פתיחת התפריט הראשי

חב"דפדיה β

מאיר פרוש

ר' מאיר פרוש

הרב מאיר פרוש הינו סגן שר החינוך מטעם מפלגת 'יהדות התורה', יו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, ועסקן חסידי, הנמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד באה"ק. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סגן שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית ירושלים.

תולדות חייםעריכה

 
הרב פרוש עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים

נולד בשנת תשט"ו בירושלים לאביו הרב מנחם פרוש, ולאמו מרת ברכה.

ובילדותו למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה בבני ברק. לאחר נישואיו התגייס לצה"ל, ולאחר מכן החל לפעול בעסקנות הכלל בעקבות אביו, והמשיך בכך את מסורת משפחת פרוש.

פעילות פוליטיתעריכה

עוד בחיי אביו, התמנה לנהל את משרדי אגודת ישראל בירושלים, וכחלק מתפקיד זה שימש במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים, ושבע שנים מתוכם שימש בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים, ואחראי על התיקים שיפור פני העיר, תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה.

בשנת תשס"ח ניסה להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים לאחר פרישתו של ראש העיר הקודם מר אורי לופליאנסקי, ואף זכה לתמיכה גורפת בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות בעיר, אך נכשל באחוזים בודדים בעקבות תככית פוליטיים מצד עסקני חסידות גור. בהמשך לכך, הקים את עיתון 'המבשר' על מנת לזכות לייצוג וסיקור הולם ומאוזן בתקשורת החרדית.

לאחר פטירת אביו מונה לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, וכן לעמוד בראש סיעת 'שלומי אמונים' במפלגת 'יהדות התורה'.

בשנת תשנ"ו נבחר לראשונה כחבר כנסת, ושימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון, ובקדנציות נוספות שלו שימש כסגן שר החינוך.

לאורך כל פעילותו הפוליטית התבלט כאישיות בעלת אמון, העומד בעקביות ובתוקף על הערכים שהוא מאמין בהם, דבר שהתבטא בעיקר בנאמנותו לשלימות העם והארץ, והתנגדותו הגורפת לתכנית ההתנתקות.

קשריו החב"דייםעריכה

 
הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי
 
הרב פרוש מעיין בגלין בדרך תמים היוצא לאור על ידי ישיבת תות"ל אור יהודה

בעיריית ירושלייםעריכה

בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית ירושלים, במסגרת זו סייע רבות לחסידי חב"ד בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.

בשנת תשנ"ב הגיע ל770, שם בירכו הרבי: "יאריך ימים על ממלכתו".

בשנת תשס"ט רץ לראשות עריית ירושלים - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור שלמה קאליש מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.

בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת תשע"ג התמנה בנימין ליפקין לעורך העיתון. ביומון זוכה חסידות חב"ד ליחס אוהד.

כחבר כנסתעריכה

כאשר נבחר בשנת תשנ"ו לשמש כחבר כנסת, סייע רבות לחסידי חב"ד ומוסדות חב"ד.

במשך השנים הבאות סייע למאבק על שלימות הארץ, וגם במפלגות המקומיות שהתמודדו מטעמו על ראשות העיריות, סייעו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.

בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את הרבי ודרש סיוע לחב"ד, וכך לדוגמא בדיון על תוכנית ההתנתקות, ציטט קטעים מתוך שיחותיו של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים בחומרת האיסור לפנות תושבים יהודים מבתיהם והסכנה שהמהלך עלול להביא על תושבי הארץ.

בהצבעה הראשונה על תוכנית ההתנתקות הצביע יחד עם עוד חברים מסיעתו נגד התוכנית, אך בהצבעה השלישית והמכריעה נמנע יחד עם כל חברי סיעתו.

לאחר ההתנתקות הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים פיקוח נפש ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מערלוי, בוסטון וסדיגורא. באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין המטה העולמי להצלת העם והארץ. הוא סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהם, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.

לאורך השנים מקפיד להשתתף בכינוסים הכלליים של חסידי חב"ד בארץ הקודש, ביניהם בכנס המנהלים, כנס המחנכים, ועוד.

בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב וכיהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, העניק לראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי את "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחדת ניתנה כלשונו "על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק".

משפחתועריכה

  • בנו, ר' ישראל פרוש - ראש עיריית אלעד
  • בנו, ר' משה פרוש - מנכ"ל עיתון המבשר
  • בנו, ר' יעקב פרוש - מנהל השיווק בעיתון המבשר
  • בנו, ר' נחום פרוש - מנכ"ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל

קישורים חיצונייםעריכה