מהרש"א

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); (שט"ו - שצ"ב) הינו אחד מגדולי מפרשי התלמוד שקמו לעם ישראל.

תולדות חייו[עריכה]

המהרש"א נולד לגיטל (ממשפחת מהר"ל מפראג) ולרבי יהודה הלוי בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, בפולין היגלונית, ונודע כעילוי עוד בילדותו.נשא את בתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של בריסק), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (- של איידל). בשנת שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום פסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו".

חיבורו על הש"ס[עריכה]

המהרש"א חיבר פירוש על הש"ס אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהר"ם וחכמת שלמה (מהרש"ל). פירושו של המהרש"א מתחלק לשניים: חלק אחד מכונה "חידושי הלכות" והוא מתמקד בעיקר בהבנת הפשט העמוק של דברי הגמרא הרש"י ובעיקר התוספות. חלקו נמצא בשתי מהדורות, אשר באחרונה נמצאים קטעים מפירושו של חתנו.

המהרש"ל היה אחד ממגיהי הש"ס, ולכן רוב פירושו הינו הגהות לש"ס, אולם ישנן מסכתות אחדות שלא הספיק להגיה, ולכן המהרש"א היה צריך למקד בהן את פירושו בהגהות.

חלקו השני נקרא "חידושי אגדות" והוא פירוש על כל האגדתות שבש"ס, חיבור זה נדפס בתחילה על הספר עין יעקב, וצורף במשך השנים לאחר פירושו על הש"ס, ובשנים האחרונות משולב בו.

שייכותו לתורת הנסתר[עריכה]

בפירושו על מסכת עירובין הביא המהרש"א (שלמעשה הוא מראשוני בעלי הנגלה שמצטט מספרי הקבלה) את ענין הגלגולים, ובשאר פירושיו מביא כמה פעמים את "דעת המקובלים".

מסופר שהבעל שם טוב אמר: "לו ידע העולם את גודל צדקת המהרש"א – היו מלחכים העפר שעל קברו"[1].

התייחסויות מהרבי[עריכה]

י.png המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, ואמר על כך הרבי כי זה מעין עולם הבא. י.png
שיחות קודש תשל"ח שיחת מוצאי שבת פרשת בשלח ס"ט

באחת השיחות התייחס הרבי למובא בספרים אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ברוח הקודש, ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר הרבי - צריך להבינם בשכל[2].

הערות שוליים

  1. מדרש ריב"ש (ח"א דף מג, א-ב. הובא בפתיחה לספר מהרש"א הארוך)
  2. שיחת ו' תשרי תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 122).