הבדלים בין גרסאות בדף "מאמר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(מאמרי הרבי)
שורה 33: שורה 33:
 
המאמר האחרון אותו הגיה הרבי הינו קונטרס ואתה תצוה שי"ל לקראת פורים קטן תשנ"ב, והינו מאמר יסודי בענין ההתקשרות לנשיא הדור. לאחר מכן לקראת חג השבועות תשנ"ג, כשהתגלה בספריית ליובאוויטש עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.
 
המאמר האחרון אותו הגיה הרבי הינו קונטרס ואתה תצוה שי"ל לקראת פורים קטן תשנ"ב, והינו מאמר יסודי בענין ההתקשרות לנשיא הדור. לאחר מכן לקראת חג השבועות תשנ"ג, כשהתגלה בספריית ליובאוויטש עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.
  
למרות שהעבודה על הוצאת המאמרים היתה בידי [[ועד הנחות בלה"ק]], הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) ל[[ועד להפצת שיחות]] שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור [[מאמרים מלוקט]]. בשנת תשס"ה יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה.
+
למרות שהעבודה על הוצאת המאמרים היתה בידי [[ועד הנחות בלה"ק]], הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) ל[[ועד להפצת שיחות]] שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת תשס"ה יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה.
  
 
לאחרונה יצאה על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]].
 
לאחרונה יצאה על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]].
  
 
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
 
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־20:53, 28 באפריל 2011

מאמר חסידות הינו דברי תורה - דא"ח ('דברי אלוקים חיים) - שנאמר או נכתב על ידי האדמו"ר. מקובל מפי החסיד רבי הלל מפאריטש שכאשר רבי אומר מאמר חסידות, שכינה מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים ניגון מיוחד הנקרא ניגון הכנה. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר הרבי מאמר ללא ניגון הכנה.

סגנונות במאמרי חב"ד

לכל רבי ישנו המאפיין המיוחד במאמריו. בתחילת נשיאותו של אדה"ז היו המאמרים קצרים, ונקראו "אימרות", לאחר כך התארכו יותר ונקראו "דרושים" (שם זה נשאר עד היום, ונקראים "דרושי חסידות"), ולאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים".

שינויים נוספים היו בין לפני המאסר בפטרבורג בשנת תקנ"ט לאחריו. המאמרים התארכו יותר ובהסברה יותר, משא"כ לפנ"ז, שהיו (לפ"ע) בקיצור.

מאמריו של אדמו"ר האמצעי הם באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. ההסברה לכך היא, שאדה"ז היה בבחינת חכמה ואדמו"ר האמצעי בבחינת בינה שהיא באריכות ובהרחבה.

מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק היו משופעים במאמרי חז"ל וציטוטים מספרים אחרים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.

אצל אדמו"ר מהר"ש מצינו לראשונה את 'ההמשך'. כלומר, סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.

אדמו"ר הרש"ב במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "הרמב"ם של תורת החסידות".

הרבי הריי"ץ לראשונה הדפיס את המאמרים בתרגום לאידיש ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע (אפילו) בסיסי בהבנת החסידות.

חזרת מאמר

בימי אדמו"ר האמצעי החל המנהג בקרב החסידים לחזור את מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם למקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".

גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת רעווא דרעווין בכל שבת, כמנהג חסידים, ובהתוועדויות מיוחדות.

מאמרי הרבי

כ"ק אדמו"ר שליט"א נוהג להחזיק מטפחת או חפץ גשמי כל שהוא בעת אמירת מאמר הדא"ח. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.

ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה. רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.

בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב חג השבועות תשמ"ט, מאמר ד"ה אני ה' אלוקיך. המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב חג הפסח, ד"ה מצה זו שאנו אוכלים). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר בשבת פרשת חיי שרה תנש"א.

בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור הנחות כשלעתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר מוגה. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי באתי לגני אותם הגיה הרבי. החל משנת תשמ"ו, החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור עם התאריך של ההו"ל.

המאמר האחרון אותו הגיה הרבי הינו קונטרס ואתה תצוה שי"ל לקראת פורים קטן תשנ"ב, והינו מאמר יסודי בענין ההתקשרות לנשיא הדור. לאחר מכן לקראת חג השבועות תשנ"ג, כשהתגלה בספריית ליובאוויטש עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.

למרות שהעבודה על הוצאת המאמרים היתה בידי ועד הנחות בלה"ק, הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) לועד להפצת שיחות שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור ספר המאמרים (מלוקט). בשנת תשס"ה יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה.

לאחרונה יצאה על ידי את"ה המרכזי 770 סדרת "מאמרים מבוארים" על מנת לבאר את מאמרי הרבי.