודש של חשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות}}.
==המלך בשדה==
{{ערך מורחב|ערך=[[המלך בשדה]]}}
ב[[תורת החסידות]] מובא משל המסביר את מהותו של חודש אלול ויחסו למועדי [[חודש תשרי]] המשל מספר על מלך המגיע ל[[שדה]] אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו שלה[[אדמו"ר הזקן]] [[לקוטי תורה]] וזה לשונו.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}
 
בריבוי [[מאמרים]] ושיחות של מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו.
במשל זה מבואר, הן מהותו של האור האלוקי שמאיר בחודש אלול: דרגתו ואופן התגלותו. והן במקבלי הגילוי - עם ישראל: דרגתם, השפעת ההתגלות האלוקית עליהם בעבודתם, מצבם בשעת הקבלה, ופעולתם לקבל פני המלך.
==רמזים בשמו של החודש==
[[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]]
==הנהגות ומנהגי החודש=====איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד<ref>{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].</ref>}}.
נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים<ref>{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/</ref>}}.
הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור<ref>{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].</ref> }} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך<ref>{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/</ref>}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב<ref>{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/</ref>}}. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"<ref>{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.</ref>}}.
===בחודש מנחם אבאמירת "לדוד ה' אורי"===מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}} אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.}}.
כידוע מנהג ישראל שמחמשה עשר באב ואילך מברכים איש את רעהו בברכת כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה, וכמרומז במזלו ל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של חודש מנחם-אב, מזל אריה.. ר"ת אלול, ראש-השנה, יוהכ"פ, הושענא-רבה - היינו שבחודש מנחם-אב נרמז גמר ושלימות החתימה טובה בה[[פתקא טבאחודש אלול]] ד{{הערה|[[הושענא רבהספר המנהגים]]<ref>. '[[ספר השיחותהיום יום]] עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערת שוליים|[[תנש"אקיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח"סעי' ב, עמ' 770.</ref>}}.
==אמירת הקדיש שאחר "לדוד ה' אורי"==מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שירעולה גם לשיר-של-יום, ובמנחה קודם וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו - '''אומרים מזמור עולה גם לקאפיטל "לדוד ה' אורי." - "וכן שמעתי מהרב ר'''<ref>[[סידור אדמו"ר הזקןהלל מפאריטש]].</ref> אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר שכן צריך לנהוג"לדוד אורי" אחרי "עלינוכי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"<ref>על-פי רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"אשער הכולל]]יא, חי"טכט. ספר המנהגים, עמ' תל17.</ref>}}.
ל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה===הוספה באמירת תהילים===מא' אורי" ביום הראשון אלול (היום השני של ראש-[[חודש אלול]]<ref>) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[ספר המנהגיםתהילים]]לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב'אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[היום יוםשינה]] עמ' פגקכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב</ref> אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השניאחר נעילה - קמב עד קנ{{הערת שולייםהערה|[[קיצור שולחן ערוךספר המנהגים]] סימן קכ"ח סעי' ב'.}}.
===קדיש לאחרי אמירתו===מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.}}.
אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשירנוהגין -שלוכן נהג הרבי (בערב יום-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" הכיפורים ועוד) - "וכן שמעתי מהרב ר' [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישיםלומר את שלושת המזמורים בציבור, רק מה שתיקנו הקדמונים<ref>[[שער הכולל]] יאאחר שיעור התהלים היומי, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.</ref>לפני קדיש-יתום.
==אמירת תהלים==לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים, ואדמו. [[אדמו"ר הרש"ב ]] אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים<ref>{{הערה|שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז</ref>}}.
==בדיקת [[תפילין]] [[מזוזה|ומזוזות]]=תקיעות===בספר במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"מטה אפריםתקיעה להתלמד" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{ציטוטוןהערה|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן בשיחת א' דר"ח אלול [[תפיליןתשמ"ב]] ומזוזות שלהם.}}שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י]ספר המנהגים.}}.
על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשלהתקיעות דחודש אלול - תשר"ת תש"ת תר"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידורת{{הערה|ספר המנהגים.}}.
