קישור לקטגורית ערכים מובחרים

הבדלים בין גרסאות בדף "לקוטי שיחות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏צורת העריכה: זכור לי שלפעמים אף שלוש ויותר)
 
(151 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת 'ליקוטי שיחות']]
 
סדרת '''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים (40 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת [[הרבי]] היוצאת לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]]. סדרה זו בנויה מ[[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו שהשקיע בכך שעות רבות.
 
  
==מבנה הסדרה==
+
[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ה'ליקוטי שיחות']]
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
+
'''לקוטי שיחות''' (40{{הערה|כרך מ' (מילואים) מחולק ל‏‏־2 חלקים.}} כרכים) הינה סדרת הספרים העיקרית הכוללת את תורת [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]]. הסדרה מכילה אוסף נבחר של [[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים ו[[מוגה|הוגהו]] מדי שבוע בקפידה על ידו, לצורך פירסומן והפצתן בכל העולם.
הסדרה מורכבת מ-40 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, חלק ה' מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח.}},  
+
 
 +
==היסטוריה==
 +
מאז בואו של [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"א]], החל בהוראת חמיו [[הרבי הריי"צ]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] עם ה[[חסידים]] ב[[770]] מידי [[שבת מברכים]]. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת [[תש"י]] היו ה[[שיחות]] שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות [[הנחה|מועלות על הכתב]] על ידי כמה מ[[תמימים|תלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|הישיבה ב770]], וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת{{הערה|ראו ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=859&ArticleID=306 יומני הרב מרדכי דובינסקי] מחורף [[תשי"א]].}}. וכך המשיך הדבר גם אחרי [[קבלת הנשיאות]]. לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]], פנו [[צעירי אגודת חב"ד]] וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על [[פרשת השבוע]], כדי לספק חומר עבור החסידים ל[[הקהלת קהילות|חזרת חסידות]] ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]] ב[[ניו יורק]]. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם '''תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'''. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות [[תשי"ט]]. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים ל[[חתונת הרבי והרבנית]] הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי{{הערה|שם=חלקא|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14924&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק א'].}}.
 +
 
 +
בשנת [[תשכ"ג]], שנת המאתים חמישים ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל מ[[שבת בראשית]] [[תשכ"ג]] ועד ל[[שמחת תורה]] [[תשכ"ד]], וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה{{הערה|שם=חלקג|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=4 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.
 +
 
 +
ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צא"ח בארצות הברית]]{{הערה|אחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[וועד להפצת שיחות]].}}. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר{{הערה|ראו פיסקה 'הקמת ועד להפצת שיחות'.}}.
 +
 
 +
לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] [[הרבי]] מידי שבת והקדיש בכל פעם [[שיחה]] מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה{{הערה|משבת נח ועד שבת וישלח}} יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות.
 +
 
 +
===הקמת ועד להפצת שיחות===
 +
{{ערך מורחב|ועד להפצת שיחות}}
 +
בשנים הראשונות השיחות נכתבו על ידי ה[[חוזר]]ים בסיוע [[חסידים]] נוספים{{הערה|בכתיבת ארבעת הכרכים הראשונים וב'תוכן עניינים' השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימער]]}}, ונדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]].
 +
 
 +
בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, והקים וביסס את ה[[וועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס מחדש את אחת מחוברות 'תוכן ענינים לחזרת דא"ח' ולהפיצן באופן שבועי ברחבי [[ניו יורק]]. כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, העניק להם הרבי את השם "לקוטי שיחות", וציין להוסיף את סמל הוצאת הספרים [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.
  
סדרה זו מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מסה"כ תשעה 'ספרים'. (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים מה'ספר' השני.
+
בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את השיחות מתוך ארבעת הכרכים הקיימים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות עבור השבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת מקץ]] תשכ"ט הופיע 'ליקוט' חדש מהרבי. אבל בסך הכול, השיחות הוגהו באותה שנה רק בשמונה שבועות.
החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.
 
  
הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקוטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).
+
===ה'ליקוט' השבועי===
  
בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך.
+
בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.
  
ענין זה התחיל בכרך ט"ו, שנים רבות לפני תחילת ההו"ל של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.
+
בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ניגשו יחד חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שמחת תורה]], וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, והחלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש{{מקור}}), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז [[תשל"ו]] ברצף עד לשבוע של [[פרשת ויקהל]] [[תשנ"ב]]{{הערה|הליקוט האחרון נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.}}.
  
בשנים האחרונות (החל מחורף [[תשל"ח]]) זכינו שהרבי [[מוגה|הגיה]], לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]]).
+
משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1228 ליקוטים{{הערה|ועליהם יש להוסיף 36 ליקוטים המופיעים בהוספות לחלקים ב-ג. יש לציין שבהוספות לחלקים ה,כ-כט,לז מופיעים 126 ליקוטים נוספים הערוכים בסגנון ספר השיחות (מהשנים שקדמו לכרכי ספר השיחות).}} הכרך האחרון הודפס בשנת [[תשס"א]].
  
בשנים קודמות היה גם כרך אחד שיוחד ל"לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". אך בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הנ"ל הכללית.
+
מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את ה[[שיחות]] ה[[מוגה]]ות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד [[יו"ד שבט]] [[תשפ"א]].
  
בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים.
+
==סגנון השיחות==
 +
===חלקים א' - ד'===
 +
ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור [[הקהלת קהילות|חזרת חסידות בבתי כנסת]], ולצורך כך נבחרו [[שיחות]] או [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך [[אגרות קודש|מכתב]]) בהם מבאר את היסודות מ[[תורת החסידות]] על [[פרשת השבוע]], ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו{{הערה|שם=חלקא}}{{הערה|שם=חלקג}}.
  
[[קובץ:לקוש כרך מ.png|שמאל|ממוזער|250px|כרכי המילואים]]
+
בעריכת שיחות אלו עבור [[מוגה|הגהתם]] על ידי [[הרבי]] השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימר]].
לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"א]] יצא לאור על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] שני כרכי מילואים - כרך מ', שמכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס{{הערה|כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון '[[המאור]]' של הרב [[מאיר אמסעל]], השיחה על משחק ה[[שחמט]] שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.}}, הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם{{הערה|[https://hangouts.google.com/group/GeYZvqLTZnpP6r6p8 חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש]{{אינפו|}}}}{{הערה|[https://chabad.info/special/648113/ שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/648128/ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabadshop.com/collections/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/products/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%9E-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-2-%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D הספר לקנייה באתר חב"ד שופ]}}.
 
  
==הרקע לסדרה==
+
בפי [[חסיד]]ים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת - חסידית. הרב [[יואל כהן]] כינה חלקים אלו: '''ה'[[לקוטי תורה]]' [[אמריקה|האמריקני]]''' (ב[[יידיש]] 'דער אמריקאנער לקוטי תורה'){{הערה|הרב [[סימון יעקבסון]] בראיון ל[[בית משיח]] גיליון 1272.}}. או: ארבעת חלקי 'ה[[שולחן ערוך]] החסידי{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].}}.
בסביבות [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. תבע הרבי רבות מהחסידים [[הקהלת קהילות|ללכת לומר דברי חסידות בבתי הכנסת]], החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).
 
  
שנת [[תשכ"ג]], הייתה שנת הק"ן ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב הייתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.
+
===חלקים ה' - ט'===
 +
השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב [[חסידי חב"ד]], ובקרב [[יהודים]] בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה ב[[עבודת השם]]. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.
  
ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב [[אליהו חיים קרליבך]] והרב [[אוריאל צימער]] ונדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צא"ח בארצות הברית]] ואחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]], ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'.
+
כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את [[פירוש רש"י]] על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו{{הערה|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות ב[[השכלה]] של [[תורת החסידות]], ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.
  
לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], החל הרבי [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] בכל שבת ולהקדיש בכל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות.
+
בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב [[יואל כהן]] בסיוע הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת [[ספר הערכים]]. ראו לקט [[יחידות|יחידויות]] של הרב ליפסקר בתוך [https://drive.google.com/file/d/1ZpTNIfkjxMIA10Hup-zKMcuqsitkhUTn/view?usp=drive_link 'התמים' גיליון מט].}}. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה{{הערה|ב[[יחידות]] לרב [[יואל כהן]] משנת [[תשכ"ז]], על פי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1185&ArticleID=5119 רשימת הרב אברהם גרליצקי].}}.
  
בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, הוא חידש והרחיב את פעילות ה[[ועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס ולהפיץ את אחת השיחות שהוגהו מהשנים שעברו ברחבי [[ניו יורק]], כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, כתב הרבי בעצמו על דף-השער של הקונטרס את צמד-המלים "לקוטי שיחות", וציין למטה להוסיף את סמל [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.
+
===חלקים י' - ל"ט===
 +
בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה [[הפצת המעיינות]] עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי ה[[וועד להפצת שיחות]], כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מ[[הרבי]], אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/PLS-Teitzei.pdf ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי].}}.
  
בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את כל השיחות שיצאו בארבעת הכרכים הראשונים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות לשבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת מקץ]] [[תשכ"ט]] הופיע ליקוט חדש מהרבי. אולם סך הכול הוגהו באותה שנה רק לשמונה שבתות.  
+
כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות{{הערה|עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.}}.
  
בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה-ט.
+
בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות{{מקור}}.
  
בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ביוזמתו של הרב [[יהודה לייב שפירא]] ניגשו יחד חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, כשבהשפעתו של הרב שפירא החלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד ל[[תשנ"ב]].
+
===שפת הכתיבה===
 +
בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת ה[[אידיש]] וחלקים אחרים ב[[לשון הקודש]].
  
משיחות אלו נכרכו כל 39 ספרי הלקוטי שיחות, שבהם 1227 ליקוטים.
+
בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.
  
