מגיד מישרים

מגיד מישרים היה תפקיד קהילתי בעיירות היהודיות, בו החזיק אדם בעל כשרון דיבור וידע נרחב בתורה ובמאמרי חז"ל, שתפקידו היה לעורר את לב היהודים ללימוד התורה ולעבודת ה'.

תפקידו של המגיד

חלק מההוי בעיירה היהודית של מזרח-אירופה, היתה דמותו של המגיד מישרים, שהיה נושא מפעם לפעם דרשות בפני הציבור, ומעורר את לב ההמון.

בחלק מהעיירות התמנה לתפקיד זה אדם מיוחד, ובחלקם נושא המשרה היה מגיד שנדד מעיירה לעיירה, וכשהיה מגיע למקום, היו מפרסמים כרוז בכל העיר הקורא ליהודים להתאסף בבית הכנסת בשעה המיועדת ולשמוע את דרשתו של המגיד.

הדרשות לא היו על בסיס שבועי קבוע, אלא התקיימו באופן מזדמן, בעיקר בימי חודש אלול וחגי תשרי, שהינם זמנים מיוחדים להתעוררות תשובה.

המגידים הנודדים היו מתפרנסים מנדבות הקהל ששמע את דרשותיהם, וככל שהיטיבו לעורר את הלבבות, כך קיבלו פדיון גדול יותר עבור דרשתם.

סוגים שונים

באופן כללי התחלקו הדרשנים לשלושה סוגים, שייצגו את שלושת השיטות המרכזיות בהגות היהודית:

שיטת המוסר - דרשנים שהתמקדו בעיקר בהדגשת הצד השלילי, ועסקו בעונשים הצפויים לאדם העובר על הרצון האלוקי.

שיטת החסידות - דרשנים שעסקו בעיקר בהדגשת הצד החיובי, והתמקדו במעלה של כל יהודי, ובמעלה הנפלאה בקיום מצוות ולימוד התורה, והתועלת שהם מביאים לחייו האישיים של האדם.

יהדות אשכנז - דרשנים שעסקו בפלוקלור יהודי ובדרשות חז"ל בצורה הגותית, מבלי לקשר את דבריהם עם דרישות למעשה בפועל.

כאשר קמה תנועת החסידות, רבים מאנשיה נטלו לעצמם את כתר הדרשנות, ושמישו כמגידי מישרים בעיירות יהודיות, וחלקם שימשו כמגידים נודדים, ועוררו את היהודים לעבודת ה' על פי שיטת החסידות. אחת הסיבות העיקריות שבחרו בתפקיד זה הוא משום שהדבר איפשר להם לנסוע לעיתים קרובות לשהות בחצר רבותיהם (בשונה מתפקיד של רב קהילה, המחייב את הרב להישאר להנהיג את עדתו במשך כל ימות השנה).

מגידים נודעים

• רבי דובער - המגיד ממעזריטש.
• אדמו"ר הזקן - המגיד מליוזנא.
• רבי ישראל הופשטיין- המגיד מקוזניץ.
• יעקב קרנץ - המגיד מדובנא.