הבדלים בין גרסאות בדף "מידות שבשכל"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות")
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 9: שורה 9:
  
 
בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "[[ע]]' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&hilite=dba783f3-5c47-435f-b9db-698c531b56ca&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ה]. ראו גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&hilite=973dcf40-2b08-4d07-818d-c009cbefce1f&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=145 בספר הערכים לר' יואל כהן]}}.
 
בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "[[ע]]' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&hilite=dba783f3-5c47-435f-b9db-698c531b56ca&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ה]. ראו גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&hilite=973dcf40-2b08-4d07-818d-c009cbefce1f&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=145 בספר הערכים לר' יואל כהן]}}.
 +
 +
==ראו גם==
 +
*[[חמשים שערי בינה]]
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־10:19, 14 ביוני 2019

מידות בשכל הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם, הוא השכל המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"[1]. לדוגמא, התעוררות המידות בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות אהבה או יראה. התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל בדעתו אם עליו לעורר בקרבו אהבה להשי"ת או יראה. גם בשכל יש את הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו.

מידות שכליות אלו נקראים "ז"ת דאימא", שהוא כתר לז"א, ושורשן הוא מכתר של אריך אנפין (דהיינו הרצון העליון), והוא כענין קול פשוט שעדיין אין בו חילוקי אותיות, וממילא ניתן לשנותו ולהפכו מצירוף אותיות זה לצירוף אותיות אחא, שהרי הקול הפשוט שהוא האות א הוא שורש כל האותיות.

על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת הכתר הכללי דהיינו רצון פשוט המהפך את אותה סברא עצמה לדון בה לחסד או לדין, כדוגמת מאמר ה' בדור המבול רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול.

מקום זה, המידות שבשכל, הוא המקום בו נתהוה שבירת הכלים[2].

בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "ע' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל[3].

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים