הבדלים בין גרסאות בדף "ליקוטי אמרים - פרק ה'"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
| − | מחשבה '''תופסת''' את העניין הנלמד: כשם שתפיסת דבר גשמי נעשית על ידי | + | מחשבה '''תופסת''' את העניין הנלמד: כשם שתפיסת דבר גשמי נעשית על ידי אחיזה בקצותיו, כך תפיסת רעיון נעשית על ידי שמבינים אותו מכל צדדיו. |
| − | ומכיוון שהתורה היא | + | ומכיוון שהתורה היא שכל אלוקי, בלימוד התורה אנו תופסים ומקיפים בשכלנו '''את חכמתו של הקב"ה'''. |
| − | הלימוד לא רק | + | הלימוד לא רק נמצא בשכל, אלא מתאחד איתו (כמו שהמזון לא רק נמצא בגוף, אלא משתנה ומתאחד ונהיה חלק ממנו). ונמצא, שלבוש המחשבה לא רק מוקף - אלא גם מקיף את החכמה האלוקית (ומתאחד איתה ביחוד נפלא). |
ולכן התורה היא לא רק '''לבוש''' לנפש{{הערה|כמו הדיבור והמעשה}} - אלא גם '''מזון''' המחייה אותה. | ולכן התורה היא לא רק '''לבוש''' לנפש{{הערה|כמו הדיבור והמעשה}} - אלא גם '''מזון''' המחייה אותה. | ||
גרסה מ־02:09, 13 בפברואר 2020
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ה - המעלה המיוחדת שבלבוש המחשבה
הקדמה לפרק
בפרק הקודם התבאר בכללות עניין לבושי הנפש ומעלתם. בפרק זה מבאר הרבי מעלה מיוחדת, שנמצאת בלבוש המחשבה בלבד.
טקסט
| פרק ה |
|---|
| פרק ה ולתוספת ביאור באר היטב לשון תפיסא שאמר אליהו לית מחשבה תפיסא בך כו'. הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו דרך משל כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או בגמרא לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו שכשיטעון ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה דלית מחשבה תפיסא ביה ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. וזאת מעלה יתרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות ידיעת התורה והשגתה על כל המצות מעשיות ואפילו על מצות התלויות בדבור ואפילו על מצות תלמוד תורה שבדבור כי על ידי כל המצות שבדבור ומעשה הקב"ה מלביש את הנפש ומקיפה אור ה' מראשה ועד רגלה. ובידיעת התורה מלבד שהשכל מלובש בחכמת ה' הנה גם חכמת ה' בקרבו מה שהשכל משיג ותופס ומקיף בשכלו מה שאפשר לו לתפוס ולהשיג מידיעת התורה איש כפי שכלו וכח ידיעתו והשגתו בפרד"ס. ולפי שבידיעת התורה התורה מלובשת בנפש האדם ושכלו ומוקפת בתוכם לכן נקראת בשם לחם ומזון הנפש כי כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כשמכניסו בתוכו וקרבו ממש ונהפך שם להיות דם ובשר כבשרו ואזי יחיה ויתקיים כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה וזהו שנאמר "ותורתך בתוך מעי" וכמו שנאמר בעץ חיים שער מ"ד פ"ג שלבושי הנשמות בגן עדן הן המצות והתורה היא המזון לנשמות שעסקו בעולם הזה בתורה לשמה וכמו שנאמר בזהר ויקהל דף ר"י ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' על ידי השגת התורה איש כפי שכלו כמו שנאמר בפרי עץ חיים [והמזון היא בחינת אור פנימי והלבושים בחינת מקיפים ולכן אמרו רז"ל שתלמוד תורה שקול כנגד כל המצות לפי שהמצות הן לבושים לבד והתורה היא מזון וגם לבוש לנפש המשכלת שמתלבש בה בעיונה ולימודה וכל שכן כשמוציא בפיו בדבור שהבל הדבור נעשה בחינת אור מקיף כמו שנאמר בפרי עץ חיים]: |
סיכום
מחשבה תופסת את העניין הנלמד: כשם שתפיסת דבר גשמי נעשית על ידי אחיזה בקצותיו, כך תפיסת רעיון נעשית על ידי שמבינים אותו מכל צדדיו.
ומכיוון שהתורה היא שכל אלוקי, בלימוד התורה אנו תופסים ומקיפים בשכלנו את חכמתו של הקב"ה.
הלימוד לא רק נמצא בשכל, אלא מתאחד איתו (כמו שהמזון לא רק נמצא בגוף, אלא משתנה ומתאחד ונהיה חלק ממנו). ונמצא, שלבוש המחשבה לא רק מוקף - אלא גם מקיף את החכמה האלוקית (ומתאחד איתה ביחוד נפלא).
ולכן התורה היא לא רק לבוש לנפש[1] - אלא גם מזון המחייה אותה.
צילום דפוס התניא
עמוד 1
עמוד 2
עמוד 3
מושגים יסודיים
| הקודם: פרק ד' |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ו' |
הערות שוליים
- ↑ כמו הדיבור והמעשה