הליקוט האחרון אותו הגיה הרבי היה לקראת שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, והוא נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.  
+
עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה ב[[תשובה]], התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.
  
לאורך עשרות שנים נחתמה הסדרה והיו מספר שיחות מוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו{{הערה|כגון רוב ההדרנים על הש"ס, ועוד.}}, והם יצאו לאור בכרך מ' שיצא לאור לכבוד יו"ד שבט תשפ"א.
+
בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.
  
בפי [[חסיד]]ים מקובל, (ויש אומרים שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך) שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת וה[[חסיד]]ית. הרב [[יואל כהן]] מכנה חלקים אלו: 'שולחן ערוך של הרבי'.
+
בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.
  
==צורת העריכה==
+
במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה ([[תשל"ה]]). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות{{הערה|והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.}}, וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.
כמתבקש ממטרת החוברות - חזרת חסידות בבתי כנסת - נערכו השיחות באופן של נקודות משיחה (או מכמה שיחות, מכתבים ואפילו [[מאמר|מאמרים]]) שנערכו מחדש בצורת ענין מסודר ולא כצורת האמירה.
 
  
העריכה כולה לוותה בהנחיות צמודות מ[[הרבי]], למשל מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. פעמים רבות הרבי ביקש להוריד ענינים שלמים שנכתבו בגוף השיחה אל ההערות, לשנות במקצת ציוני מראי מקומות, להחליף סוגריים לזוג מקפים ועוד.
+
ב[[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד [[דבר מלכות ויקהל|שבת פרשת ויקהל תשנ"ב]]. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.
  
הרבי ביקש שהעריכה תהיה כמה שיותר מובנת לציבור הרחב, גם במחיר היצמדות פחותה לסגנון המקורי. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים, מדוייק ביותר אך קל לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/PLS-Teitzei.pdf ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי].}} (לדוגמה - כל משפט שבתוכו ישנם סוגריים אמור להיות קריא ברצף בין עם הסוגריים ובין בלעדיהם), כדי שיהיה נעים לעין הקורא החיצוני.
+
==מבנה הסדרה==
 +
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
 +
[[קובץ:לקוש כרך מ.png|250px|שמאל|ממוזער|200px|כרכי המילואים]]
 +
סדרת ספרי ה'לקוטי שיחות' מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מתשעה 'ספרים' (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים של ה'ספר' השני.
  
בחלקים האחרונים השתדל הרבי שיהיה מתאים גם לסגנון לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות.
+
החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.
  
כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות{{הערה|עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.}}. לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות כפי שנסדרו לספר, והוסיף ותיקן בהם{{הערה|מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי ג' תמוז התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.}}.
+
הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הם הודפסו יחד בתוך ספר ליקוטי שיחות לחומש מסויים, כשלכל פרשה מופיעות בספר בין שתים לחמש שיחות.
  
==שפת הכתיבה==
+
בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות{{הערה|וקטעי שיחות.}} בהם יש ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם באריכות, ואפילו נלקטו אגרות ששלח הרבי לאנשים בתור תשובה בכרכים. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההוצאה לאור של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.
בעקבות שינויים שונים שעבר צוות העריכה של הסדרה וקהל היעד, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת האידיש וחלקים אחרים בלשון הקודש.
 
  
בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.
+
לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות, והוסיף ותיקן בהם{{הערה|מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], כאשר לא רואים את הרבי באופן זמני, התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה במשרדי ה[[וועד להפצת שיחות]] להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.}}.
 +
 
 +
החל מחורף [[תשל"ח]] הרבי [[מוגה|הגיה]], לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות משבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, אותם החלו להדפיס בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]''' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[וועד להפצת שיחות]]).
 +
 
 +
הסדרה מורכבת מ-41 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א' - י', חלק ב' כרכים י"א - ט"ו, חלק ג' כרכים ט"ו - כ', חלק ד' כרכים כ"א - כ"ה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א' - כ"ט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כ"ה - ל"ט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".}}.
  
עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי הצטרפות תנועת ה[[תשובה]] למאזן, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך רציני בשיחות בלשון הקודש.
+
בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור כרך מיוחד בשם "לקוטי שיחות - ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הכללית.
  
בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הלקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]], והם התחילו להכין את השיחות להגהה.
+
בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים{{הערה|[[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר.}}. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים{{הערה|וכרך הוספות.}}.
  
בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' עד י"ד בלקו"ש. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחיחלת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.
+
לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"א]] יצא לאור על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]] שני כרכי מילואים - כרך מ', המכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס{{הערה|כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון '[[המאור]]' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק ה[[שחמט]] שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.}}, הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/648264/ חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש]{{אינפו|}}}}{{הערה|[https://chabad.info/special/648113/ שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/648128/ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabadshop.com/collections/המומלצים-שלנו/products/לקוטי-שיחות-חלק-מ-מילואים-2-כרכים הספר לקנייה באתר חב"ד שופ]}}.
  
במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות (והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י-יד), וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלה"ק וחלקם באידיש.
+
בשנת [[תשפ"א]] הודפסה מהדורה מוקלדת מחדש של כרכים י'-י"ד{{הערה|מלבד ההוספות, והם יודפסו מחדש בהוצאות הבאות כחלק מפרוייקט ההקלדה מחדש של תורת הרבי.}} וכרכים ל' - ל"ט{{הערה|במהדורה שיצאה לאור בשם [[קה"ת]] [[ניו יורק]] בשנת [[תשע"ט]] הוקלדו מחדש כרכים א'-ד', ובהוצאת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד, ול׳-ל״ט. בכרכים י׳-י״ד נוספו מפתחות. בהוצאת תשפ״ג הוקלדו כרכים ט״ו-י״ט, גם הם בהוספת מפתחות.}}.
  
ב[[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו-כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, הפעם על ידי מערכת מנוסה ומקצועית, והמשיך בזה עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל'-ל"ט.
+
==מימון ההוצאה לאור==
 +
[[קובץ:מאיר זאיינץ מוסר לקוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[מאיר זאינץ]] מוסר לרבי כרך חדש בסדרה]]
 +
מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי ה[[ועד להפצת שיחות]] בעבר ובהווה הם:
 +
*הרב [[חיים אליעזר לפידות]] מארגנטינה.
 +
*הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל שאף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
 +
* מר זאב הורביץ מברזיל, שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.
  
 
==חלוקתו על ידי הרבי==
 
==חלוקתו על ידי הרבי==
 
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.
 
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.
  
כאשר הקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] יצאה בשליחות הרבי בשנת [[תשל"ו]] (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.(ולנשות השלוחים [[סידור תהלת ה']])
+
*כאשר הקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] יצאה בשליחות הרבי בשנת [[תשל"ו]] (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.
 +
 
 +
*גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת [[תשל"ז]], חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב.
 +
*הדבר חזר ונשנה ב[[שושן פורים]] [[תשל"ח]] כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.
 +
 
 +
*ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תש"מ]], חילק הרבי את חלק ט"ו ל{{ה|תלמידים השלוחים}} לישיבת חב"ד באוסטרליה.
 +
 
 +
==לימוד הלקוטי שיחות==
 +
[[קובץ:פרוייקט לקוטי שיחות.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות']]
 +
===סדר לקוטי שיחות===
 +
סדר לקוטי שיחות הוא [[סדר]] רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים כמתנת יום הולדת לרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[שנת השבעים]] - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי.
 +
 
 +
עם השנים הפך הסדר והתקבע, וכיום הוא מצוי בישיבות [[תומכי תמימים]] בעולם.
  
גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ז, חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב, והדבר חזר ונשנה ב[[שושן פורים]] [[תשל"ח]] כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.
+
=== פרוייקט ליקוטי שיחות ===
  
ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] תש"מ, חילק הרבי את חלק ט"ו ל{{ה|תלמידים השלוחים}} לישיבת חב"ד באוסטרליה.
+
{{הפניה לערך מורחב|פרוייקט לקוטי שיחות}}
  
==סדר לקוטי שיחות==
+
פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל 70 שנה לנשיאות הרבי מלך המשיח ב[[י' שבט]] [[תש"פ]], על-ידי כמה [[שלוחים]], ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של [[הרבי]] מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.
סדר לקוטי שיחות הוא [[סדר]] רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים כמתנת יום הולדת לרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[שנת השבעים]] - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי. עם השנים הפך הסדר והתקבע, ונפוץ לכל ישיבות [[תומכי תמימים]] בעולם.
 
  
 
==הוצאות שונות לסדרה==
 
==הוצאות שונות לסדרה==
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
+
[[קובץ:לקוטי שיחות המתורגם.JPG|ממוזער|שמאל|סדרת לקוטי שיחות מתורגמת לעברית בהוצאת [[מכון לוי יצחק]]]]
* '''בעברית''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] גמר המכון את כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א-ד והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג-תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא ל[[עברית]] מדוברת כמו מכון לוי) של רוב השיחות מכרכים כה-כט, וחלק מכרכים ו-ז. משום מה, בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
+
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
*'''בעברית''' - בשנת [[תשע"א]] החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] בשיתוף [[קה"ת]] ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נימנים הרבנים [[שניאור זלמן הכט]] ו[[אלי וולף]]. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם.
+
[[קובץ:אוצר לקוטי שיחות6.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''אוצר ליקוטי שיחות''']]
* '''באנגלית''' - תרגום הסדרה ל[[אנגלית]] נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות'.
+
* '''ב[[עברית]]''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] השלים המכון את הוצאת כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]] תורגמו השיחות של כרכים א' - ד' והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ו]] הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא ל[[עברית]] מדוברת כמו ההוצאה שתחת מכון לוי יצחק) של רוב השיחות מכרכים כ"ה - כ"ט, וחלק מכרכים ו' - ז', בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[ועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.
+
* כחלק מ[[פרוייקט לקוטי שיחות]] יוצא מדי שבוע תרגום מדוייק וחדיש לשיחות הנלמדות באותו שבוע כולל מספר עמודים תואם ללקוטי שיחות באידיש.
 +
* '''ב[[אנגלית]]''' - תרגום הסדרה ל[[אנגלית]] נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1–5 הכוללים את כרכים א' - ב' תורגמו ע"י הרב [[עמנואל שחט]], וחלקים 6–10 הכוללים את כרכים ג'- ד' תורגמו ע"י הרב [[אליהו תגר]]. משום מה, תרגום הסדרה הופסק. בנוסף לזה, יצא לאור ע"י [[ועד שיחות באנגלית]] "selections from likkutei sichos", והוא כולל ג' שיחות לשבוע מתוך הסדרה.
 +
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[וועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.
 +
*'''[[אוצר לקוטי שיחות]]''' - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] תחת הוצאת [[מעיינותיך]] ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נמנים הרבנים [[שניאור זלמן הכט]] ו[[אלי וולף]]. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות [[תנאים]] ו[[אמוראים]], וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של [[עם ישראל]], 'אוצר לקוטי שיחות תשובה' הכולל את השיחות בחלק ל"ט על אגרת התשובה, ועוד. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.
  
