הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר שלום בליז'ינסקי"
(←ספריו: שונה ע"פ דף השיחה) |
|||
| (25 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:מאיר בליז'ינסקי.jpg|left|thumb|250px|ר' מאיר בהתוועודת עם [[מענדל פוטערפאס|ר' מענדל]]]] | [[תמונה:מאיר בליז'ינסקי.jpg|left|thumb|250px|ר' מאיר בהתוועודת עם [[מענדל פוטערפאס|ר' מענדל]]]] | ||
| − | הרב '''מאיר בליז'ינסקי''' | + | הרב '''מאיר בליז'ינסקי''' ([[תרס"ז]]-[[תש"נ]]), היה מנהל ישיבת חב"ד באוטבוצק, ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] שקירב צעירים רבים לחסידות חב"ד באמצעות שיעורים שמסר ב[[ספר התניא]]. |
| − | == | + | ==תולדות חיים== |
| + | נולד בשנת [[תרס"ז]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]] לאביו הרב יעקב שלמה בלז'ינסקי. | ||
כאשר למד בישיבה ב[[וורשה]], התוודע ל[[ספר התניא]] והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]. | כאשר למד בישיבה ב[[וורשה]], התוודע ל[[ספר התניא]] והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
לאחר נישואיו גר ב[[אוטווצק]], שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב. | לאחר נישואיו גר ב[[אוטווצק]], שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב. | ||
| − | ==מראשי חב"ד ברמת גן== | + | ===מראשי חב"ד ברמת גן=== |
לאחר עלייתו ל[[ארץ ישראל]] התיישב בתחילה ב[[בני ברק]] ולאחר זמן קצר עבר ל[[רמת גן]]. שם היה לאחד מראשי חב"ד, [[משפיע]] בבית הכנסת החבד"י ב[[רמת יצחק]], מגיד שיעור לחסידות ומראשי המדברים ב[[התוועדות|התוועדויות]]. | לאחר עלייתו ל[[ארץ ישראל]] התיישב בתחילה ב[[בני ברק]] ולאחר זמן קצר עבר ל[[רמת גן]]. שם היה לאחד מראשי חב"ד, [[משפיע]] בבית הכנסת החבד"י ב[[רמת יצחק]], מגיד שיעור לחסידות ומראשי המדברים ב[[התוועדות|התוועדויות]]. | ||
| − | == | + | ==פעולתו בקירוב צעירים לחסידות== |
| − | ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר, שיעורים | + | ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר, שיעורים מלאים חיות והסברים מאלפים.{{מקור}} |
בכל יום במשך שנים רבות, מסר שיעורי חסידות לתלמידים רבים ברמות שונות. למדו אצלו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו התבססו על לימוד התניא, אבל עד מהרה גלשו לפילוסופיה חסידית, שהוא בנה שלב אחר שלב במשך השנים, לפי ספרי החסידות. | בכל יום במשך שנים רבות, מסר שיעורי חסידות לתלמידים רבים ברמות שונות. למדו אצלו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו התבססו על לימוד התניא, אבל עד מהרה גלשו לפילוסופיה חסידית, שהוא בנה שלב אחר שלב במשך השנים, לפי ספרי החסידות. | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
הידע העצום שלו, הדיבור הישיר שלו, וההתמדה במסירת השיעורים, הביאה אותו להצלחה חסרת תקדים בהיקפה, כאשר מאות למדו אצלו חסידות, ומהם עשרות נהיו לחסידי חב"ד. | הידע העצום שלו, הדיבור הישיר שלו, וההתמדה במסירת השיעורים, הביאה אותו להצלחה חסרת תקדים בהיקפה, כאשר מאות למדו אצלו חסידות, ומהם עשרות נהיו לחסידי חב"ד. | ||
| − | מטרה אחת היתה לו, להנחיל לרבים את תורת החסידות. במטרה זו דבק כל ימיו, כאשר מידי יום ביומו במשך עשרות בשנים, לימד חסידות רבים וטובים, שהתדפקו על דלת ביתו ללא הרף. הוא לימד חסידות סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור תניא בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות, יחד עם הנהגה מקרבת ואוהבת, הצליח להחדיר חסידות, על פי משלים והסברים שבנה בכוחות עצמו על פי ספרי חסידות חב"ד. | + | מטרה אחת היתה לו, להנחיל לרבים את תורת החסידות. במטרה זו דבק כל ימיו, כאשר מידי יום ביומו במשך עשרות בשנים, לימד חסידות רבים וטובים, שהתדפקו על דלת ביתו ללא הרף. הוא לימד חסידות סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור [[תניא]] בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות, יחד עם הנהגה מקרבת ואוהבת, הצליח להחדיר חסידות, על פי משלים והסברים שבנה בכוחות עצמו על פי ספרי [[חסידות חב"ד]]. |
| − | בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב [[יאיר כלב]], [[זמרוני זעליג ציק]] הסופרים - [[יצחק דמיאל]] ו[[אביגדור המאירי]]. | + | בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[יאיר כלב]], [[זמרוני זעליג ציק]] הסופרים - [[יצחק דמיאל]] ו[[אביגדור המאירי]]. |
| − | הרב בליז'ינסקי נפטר בשנת [[תש" | + | הרב בליז'ינסקי נפטר ב[[ל' שבט]] [[תש"נ]]. |
| + | |||
