הבדלים בין גרסאות בדף "מזבח הנחושת"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
שורה 18: שורה 18:
  
 
'''צורת הכבש:''' משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב - 5 אמה, באורך - 32 אמה{{הערה|1=מידות פ"ג, ג'.}}, ובגובה - 10 אמה (לדעת ר' יוסי). לדעת ר' יהודה הסובר שגובה המזבח היה 3 אמה, היה אורך הכבש לדעתו - 10 אמה. בדופן הצפונית של הכבש, נעשו חריצים כנגד בליטות יסוד המזבח והכרכוב. כדי להצמיד את הכבש למזבח למרחק כחוט השערה.
 
'''צורת הכבש:''' משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב - 5 אמה, באורך - 32 אמה{{הערה|1=מידות פ"ג, ג'.}}, ובגובה - 10 אמה (לדעת ר' יוסי). לדעת ר' יהודה הסובר שגובה המזבח היה 3 אמה, היה אורך הכבש לדעתו - 10 אמה. בדופן הצפונית של הכבש, נעשו חריצים כנגד בליטות יסוד המזבח והכרכוב. כדי להצמיד את הכבש למזבח למרחק כחוט השערה.
 +
 +
==בחסידות==
 +
ב[[תורת החסידות]] מבואר שהסיבה לכך שעל מזבח הנחושת דוקא הוקרבו ה[[קרבנות]], הוא מכיוון שעבודת הקרבנות ענינה הוא להעלות את עניני העולם ו[[עבודת הבירורים|לבררם]] - וענין זה קשור במיוחד לבחינת ה[[נחושת]] דוקא{{הערה|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)]] חלק ע' ע' שב.}}.
 +
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{בית המקדש}}
 
{{בית המקדש}}
 
[[קטגוריה:כלי המקדש]]
 
[[קטגוריה:כלי המקדש]]

גרסה מ־05:28, 10 באוגוסט 2016

מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מזבח הנחושת הוא המזבח שהיה במשכן במדבר, מקומו היה במזרח החצר, כשהדופן המערבית במרחק - 10 אמה, ממסך פתח המשכן, והדופן הצפונית במרחק - 12 ו- 1/3 אמה, מקלעי החצר הצפוניים. בדופן הדרומית הונח הכבש (משטח עליה משופע), קצה תחתית הכבש עמד במרחק - 1 אמה מעמודי החצר הדרומיים.

מבנה ומיקום

דפנות מזבח העולה נעשו מעצי שיטים בעובי טפח, דפנות העץ צופו מבית ומחוץ בנחושת. פנים המזבח היה חלול ללא גג. בזמן החניה מילאו את חללו באדמה[1]. לדעת הנצי"ב, היה למזבח גג מעצי שיטים מצופה בנחושת.

מידות המזבח: אורכו - 5 אמה, רוחבו - 5 אמה, וגובהו - 10 אמה - כולל גובה קרנות המזבח, לדעת ר' יוסי[2]. לדעת ר' יהודה, היה גובה המזבח - 3 אמה. נלענ"ד שהמזבח הורכב משתי תיבות חלולות: האחת בגובה - 3 אמות (החלק העליון של המזבח), והשניה הגובה - 7 אמות (החלק התחתון של המזבח).

בזמן החניה הונחה התיבה העליונה על גבי התיבה התחתונה כשהיסוד למטה. בזמן המסעות הפכו את התיבה התחתונה כשהיסוד כלפי מעלה, והניחו בתוכה את התיבה העליונה - כשמקום המערכה כלפי מעלה. על ידי כך יכלו הלוים לשאת את המזבח על כתפיהם משום גובה הבדים.

למחלוקת בדבר גובהו של המזבח חשיבות והשפעה רבה: הן לגבי מיקום מרכיבי המזבח, הן לגבי אורך הכבש, הן לגבי גובה עמודי וקלעי החצר, והן לגבי משקל ומחיר המשכן. הרמב"ם[3] פסק כדעת ר' יוסי, "מזבח שעשה משה... עשר אמות גובה", והוסיף שם "הכסף משנה": "וידוע דהלכה כר' יוסי לגבי ר' יהודה".

כלי השרת למזבח העולה

לצורך עבודת הקורבנות במזבח העולה, נדרשו 5 כלי שרת. תכלית הכלים: ניקוי, קבלת הדם, היפוך הבשר על האש, ונטילת גחלים. כלי השרת למזבח נעשו מנחושת.

הכבש

הכבש (משטח עליה משופע) נעשה לצורך עלית הכהנים לגג המזבח. כפי שנאמר, ולא תעלה במעלות על מזבחי[4]. הכבש נעשה מעצי שיטים ("מעשה חושב").

צורת הכבש: משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב - 5 אמה, באורך - 32 אמה[5], ובגובה - 10 אמה (לדעת ר' יוסי). לדעת ר' יהודה הסובר שגובה המזבח היה 3 אמה, היה אורך הכבש לדעתו - 10 אמה. בדופן הצפונית של הכבש, נעשו חריצים כנגד בליטות יסוד המזבח והכרכוב. כדי להצמיד את הכבש למזבח למרחק כחוט השערה.

בחסידות

בתורת החסידות מבואר שהסיבה לכך שעל מזבח הנחושת דוקא הוקרבו הקרבנות, הוא מכיוון שעבודת הקרבנות ענינה הוא להעלות את עניני העולם ולבררם - וענין זה קשור במיוחד לבחינת הנחושת דוקא[6].

הערות שוליים

  1. רש"י- שמות ל', ג'
  2. זבחים נט.
  3. בית הבחירה, ב', ה'.
  4. שמות כ', כ"ו.
  5. מידות פ"ג, ג'.
  6. ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק) חלק ע' ע' שב.