הבדלים בין גרסאות בדף "ליקוטי אמרים - פרק ל"ג"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(מושגים יסודיים בפרק)
 
שורה 1: שורה 1:
 +
{{ניווט
 +
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
 +
|הסתרה=כן
 +
|מוסתר=כן
 +
|תמונה=
 +
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}
 +
}}
 
{{תניא}}
 
{{תניא}}
 +
'''פרק ל"ג - האמונה באחדות ה' מביאה לשמחה אמיתית וכפולה'''
  
 
==מבוא לפרק==
 
==מבוא לפרק==
 +
לאחר המאמר המוסגר{{הערה|עניין [[אהבת ישראל]] שהוסבר ב[[תניא - פרק ל"ב|פרק הקודם]] ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".}} שב [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לעסוק בעצות לשמחה. ב[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]] הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.
  
 
==גוף הפרק==
 
==גוף הפרק==
שורה 7: שורה 16:
  
 
==סיכום הפרק==
 
==סיכום הפרק==
 +
ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו - עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.}} השייכת גם לנפש הבהמית.
  
 +
* האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[תניא - פרק כ'|כ']]-[[תניא - פרק כ"א|כ"א]].}}: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.
  
 +
* האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח '''של הקב"ה''' שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'{{הערה|לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.}} מתקיים על ידי שמחתו{{הערה|בקרבת ה'}}, ונמצא ששמחתו '''היא''' המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.
  
 
==מושגים יסודיים בפרק==
 
==מושגים יסודיים בפרק==
שורה 15: שורה 27:
 
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf שמחת הנפש האמיתית]''', ביאור על הפרק מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב, בתוך קובץ של מערכת 'אוצרות' - אדר ראשון תשע"ט
 
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf שמחת הנפש האמיתית]''', ביאור על הפרק מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב, בתוך קובץ של מערכת 'אוצרות' - אדר ראשון תשע"ט
  
 
+
{{הערות שוליים}}
 
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ב|פרק ל"ב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ד|פרק ל"ד]]}}
 
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ב|פרק ל"ב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ד|פרק ל"ד]]}}
 
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
 
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה אחרונה מ־22:37, 26 במרץ 2020

תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה. בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו
(דברים ל, יד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הבינוני - קרובה מאוד לכל יהודי
פרק א'פרק ל"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
תכלית בריאת העולם, עולם המעשה
פרק ל"הפרק נ"ג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרק א'פרק י"ז
 
קרוב מאוד לכל יהודי
פרק י"חפרק כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרק כ"ופרק ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרק ל"הפרק מ'
 
אהבת השם
פרק מ"אפרק נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרק נ"אפרק נ"ג
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק ל"ג - האמונה באחדות ה' מביאה לשמחה אמיתית וכפולה

מבוא לפרק[עריכה]

לאחר המאמר המוסגר[1] שב הרבי לעסוק בעצות לשמחה. בפרק ל"א הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.

גוף הפרק[עריכה]

פרק לג
פרק לג עוד זאת תהיה שמחת הנפש האמיתית ובפרט כשרואה בנפשו בעתים מזומנים שצריך לזככה ולהאירה בשמחת לבב אזי יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו יתברך האמיתי איך הוא ממלא כל עלמין עליונים ותחתונים ואפילו מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו יתברך וכולא קמיה כלא חשיב ממש והוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית וגם במקום הזה שנברא בו עולם הזה השמים והארץ וכל צבאם היה הוא לבדו ממלא המקום הזה וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל מפני שכל הנבראים בטלים אצלו במציאות ממש כביטול אותיות הדבור והמחשבה במקורן ושרשן הוא מהות הנפש ועצמותה שהן עשר בחינותיה חכמה בינה ודעת כו' שאין בהם בחינת אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה [כמ"ש בפ' כ' וכ"א באריכות ע"ש] וכמ"ש גם כן במקום אחר משל גשמי לזה מענין ביטול זיו ואור השמש במקורו הוא גוף כדור השמש שברקיע שגם שם מאיר ומתפשט ודאי זיוו ואורו וביתר שאת מהתפשטותו והארתו בחלל העולם אלא ששם הוא בטל במציאות במקורו וכאילו אינו במציאות כלל:

וככה ממש דרך משל הוא ביטול העולם ומלואו במציאות לגבי מקורו שהוא אור אין סוף ברוך הוא וכמש"ש באריכות. והנה כשיעמיק בזה הרבה ישמח לבו ותגל נפשו אף גילת ורנן בכל לב ונפש ומאד באמונה זו כי רבה היא כי היא קרבת אלהים ממש וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאות כל העולמות עליונים ותחתונים להיות לו דירה זו בתחתונים כמ"ש לקמן באריכות. והנה כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך בשר ודם המתאכסן ודר אתו עמו בביתו וק"ו לאין קץ לקרבת ודירת מלך מלכי המלכים הקב"ה וכדכתיב "כי מי הוא זה אשר ערב לבו לגשת אלי נאם ה'":

ועל זה תיקנו ליתן שבח והודיה לשמו יתברך בכל בקר ולומר "אשרינו מה טוב חלקנו" וכו' "ומה יפה ירושתנו" כלומר כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו הון עתק שלא עמל בו כן ויותר מכן לאין קץ יש לנו לשמוח על ירושתנו שהנחילנו אבותינו הוא יחוד ה' האמיתי אשר אפילו בארץ מתחת אין עוד מלבדו וזו היא דירתו בתחתונים וזהו שאמרו רז"ל תרי"ג מצות ניתנו לישראל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה כלומר כאלו אינה רק מצוה אחת היא האמונה לבדה כי על ידי האמונה לבדה יבא לקיום כל התרי"ג מצות דהיינו כשיהיה לבו שש ושמח באמונתו ביחוד ה' בתכלית השמחה כאלו לא היתה עליו רק מצוה זו לבדה והיא לבדה תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות הרי בכח וחיות נפשו בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצות מבית ומחוץ. וזהו שאמר "באמונתו יחיה" יחיה דייקא כתחיית המתים דרך משל כך תחיה נפשו בשמחה רבה זו והיא שמחה כפולה ומכופלת כי מלבד שמחת הנפש המשכלת בקרבת ה' ודירתו אתו עמו. עוד זאת ישמח בכפליים בשמחת ה' וגודל נחת רוח לפניו יתברך באמונה זו דאתכפיא סטרא אחרא ממש ואתהפך חשוכא לנהורא שהוא חשך הקליפות שבעולם הזה החומרי המחשיכים ומכסים על אורו יתברך עד עת קץ כמו שנאמר "קץ שם לחשך" [דהיינו קץ הימין שיעביר רוח הטומאה מן הארץ ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וכמו שיתבאר לקמן] ובפרט בארצות עובדי גילולים שאוירם טמא ומלא קליפות וסטרא אחרא ואין שמחה לפניו יתברך כאורה ושמחה ביתרון אור הבא מן החשך דייקא. וזהו שאמר ישמח ישראל בעושיו פירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים שהם בחינת עשיה גשמיית ממש. וזהו שנאמר בעושיו לשון רבים שהוא עולם הזה הגשמי המלא קליפות וסטרא אחרא שנקרא רשות הרבים וטורי דפרודא ואתהפכן לנהורא ונעשים רשות היחיד ליחודו יתברך באמונה זו:

סיכום הפרק[עריכה]

ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה אמיתית[2] השייכת גם לנפש הבהמית.

  • האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'[3]: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.
  • האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח של הקב"ה שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'[4] מתקיים על ידי שמחתו[5], ונמצא ששמחתו היא המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.

מושגים יסודיים בפרק[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • שמחת הנפש האמיתית, ביאור על הפרק מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב, בתוך קובץ של מערכת 'אוצרות' - אדר ראשון תשע"ט

הערות שוליים

  1. עניין אהבת ישראל שהוסבר בפרק הקודם ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".
  2. שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו - עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.
  3. שבפרקים כ'-כ"א.
  4. לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.
  5. בקרבת ה'
הקודם:
פרק ל"ב
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק ל"ד