| + | בשנת [[תש"ע]] יצא לאור הספר '[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי [[שניאור זלמן ברגר]]. | ||
| + | |||
| + | ==האדם והבריאה== | ||
| + | האדם והבריאה הינו חיבור שהוציא הרב מאיר, הדן בנושאי [[אמונה]], [[מדע]], והיחס בין ה[[נברא]] ל[[בורא]] ול[[בריאה]]. הקונטרס הודפס בכמה מהדורות, מהדורת חוברת, מהדורת ספר ועוד ומובאת גם כהוספה בביוגרפיה שלו [[רבים השיב ליהדות וחסידות]]. את שיטתו בקונטרס פיתח בהרחבה הרב [[יחזקאל סופר]] בספר [[לדעת להאמין (ספר)|לדעת להאמין]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| − | בניו ובנותיו | + | *זוגתו, מרת שרה בליז'ינסקי |
| + | בניו ובנותיו | ||
*מרת ציפורה רעיית הרב [[ישראל צבי הבר]] | *מרת ציפורה רעיית הרב [[ישראל צבי הבר]] | ||
| − | *הרב | + | *מרת פנינה צור |
| − | *הרב | + | *הרב שמואל בליז'ינסקי |
| − | *הרב | + | *הרב יוסף בליז'ינסקי |
| − | *הרב | + | *הרב מענדל בליז'ינסקי |
| − | + | *הרב שניאור זלמן בליז'נסקי | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==לקריאה נוספת== |
| − | *[[ | + | *'''רבים השיב ליהדות ולחסידות''', [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]]. |
| − | *[[ | + | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | + | {{מיון רגיל: בליז'ינסקי מאיר}} |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] |
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] | ||
| + | [[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]] | ||
| + | [[קטגוריה:קהילת חב"ד וורשה: אישים]] | ||
גרסה מ־15:09, 5 ביוני 2019
הרב מאיר בליז'ינסקי (תרס"ז-תש"נ), היה מנהל ישיבת חב"ד באוטבוצק, ומשפיע קהילת חב"ד ברמת גן שקירב צעירים רבים לחסידות חב"ד באמצעות שיעורים שמסר בספר התניא.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בשנת תרס"ז בוורשה שבפולין לאביו הרב יעקב שלמה בלז'ינסקי.
כאשר למד בישיבה בוורשה, התוודע לספר התניא והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת תומכי תמימים וורשה.
לאחר נישואיו גר באוטווצק, שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב.
מראשי חב"ד ברמת גן
לאחר עלייתו לארץ ישראל התיישב בתחילה בבני ברק ולאחר זמן קצר עבר לרמת גן. שם היה לאחד מראשי חב"ד, משפיע בבית הכנסת החבד"י ברמת יצחק, מגיד שיעור לחסידות ומראשי המדברים בהתוועדויות.
פעולתו בקירוב צעירים לחסידות
ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר, שיעורים מלאים חיות והסברים מאלפים.[דרוש מקור]
בכל יום במשך שנים רבות, מסר שיעורי חסידות לתלמידים רבים ברמות שונות. למדו אצלו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו התבססו על לימוד התניא, אבל עד מהרה גלשו לפילוסופיה חסידית, שהוא בנה שלב אחר שלב במשך השנים, לפי ספרי החסידות.
הידע העצום שלו, הדיבור הישיר שלו, וההתמדה במסירת השיעורים, הביאה אותו להצלחה חסרת תקדים בהיקפה, כאשר מאות למדו אצלו חסידות, ומהם עשרות נהיו לחסידי חב"ד.
מטרה אחת היתה לו, להנחיל לרבים את תורת החסידות. במטרה זו דבק כל ימיו, כאשר מידי יום ביומו במשך עשרות בשנים, לימד חסידות רבים וטובים, שהתדפקו על דלת ביתו ללא הרף. הוא לימד חסידות סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור תניא בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות, יחד עם הנהגה מקרבת ואוהבת, הצליח להחדיר חסידות, על פי משלים והסברים שבנה בכוחות עצמו על פי ספרי חסידות חב"ד.
בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב יגאל פיזם, הרב יאיר כלב, זמרוני זעליג ציק הסופרים - יצחק דמיאל ואביגדור המאירי.
הרב בליז'ינסקי נפטר בל' שבט תש"נ.
בשנת תש"ע יצא לאור הספר 'רבים השיב ליהדות וחסידות' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי שניאור זלמן ברגר.
האדם והבריאה
האדם והבריאה הינו חיבור שהוציא הרב מאיר, הדן בנושאי אמונה, מדע, והיחס בין הנברא לבורא ולבריאה. הקונטרס הודפס בכמה מהדורות, מהדורת חוברת, מהדורת ספר ועוד ומובאת גם כהוספה בביוגרפיה שלו רבים השיב ליהדות וחסידות. את שיטתו בקונטרס פיתח בהרחבה הרב יחזקאל סופר בספר לדעת להאמין.
משפחתו
- זוגתו, מרת שרה בליז'ינסקי
בניו ובנותיו
- מרת ציפורה רעיית הרב ישראל צבי הבר
- מרת פנינה צור
- הרב שמואל בליז'ינסקי
- הרב יוסף בליז'ינסקי
- הרב מענדל בליז'ינסקי
- הרב שניאור זלמן בליז'נסקי
לקריאה נוספת
- רבים השיב ליהדות ולחסידות, שניאור זלמן ברגר, תש"ע.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