 
===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
 
===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
 
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''
 
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''
 +
*'''[[ביאורים לפרקי אבות]]'''
 +
*'''[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]'''
 +
*'''[[חידושים וביאורים בש"ס]]'''
 +
*'''[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]'''
 +
*ועוד.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
* [[ועד להפצת שיחות]].
+
* [[מוגה]]
 +
* [[ועד להפצת שיחות]]
 
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]
 
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]
 
* [[אוצר לקוטי שיחות]]
 
* [[אוצר לקוטי שיחות]]
 
* [[פרוייקט לקוטי שיחות]]
 
* [[פרוייקט לקוטי שיחות]]
* [[לקוטי שיחות פרשיות]]
+
* [[תורת מנחם - התוועדויות]]
 +
* [[דברי משיח]]
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*אליהו מאיר אליטוב, '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].
+
* [[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי מלך המשיח''', בתוך "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]], ע' 19
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''' - שבועון כפר חב"ד גליונות 1737, 1738, 1739, 1740, 1846
+
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7241&CategoryID=1444 שלבים בהפצת תורתו של הרבי]'''
 +
*הרב [[אליהו מאיר אליטוב]], '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].
 +
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''חיי רבי''' - שבועון כפר חב"ד גליונות 1737, 1738, 1739, 1740, 1846.{{שבועון כפר חב"ד}}
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* סדרת לקוטי שיחות כרכים א' - ל, ב[http://sites.google.com/site/bokss2/home/lkoth פורמט ספר] - אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].
+
;כרכי ה'לקוטי שיחות'
* כרכים ל' - ל"ט, ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/index.htm פורמט טקסט] - {{ספרייה}}.
+
* לצפייה והורדה לפי חלקים: '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9d/לקוטי_שיחות_כרך_א'.pdf כרך א']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1a/לקוטי_שיחות_כרך_ב'.pdf כרך ב']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/לקוטי_שיחות_כרך_ג'.pdf כרך ג']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/לקוטי_שיחות_כרך_ד'.pdf כרך ד']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/לקוטי_שיחות_כרך_ה'.pdf כרך ה']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/94/לקוטי_שיחות_כרך_ו'.pdf כרך ו']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/לקוטי_שיחות_כרך_ז'.pdf כרך ז']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0e/לקוטי_שיחות_כרך_ח'.pdf כרך ח']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/45/לקוטי_שיחות_כרך_ט'.pdf כרך ט']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/לקוטי_שיחות_כרך_י'.pdf כרך י']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/לקוטי_שיחות_כרך_י%22א.pdf כרך י"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ב.pdf כרך י"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d6/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ג.pdf כרך י"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ד.pdf כרך י"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ו.pdf כרך ט"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/93/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ז.pdf כרך ט"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/81/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ז.pdf כרך י"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ח.pdf כרך י"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ט.pdf כרך י]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/08/לקוטי_שיחות_כרך_כ'.pdf כרך כ']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22א.pdf כרך כ"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5d/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ב.pdf כרך כ"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/df/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ג.pdf כרך כ"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ד.pdf כרך כ"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/11/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ה.pdf כרך כ"ה]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ו.pdf כרך כ"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/62/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ז.pdf כרך כ"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ח.pdf כרך כ"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ט.pdf כרך כ"ט]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/לקוטי_שיחות_כרך_ל'.pdf כרך ל']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b3/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22א.pdf כרך ל"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0a/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ב.pdf כרך ל"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/03/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ג.pdf כרך ל"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ד.pdf כרך ל"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ה.pdf כרך ל"ה]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/58/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ו.pdf כרך ל"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ז.pdf כרך ל"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/28/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ח.pdf כרך ל"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ט.pdf כרך ט"ל]
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121323 פרק ב']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121405 פרק ג']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121530 פרק ד']''' - {{וידאו}}{{COL}}
+
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/18ZT9YZtpBslNz_Ooo1AW1jK7bNEcigzu?usp=sharing כל ספרי ה'לקוטי שיחות' בתוך תיקיית דרייב מסודרת]''' - לצפייה והורדה (למעט כרכי מ')
*'''[https://toratchabad.com/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2 סקירת הסדרה]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
+
* '''[https://chabadlibrary.org/books/1300000000 חלק מספרי ה'לקוטי שיחות' בפורמט טקסט]''' {{ספרייה}}
*הרב מנחם מענדל קפלן, '''[https://toratchabad.com/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D לקוטי שיחות, תורה אחת, תורת אמת, תורת חיים]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
+
* '''[https://www.sichos.net/home תוכן הענינים - לקוטי שיחות]''' - תוכן הענינים מפורט וקיצור על ספרי לקוטי שיחות (ועוד ספרי חסידות)
*'''[https://toratchabad.com/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA גדולי ישראל על הלקוטי שיחות]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
+
 