הרבי ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף הוסיף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{ציטוטוןהערה|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה[[לקוטי-שיחות]], ב. עמ' 446 ושם ט' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקהעמ' 131. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}<ref>משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.</ref>.
הרבי הבהיר, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי ===בדיקת [[תפילין]] [[מזוזה|ומזוזות]]===בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפיליןאנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן [[תפילין]] ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.sichoshebrewbooks.comorg/5772/lahak/12-01pdfpager.pdf שיחת כ"ף [[מנחם אב]] תשל"דaspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.
==הוספת מזמורי תהלים==מיום שני דראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, אומרים בכל יום ויום במשך היום שלושה קאפיטלאך על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תהילים]] על הסדר: ביום א' אלול - קאפיטל א, ב, ג. ב' אלול - תשל"ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה קאפיטלאך: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם השינה קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.  ומי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה קאפיטלעך בכל יום<ref>בהמשך ל[[קובץ מכתביםמבצע מזוזה]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.</ref>. נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר שכל אחד ישתדל לבדוק את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומיהתפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, קודם קדיש-יתוםאף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.
==הפטרת [[ראש חודש]]==כשחל ראש-חודש בשבתהרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, מפטירין "השמים כסאי"ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראשוכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו -חודש באחד בשבתבכל מקום שידו מגעת, מפטירין בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת א}}{{הערה|משיחת ב' דר"מחר חודשח אלול תשמ"<ref>[[ספר המנהגים]]ח.</ref>}}.
הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול].}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12-01.pdf שיחת כ"ף [[ניגון מנחם אב]] תשל"ד' בבות]]==.}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.
זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של ===הפטרת [[אדמו"ר הזקןראש חודש]] אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ===כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראש השנה-חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש אלול וכו'<ref>משיחת [[פורים]] "{{הערה|[[תרפ"חספר המנהגים]].</ref>}}.
בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" ===[של רבינו הזקן] רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול<ref>[[לקוטי דיבורים]], עמניגון ד' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר-הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[יחידותבבות]] באריכות).</ref>. ===
ידוע בשם [[אדמו"ר הצמח-צדק]], שאת זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]] בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועיםמיוחדים בלבד: ראש השנה, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה...<ref>ספר השיחות וכו'{{הערה|משיחת [[פורים]] [[תשתרפ"אח]] עמ' 85.</ref>}}.
==נישואין==בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" [גם במחציתו השניהשל רבינו הזקן], כיון שהוא רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש הרחמים<ref>אלול{{הערה|[[ספר המנהגיםלקוטי דיבורים]] , עמ' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר-הניגונים, עמ' 76כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[יחידות]] באריכות).</ref>}}.
בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת לידוע בשם [[נישואיןאדמו"ר הצמח-צדק]] במשך כל החודש, כי חודש השאת ניגונו של [[רחמיםאדמו"ר הזקן]] ורצון (כימים ראשונים) הואבעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ומזלו בתולהימי הסליחות המעוררים לתשובה... וכמובא באחרונים<ref>אגרות-קודש אדמו{{הערה|ספר השיחות [[תש"ר מה"מ ח"כ, א]] עמ' דש.</ref>85. }}
על-דבר קביעת עת חתונה ===נישואין===בחודש אלול - על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים<ref>שם, כבעושים החופה בכל ימי החודש [גם במחציתו השניה], כיון שהוא חודש הרחמים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' שיג-שיד76.</ref>}}.
==תקיעות==בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת ל[[נישואין]] במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמדכל החודש, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש כי חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו<ref>בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ברחמים]]ורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה.</ref> שהוא כענין הוכמובא באחרונים{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מה"תקיעה אחתמ ח" דיום-הכיפורים]<ref>ספר המנהגיםכ, עמ' דש.</ref>}}.
התקיעות דחודש על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול - על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|שם, כב, עמ' שיג- תשר"ת תש"ת תר"ת<ref>ספר המנהגיםשיד.</ref>}}.
ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות<ref>[[לקוטי-שיחות]], ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.</ref>. === סליחות ===
{{ערך מורחב|סליחות}}
ב[[חודש אלול]] נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של [[ראש השנה]] או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]]<ref>{{הערה|דברים יד, א.</ref>}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"<ref>{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.</ref>}}.
