הבדלים בין גרסאות בדף "מזבח הנחושת"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (עריכה קלה)
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{לעריכה}}
 
{{לעריכה}}
'''מזבח הנחושת''' הוא המזבח שהיה ב[[משכן]] במדבר, מקומו היה במזרח החצר, כשהדופן המערבית במרחק - 10 אמה, ממסך פתח המשכן, והדופן הצפונית במרחק - 12 ו- 1/3 אמה, מקלעי החצר הצפוניים. בדופן הדרומית הונח הכבש (משטח עליה משופע), קצה תחתית הכבש עמד במרחק - 1 אמה מעמודי החצר הדרומיים.
+
'''מזבח הנחושת''' נקרא גם כן '''מזבח אדמה''' או '''מזבח העולה''' הוא המזבח שהיה ב[[משכן]] במדבר, מקומו היה במזרח החצר, כשהדופן המערבית במרחק - 10 אמה, ממסך פתח המשכן, והדופן הצפונית במרחק - 12 ו- 1/3 אמה, מקלעי החצר הצפוניים. בדופן הדרומית הונח הכבש (משטח עליה משופע), קצה תחתית הכבש עמד במרחק - 1 אמה מעמודי החצר הדרומיים.
  
 
=== מבנה ומיקום ===
 
=== מבנה ומיקום ===
דפנות מזבח העולה נעשו מעצי שיטים בעובי טפח, דפנות העץ צופו מבית ומחוץ בנחושת. פנים המזבח היה חלול ללא גג. בזמן החניה מילאו את חללו באדמה{{הערה|1=רש"י- שמות ל', ג'}}. לדעת הנצי"ב, היה למזבח גג מעצי שיטים מצופה בנחושת.  
+
דפנות מזבח העולה נעשו מעצי שיטים בעובי טפח שצופו מבית ומחוץ בנחושת. פנים המזבח היה חלול ללא גג. בזמן החניה מילאו את חללו באדמה{{הערה|1=רש"י- שמות ל', ג'.}}. לדעת הנצי"ב, היה למזבח גג מעצי שיטים מצופה בנחושת.
  
'''מידות המזבח:''' אורכו - 5 אמה, רוחבו - 5 אמה, וגובהו - 10 אמה - כולל גובה קרנות המזבח, לדעת ר' יוסי{{הערה|1=זבחים נט.}}. לדעת ר' יהודה, היה גובה המזבח - 3 אמה. נלענ"ד שהמזבח הורכב משתי תיבות חלולות: האחת בגובה - 3 אמות (החלק העליון של המזבח), והשניה הגובה - 7 אמות (החלק התחתון של המזבח).  
+
לפי פשט לשון הפסוק בתורה{{הערה|[[שמות]] כז, א.}}, היה המזבח רבוע, אורכו ורוחבו היו חמש אמות וגובהו שלש אמות. אולם לפועל גובה המזבח שנוי במחלוקת תנאים ([[זבחים]] נט, ב-ס, א): לפי רבי יהודה - "דברים ככתבן" - כלומר: גובהו של המזבח לא היה אלא שלוש אמות בלבד, ואילו רבי יוסי סובר שגובהו של המזבח במשכן היה כגובהו של המזבח שהיה בבית המקדש - עשר אמות, ומה שנאמר "ושלש אמות קומתו" מתייחס רק לגובה החלק העליון של המזבח, ללא היסוד, הסובב והקרנות.
 +
 +
[[הרמב"ם]]{{הערה|1=בית הבחירה, ב', ה'.}} פסק כדעת ר' יוסי, "מזבח שעשה משה... עשר אמות גובה", וביאורו טעמו היות "וידוע דהלכה כר' יוסי לגבי ר' יהודה"{{הערה|כסף משנה שם.}}.
 +
למחלוקת בדבר גובהו של המזבח חשיבות והשפעה רבה: הן לגבי מיקום מרכיבי המזבח, הן לגבי אורך הכבש, הן לגבי גובה עמודי וקלעי החצר, והן לגבי משקל ומחיר המשכן.  
  