 +
;על הסדרה
 +
* [[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121323 פרק ב']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121405 פרק ג']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121530 פרק ד']''' - {{וידאו}}{{COL}}
 +
* [https://col.org.il/news/136151 כך תורתו של הרבי יצאה לאור • ראיון וידיאו עם חברי ועד להפצת שיחות] לחברת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}
 +
* [https://chabad.info/magazine/648264/ חברי ה'ועד להפצת שיחות' בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך המילואים (כרך מ') החדש] {{אינפו}}
 +
* '''[https://chabad.info/seven-seventy/648198/ הכרכים החדשים של ה'לקוטי שיחות' התקבלו בשמחה ובהתרגשות]''' {{אינפו}}
 +
 
 +
;שונות
 +
*'''[https://toratchabad.com/גדולי-ישראל-על-הלקוטי-שיחות מדברי גדולי ישראל על ה'לקוטי שיחות']''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
 +
* [https://chabad.info/magazine/746146/ הגביר מאחורי הדפסת 1,200,000 ספרי הרבי מלך המשיח שליט"א] {{אינפו}}
 +
 
 +
{{תורת הרבי}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
+
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:סדרות]]
 
[[קטגוריה:סדרות]]
 
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
 
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

גרסה אחרונה מ־20:57, 14 במרץ 2024

סדרת ה'ליקוטי שיחות'

לקוטי שיחות (40[1] כרכים) הינה סדרת הספרים העיקרית הכוללת את תורת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. הסדרה מכילה אוסף נבחר של שיחות שאמר הרבי במהלך השנים והוגהו מדי שבוע בקפידה על ידו, לצורך פירסומן והפצתן בכל העולם.

היסטוריה[עריכה]

מאז בואו של הרבי לארצות הברית בשנת תש"א, החל בהוראת חמיו הרבי הריי"צ להתוועד עם החסידים ב770 מידי שבת מברכים. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת תש"י היו השיחות שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות מועלות על הכתב על ידי כמה מתלמידי הישיבה ב770, וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת[2]. וכך המשיך הדבר גם אחרי קבלת הנשיאות. לקראת חג השבועות תשי"ח, פנו צעירי אגודת חב"ד וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, כדי לספק חומר עבור החסידים לחזרת חסידות בבתי כנסיות בניו יורק. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם תוכן עניינים לחזרת דא"ח בבתי כנסיות. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות תשי"ט. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים לחתונת הרבי והרבנית הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי[3].

בשנת תשכ"ג, שנת המאתים חמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן, התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל משבת בראשית תשכ"ג ועד לשמחת תורה תשכ"ד, וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה[4]. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי צא"ח בארצות הברית[5]. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר[6].

לאחר הסתלקות אמו של הרבי, הרבנית חנה שניאורסון, בשנת תשכ"ה, התוועד הרבי מידי שבת והקדיש בכל פעם שיחה מיוחדת לביאור פירוש רש"י הראשון והאחרון של הפרשה. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה[7] יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי מגיה את ההנחה המלאה מההתוועדות.

הקמת ועד להפצת שיחות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועד להפצת שיחות

בשנים הראשונות השיחות נכתבו על ידי החוזרים בסיוע חסידים נוספים[8], ונדפסו על ידי צעירי אגודת חב"ד.

בשנת תשכ"ז החליט הרב בן ציון שם טוב לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, והקים וביסס את הוועד להפצת שיחות. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס מחדש את אחת מחוברות 'תוכן ענינים לחזרת דא"ח' ולהפיצן באופן שבועי ברחבי ניו יורק. כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, העניק להם הרבי את השם "לקוטי שיחות", וציין להוסיף את סמל הוצאת הספרים קה"ת. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף תשכ"ט, לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את השיחות מתוך ארבעת הכרכים הקיימים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות עבור השבועות הבאים. לקראת שבת פרשת מקץ תשכ"ט הופיע 'ליקוט' חדש מהרבי. אבל בסך הכול, השיחות הוגהו באותה שנה רק בשמונה שבועות.

ה'ליקוט' השבועי[עריכה]

בשנת תש"ל, כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.