סדר הסליחות לקודם [[ראש השנה]] - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג [[ליטא]] רייסין זאמוט, בשינויים קלים<ref>{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.</ref>}}. ==לימוד תורת החסידות== אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[אלול]] ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות<ref>[[אגרות-קודש מוהריי"צ]], ד, עמ' קלא</ref>.
===הנהגת תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]]===
בשני ימי [[ראש חודש אלול|ראש-החודש]] מסדר ה[[משגיח|מנהל-רוחני]] את סדר לימוד ה[[חסידות]] בחודש אלול, כי ב[[חודש אלול]] מוסיפים זמן ללימוד חסידות וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש-חודש [[פארבריינגען|מתוועדים]] - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת [[חודש אלול]] ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני [[יראת שמים]].
במשך [[חודש אלול]] מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי-אם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]], קודם ה[[שינה]] וקודם [[תפילת שחרית]], ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון ה[[מידות טובות|מידות]] ובהבטחת ההנהגה<ref>{{הערה|[['תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ראש חודש]] [[טבת]] [[תש"א]]</ref>}}.
הרבי הורה לתלמידי [[ישיבות תומכי תמימים]]אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[דרך החיים]]<ref> ראה גם: {{ציטוטון|מספרי תורת החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר [[דרך החיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]]. אף שכנ"ל, וכלשון הנה בשני חדשים אלו [[רבינו הזקן]] בהקדמתו לספר ה[[תניאאלול]]ותשרי, הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירויקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, עיי"שוהלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. (ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[אגרות-קודש]] [[אדמומוהריי"ר מה"מצ]], יאד, עמ' ת)</ref>, [[שער התשובה]] ו[[שער התפילה]], [[לקוטי תורה]]{{הערת שוליים|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות ה[[תשובה]].קלא}} [[עטרת ראש]]. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו<ref>לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632</ref>.
הרבי כותבהורה לתלמידי [[ישיבות תומכי תמימים]], במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקןללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[המלך בשדהדרך החיים]]{{הערה| ראה גם: {{ציטוטון|המלך נמצא בשדהמספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר [[דרך החיים]] ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'<ref>ל[[לקוטי תורהאדמו"ר האמצעי]] פרשת ראה, ד. אף שכנ"ה אני לדודי</ref>, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצותל, וכסדר הכתוב "וכלשון [[אני לדודירבינו הזקן]]" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "אלול". וכמבואר בספרי בהקדמתו לספר ה[[קבלהתניא]], הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. ([[מוסראגרות-קודש]] ו[[חסידותאדמו"ר מה"מ]]. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה<ref>עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם</ref>. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"עמ' ת)}}, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: [[אגרת-שער התשובה]] (חלק שלישי מספר הו[[תניאשער התפילה]]), [[דרך החייםלקוטי תורה]]{{הערת שוליים|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות ה[[תשובה]] (לבנו, .}} [[אדמו"ר האמצעיעטרת ראש]]) וכו'<ref>שם. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, יטב, עמ' תלב</ref>632}}.
הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[המלך בשדה|המלך נמצא בשדה]] ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "[[אני לדודי]]" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "אלול". וכמבואר בספרי [[קבלה]], [[מוסר]] ו[[חסידות]]. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם}}. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: [[אגרת-התשובה]] (חלק שלישי מספר ה[[תניא]]), [[דרך החיים]] (לבנו, [[אדמו"ר האמצעי]]) וכו'{{הערה|שם, יט, עמ' תלב}}.  במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר היתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}<ref>{{הערה|שם, כא, עמ' רכז</ref>}}.
==ימי חב"ד==
===אירועים===
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמו"ר האמצעי)|שניאור זלמן סלונים]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], מנוחתו כבוד בעיר [[תל אביב]].
*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], .
*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], .
*[[כ"ד באלול]] [[תשע"א]] - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[יד לאחים]],.
== קישורים חיצונים ==
* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות]] אודות חודש אלול בעיירה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033252 הרבי בחודש אלול]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413928 אלול עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} {{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|*]][[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|א*]]
highauser
12,932
עריכות