בזמן החניה הונחה התיבה העליונה על גבי התיבה התחתונה כשהיסוד למטה. בזמן המסעות הפכו את התיבה התחתונה כשהיסוד כלפי מעלה, והניחו בתוכה את התיבה העליונה - כשמקום המערכה כלפי מעלה. על ידי כך יכלו הלוים לשאת את המזבח על כתפיהם משום גובה הבדים.
+
בארבע פינות המזבח בלטו קרנות. בין הלוחות שהרכיבו את המזבח היה חלל, אותו מילאו באדמה בכל מקום שבו הציבו את המשכן.
 
 
למחלוקת בדבר גובהו של המזבח חשיבות והשפעה רבה: הן לגבי מיקום מרכיבי המזבח, הן לגבי אורך הכבש, הן לגבי גובה עמודי וקלעי החצר, והן לגבי משקל ומחיר המשכן. הרמב"ם{{הערה|1=בית הבחירה, ב', ה'.}} פסק כדעת ר' יוסי, "מזבח שעשה משה... עשר אמות גובה", והוסיף שם "הכסף משנה": "וידוע דהלכה כר' יוסי לגבי ר' יהודה".
 
  
 
=== כלי השרת למזבח העולה ===
 
=== כלי השרת למזבח העולה ===
לצורך עבודת הקורבנות במזבח העולה, נדרשו 5 כלי שרת. תכלית הכלים: ניקוי, קבלת הדם, היפוך הבשר על האש, ונטילת גחלים. כלי השרת למזבח נעשו מנחושת.  
+
לצורך עבודת הקורבנות במזבח העולה, נדרשו 5 כלי שרת. תכלית הכלים: ניקוי, קבלת הדם, היפוך ה[[בשר]] על האש, ונטילת גחלים. כלי השרת למזבח נעשו מנחושת.  
  
 
== הכבש ==
 
== הכבש ==
שורה 18: שורה 19:
  
 
'''צורת הכבש:''' משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב - 5 אמה, באורך - 32 אמה{{הערה|1=מידות פ"ג, ג'.}}, ובגובה - 10 אמה (לדעת ר' יוסי). לדעת ר' יהודה הסובר שגובה המזבח היה 3 אמה, היה אורך הכבש לדעתו - 10 אמה. בדופן הצפונית של הכבש, נעשו חריצים כנגד בליטות יסוד המזבח והכרכוב. כדי להצמיד את הכבש למזבח למרחק כחוט השערה.
 
'''צורת הכבש:''' משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב - 5 אמה, באורך - 32 אמה{{הערה|1=מידות פ"ג, ג'.}}, ובגובה - 10 אמה (לדעת ר' יוסי). לדעת ר' יהודה הסובר שגובה המזבח היה 3 אמה, היה אורך הכבש לדעתו - 10 אמה. בדופן הצפונית של הכבש, נעשו חריצים כנגד בליטות יסוד המזבח והכרכוב. כדי להצמיד את הכבש למזבח למרחק כחוט השערה.
 +
 +
==בחסידות==
 +
ב[[תורת החסידות]] מבואר שהסיבה לכך שעל מזבח ה[[נחושת]] דוקא הוקרבו ה[[קרבנות]], הוא מכיוון שעבודת הקרבנות ענינה הוא להעלות את עניני העולם ו[[עבודת הבירורים|לבררם]] - וענין זה קשור במיוחד לבחינת ה[[נחושת]] דוקא{{הערה|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)]] חלק ע' ע' שב.}}.
 +
 +
==ראו גם==
 +
*[[מזבח העולה]]
 +
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{בית המקדש}}
 
{{בית המקדש}}
 
[[קטגוריה:כלי המקדש]]
 
[[קטגוריה:כלי המקדש]]

גרסה מ־09:59, 22 בינואר 2021

מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מזבח הנחושת נקרא גם כן מזבח אדמה או מזבח העולה הוא המזבח שהיה במשכן במדבר, מקומו היה במזרח החצר, כשהדופן המערבית במרחק - 10 אמה, ממסך פתח המשכן, והדופן הצפונית במרחק - 12 ו- 1/3 אמה, מקלעי החצר הצפוניים. בדופן הדרומית הונח הכבש (משטח עליה משופע), קצה תחתית הכבש עמד במרחק - 1 אמה מעמודי החצר הדרומיים.