בשנת תשל"ב, בעקבות התעסקותו של ר' יואל כהן בכתיבת ספר הערכים לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת תשל"ג ניגשו יחד חברי הוועד להפצת שיחות בשעת חלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, והחלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש[דרוש מקור]), וכך זה המשיך עד לשנת תשל"ו, עם הפסקה קצרה בשנת תשל"ה, ומאז תשל"ו ברצף עד לשבוע של פרשת ויקהל תשנ"ב[9].

משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1228 ליקוטים[10] הכרך האחרון הודפס בשנת תשס"א.

מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את השיחות המוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד יו"ד שבט תשפ"א.

סגנון השיחות[עריכה]

חלקים א' - ד'[עריכה]

ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור חזרת חסידות בבתי כנסת, ולצורך כך נבחרו שיחות או מאמרים שנאמרו על ידי הרבי בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך מכתב) בהם מבאר את היסודות מתורת החסידות על פרשת השבוע, ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו[3][4].

בעריכת שיחות אלו עבור הגהתם על ידי הרבי השתתפו הרבנים יואל כהן, אליהו חיים קרליבך, צבי הירש גנזבורג ושלום בער בוטמן, כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב אוריאל צימר.

בפי חסידים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה היהודית - חסידית. הרב יואל כהן כינה חלקים אלו: ה'לקוטי תורה' האמריקנייידיש 'דער אמריקאנער לקוטי תורה')[11]. או: ארבעת חלקי 'השולחן ערוך החסידי[12].

חלקים ה' - ט'[עריכה]

השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב חסידי חב"ד, ובקרב יהודים בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה בעבודת השם. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.

כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את פירוש רש"י על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו[13]. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות בהשכלה של תורת החסידות, ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.

בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב יואל כהן בסיוע הרב חיים שלום דובער ליפסקר[14]. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה[15].

חלקים י' - ל"ט[עריכה]

בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה הפצת המעיינות עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי הוועד להפצת שיחות, כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מהרבי, אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות[16].

כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות[17].

בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות[דרוש מקור].

שפת הכתיבה[עריכה]

בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת האידיש וחלקים אחרים בלשון הקודש.

בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל חסידי חב"ד היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די בארץ הקודש, ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה בתשובה, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת תשל"ג הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי בקראון הייטס[דרוש מקור].

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת תשל"ה הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות[18], וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.

בתשל"ו חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת תשמ"ז חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.

מבנה הסדרה[עריכה]

ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)
כרכי המילואים

סדרת ספרי ה'לקוטי שיחות' מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מתשעה 'ספרים' (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים של ה'ספר' השני.

החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל שיחות השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הם הודפסו יחד בתוך ספר ליקוטי שיחות לחומש מסויים, כשלכל פרשה מופיעות בספר בין שתים לחמש שיחות.

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות[19] בהם יש ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם באריכות, ואפילו נלקטו אגרות ששלח הרבי לאנשים בתור תשובה בכרכים. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההוצאה לאור של סדרת אגרות קודש. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות, והוסיף ותיקן בהם[20].

החל מחורף תשל"ח הרבי הגיה, לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות משבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, אותם החלו להדפיס בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה ספר השיחות תשמ"ז - תשנ"ב (שנים-עשר כרכים, בהוצאת הוועד להפצת שיחות).

הסדרה מורכבת מ-41 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות')[21].

בשנת תשנ"ב יצא לאור כרך מיוחד בשם "לקוטי שיחות - ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה". בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים[22]. וכמו סדרת "לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח", הכוללת חמשה כרכים[23].

לקראת י' שבט תשפ"א יצא לאור על ידי הוועד להפצת שיחות שני כרכי מילואים - כרך מ', המכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס[24], הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם[25][26][27][28].

בשנת תשפ"א הודפסה מהדורה מוקלדת מחדש של כרכים י'-י"ד[29] וכרכים ל' - ל"ט[30].

מימון ההוצאה לאור[עריכה]

הרב מאיר זאינץ מוסר לרבי כרך חדש בסדרה

מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות בעבר ובהווה הם:

  • הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה.
  • הרב מאיר זאינץ מברזיל שאף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
  • מר זאב הורביץ מברזיל, שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.

חלוקתו על ידי הרבי[עריכה]

הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.

  • כאשר הקבוצה הראשונה של שלוחי הרבי לארץ הקודש יצאה בשליחות הרבי בשנת תשל"ו (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.
  • גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ז, חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב.
  • הדבר חזר ונשנה בשושן פורים תשל"ח כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.

לימוד הלקוטי שיחות[עריכה]

סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות'

סדר לקוטי שיחות[עריכה]

סדר לקוטי שיחות הוא סדר רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים כמתנת יום הולדת לרבי לקראת י"א ניסן שנת השבעים - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי.

עם השנים הפך הסדר והתקבע, וכיום הוא מצוי בישיבות תומכי תמימים בעולם.

