מאיר שלום בליז'ינסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' מאיר בהתוועודת עם ר' מענדל

הרב מאיר בליז'ינסקי נולד בפולין. שימש כמשפיע ומגיד שיעור בחסידות.

מהתלמידים המייסדים של תו"ת וורשה

כאשר למד בישיבה בוורשה, התוודע לספר התניא והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת תומכי תמימים וורשה.

לאחר נישואיו גר באוטווצק, שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב.

מראשי חב"ד ברמת גן

לאחר עלייתו לארץ ישראל התיישב בתחילה בבני ברק ולאחר זמן קצר עבר לרמת גן. שם היה לאחד מראשי חב"ד, משפיע בבית הכנסת החבד"י ברמת יצחק, מגיד שיעור לחסידות ומראשי המדברים בהתוועדויות.

עשרות התקרבו לחב"ד בזכותו

ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר, שיעורים מליאים חיות והסברים מאלפים.

בכל יום במשך שנים רבות, מסר שיעורי חסידות לתלמידים רבים ברמות שונות. למדו אצלו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו התבססו על לימוד התניא, אבל עד מהרה גלשו לפילוסופיה חסידית, שהוא בנה שלב אחר שלב במשך השנים, לפי ספרי החסידות.

הידע העצום שלו, הדיבור הישיר שלו, וההתמדה במסירת השיעורים, הביאה אותו להצלחה חסרת תקדים בהיקפה, כאשר מאות למדו אצלו חסידות, ומהם עשרות נהיו לחסידי חב"ד.

מטרה אחת היתה לו, להנחיל לרבים את תורת החסידות. במטרה זו דבק כל ימיו, כאשר מידי יום ביומו במשך עשרות בשנים, לימד חסידות רבים וטובים, שהתדפקו על דלת ביתו ללא הרף. הוא לימד חסידות סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור תניא בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות, יחד עם הנהגה מקרבת ואוהבת, הצליח להחדיר חסידות, על פי משלים והסברים שבנה בכוחות עצמו על פי ספרי חסידות חב"ד.

בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב יאיר כלב, זמרוני זעליג ציק הסופרים - יצחק דמיאל ואביגדור המאירי.

הרב בליז'ינסקי נפטר בשנת תש"נ.

משפחתו

בניו ובנותיו:

ספרו

ספר "ורבים השבי ליהדות ולחסידות"

בשנת תשס"ז פנו בניו ר' שמואל ור' יוסף לוחקר שניאור זלמן ברגר בבקשה לערוך ספר אודותיו.

הספר יצאה לאור בשת תש"ע בשם "ורבים השיב ליהדות ולחסידות".

ראו גם