מבנה ומיקום

דפנות מזבח העולה נעשו מעצי שיטים בעובי טפח שצופו מבית ומחוץ בנחושת. פנים המזבח היה חלול ללא גג. בזמן החניה מילאו את חללו באדמה[1]. לדעת הנצי"ב, היה למזבח גג מעצי שיטים מצופה בנחושת.

לפי פשט לשון הפסוק בתורה[2], היה המזבח רבוע, אורכו ורוחבו היו חמש אמות וגובהו שלש אמות. אולם לפועל גובה המזבח שנוי במחלוקת תנאים (זבחים נט, ב-ס, א): לפי רבי יהודה - "דברים ככתבן" - כלומר: גובהו של המזבח לא היה אלא שלוש אמות בלבד, ואילו רבי יוסי סובר שגובהו של המזבח במשכן היה כגובהו של המזבח שהיה בבית המקדש - עשר אמות, ומה שנאמר "ושלש אמות קומתו" מתייחס רק לגובה החלק העליון של המזבח, ללא היסוד, הסובב והקרנות.

הרמב"ם[3] פסק כדעת ר' יוסי, "מזבח שעשה משה... עשר אמות גובה", וביאורו טעמו היות "וידוע דהלכה כר' יוסי לגבי ר' יהודה"[4]. למחלוקת בדבר גובהו של המזבח חשיבות והשפעה רבה: הן לגבי מיקום מרכיבי המזבח, הן לגבי אורך הכבש, הן לגבי גובה עמודי וקלעי החצר, והן לגבי משקל ומחיר המשכן.

בארבע פינות המזבח בלטו קרנות. בין הלוחות שהרכיבו את המזבח היה חלל, אותו מילאו באדמה בכל מקום שבו הציבו את המשכן.

כלי השרת למזבח העולה

לצורך עבודת הקורבנות במזבח העולה, נדרשו 5 כלי שרת. תכלית הכלים: ניקוי, קבלת הדם, היפוך הבשר על האש, ונטילת גחלים. כלי השרת למזבח נעשו מנחושת.

הכבש

הכבש (משטח עליה משופע) נעשה לצורך עלית הכהנים לגג המזבח. כפי שנאמר, ולא תעלה במעלות על מזבחי[5]. הכבש נעשה מעצי שיטים ("מעשה חושב").

צורת הכבש: משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב - 5 אמה, באורך - 32 אמה[6], ובגובה - 10 אמה (לדעת ר' יוסי). לדעת ר' יהודה הסובר שגובה המזבח היה 3 אמה, היה אורך הכבש לדעתו - 10 אמה. בדופן הצפונית של הכבש, נעשו חריצים כנגד בליטות יסוד המזבח והכרכוב. כדי להצמיד את הכבש למזבח למרחק כחוט השערה.

בחסידות

בתורת החסידות מבואר שהסיבה לכך שעל מזבח הנחושת דוקא הוקרבו הקרבנות, הוא מכיוון שעבודת הקרבנות ענינה הוא להעלות את עניני העולם ולבררם - וענין זה קשור במיוחד לבחינת הנחושת דוקא[7].

ראו גם

הערות שוליים

  1. רש"י- שמות ל', ג'.
  2. שמות כז, א.
  3. בית הבחירה, ב', ה'.
  4. כסף משנה שם.
  5. שמות כ', כ"ו.
  6. מידות פ"ג, ג'.
  7. ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק) חלק ע' ע' שב.