פרוייקט ליקוטי שיחות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרוייקט לקוטי שיחות

פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל 70 שנה לנשיאות הרבי מלך המשיח בי' שבט תש"פ, על-ידי כמה שלוחים, ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של הרבי מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.

הוצאות שונות לסדרה[עריכה]

סדרת לקוטי שיחות מתורגמת לעברית בהוצאת מכון לוי יצחק
לקוטי שיחות בתרגום לאנגלית
אוצר ליקוטי שיחות
  • בעברית - בשנת תשל"ד הוקם בישראל מכון לוי יצחק כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת תשע"ד השלים המכון את הוצאת כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א' - ד' והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג - תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו ההוצאה שתחת מכון לוי יצחק) של רוב השיחות מכרכים כ"ה - כ"ט, וחלק מכרכים ו' - ז', בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
  • כחלק מפרוייקט לקוטי שיחות יוצא מדי שבוע תרגום מדוייק וחדיש לשיחות הנלמדות באותו שבוע כולל מספר עמודים תואם ללקוטי שיחות באידיש.
  • באנגלית - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1–5 הכוללים את כרכים א' - ב' תורגמו ע"י הרב עמנואל שחט, וחלקים 6–10 הכוללים את כרכים ג'- ד' תורגמו ע"י הרב אליהו תגר. משום מה, תרגום הסדרה הופסק. בנוסף לזה, יצא לאור ע"י ועד שיחות באנגלית "selections from likkutei sichos", והוא כולל ג' שיחות לשבוע מתוך הסדרה.
  • ליקוטי שיחות פרשיות - בשנת תשס"ד הוציא לאור הוועד להפצת שיחות מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת ספר השיחות. בשנת תשע"א יצא סט זה במהדורת כיס.
  • אוצר לקוטי שיחות - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי תורת חב"ד לבני הישיבות תחת הוצאת מעיינותיך ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נמנים הרבנים שניאור זלמן הכט ואלי וולף. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות תנאים ואמוראים, וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של עם ישראל, 'אוצר לקוטי שיחות תשובה' הכולל את השיחות בחלק ל"ט על אגרת התשובה, ועוד. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.

ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

כרכי ה'לקוטי שיחות'
על הסדרה
שונות

הערות שוליים

  1. כרך מ' (מילואים) מחולק ל‏‏־2 חלקים.
  2. ראו ביומני הרב מרדכי דובינסקי מחורף תשי"א.
  3. 3.0 3.1 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק א'.
  4. 4.0 4.1 ראו פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'.
  5. אחר כך נמסרה הזכות עליהם לוועד להפצת שיחות.
  6. ראו פיסקה 'הקמת ועד להפצת שיחות'.
  7. משבת נח ועד שבת וישלח
  8. בכתיבת ארבעת הכרכים הראשונים וב'תוכן עניינים' השתתפו הרבנים יואל כהן, אליהו חיים קרליבך, צבי הירש גנזבורג ושלום בער בוטמן, כשהעיבוד לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב אוריאל צימער
  9. הליקוט האחרון נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.
  10. ועליהם יש להוסיף 36 ליקוטים המופיעים בהוספות לחלקים ב-ג. יש לציין שבהוספות לחלקים ה,כ-כט,לז מופיעים 126 ליקוטים נוספים הערוכים בסגנון ספר השיחות (מהשנים שקדמו לכרכי ספר השיחות).
  11. הרב סימון יעקבסון בראיון לבית משיח גיליון 1272.
  12. מפי הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.
  13. ראו פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'.
  14. במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת ספר הערכים. ראו לקט יחידויות של הרב ליפסקר בתוך 'התמים' גיליון מט.
  15. ביחידות לרב יואל כהן משנת תשכ"ז, על פי רשימת הרב אברהם גרליצקי.
  16. ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי.
  17. עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.
  18. והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.
  19. וקטעי שיחות.
  20. מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי ג' בתמוז תשנ"ד, כאשר לא רואים את הרבי באופן זמני, התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה במשרדי הוועד להפצת שיחות להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.
  21. חלק א' על כרכים א' - י', חלק ב' כרכים י"א - ט"ו, חלק ג' כרכים ט"ו - כ', חלק ד' כרכים כ"א - כ"ה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א' - כ"ט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כ"ה - ל"ט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".
  22. חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר.
  23. וכרך הוספות.
  24. כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון 'המאור' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק השחמט שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.
  25. חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדשאינפו.jpg
  26. שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות אינפו.jpg
  27. שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות אינפו.jpg
  28. הספר לקנייה באתר חב"ד שופ
  29. מלבד ההוספות, והם יודפסו מחדש בהוצאות הבאות כחלק מפרוייקט ההקלדה מחדש של תורת הרבי.
  30. במהדורה שיצאה לאור בשם קה"ת ניו יורק בשנת תשע"ט הוקלדו מחדש כרכים א'-ד', ובהוצאת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד, ול׳-ל״ט. בכרכים י׳-י״ד נוספו מפתחות. בהוצאת תשפ״ג הוקלדו כרכים ט״ו-י״ט, גם הם בהוספת מפתחות.
Cscr featured.png