הבדלים בין גרסאות בדף "ליקוטי אמרים - פרק ג'"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
| − | '''פרק ג''' | + | '''פרק ג - "מבנה" הנפש האלוקית''' |
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
| − | ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] התבאר מקור ה[[נפש האלהית]] ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה | + | ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] התבאר ''מקור'' ה[[נפש האלהית]] ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה יתבאר ''מבנה'' הנפש. |
==טקסט== | ==טקסט== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
| − | + | בפרק זה מתבאר שה[[נפש האלקית]] כלולה מעשרה כחות הנמשכים מעשר ה[[ספירות]], שבכללות נחלקים לשני סוגים: שכל ורגש{{הערה|השכל של הנפש האלוקית מבין רק אלוקות ואין לו מושג כלל בענייני העולם, ועל דרך זה הרגש שלה אינו כלפי שום דבר גשמי אלא רק לאלוקות בלבד.}}. | |
| + | בפרטיות יותר כוחות השכל עצמם נחלקים לשלושה (ונקראים גם [[שלוש אמות]]), וכוחות הרגש נחלקים לשבע ונקראים [[שבע כפולות]] או שבע ה[[מידות]]. | ||
| − | + | עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת": | |
| − | עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת": | + | כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו - כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים '''בשכל''' יעורר אהבה ויראה '''בלב''' צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא - לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק '''ידמיין לעצמו''' שהוא אוהב וירא את השם. |
| − | |||
| − | כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו - כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים '''בשכל''' יעורר אהבה ויראה '''בלב''' צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא - לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק '''ידמיין לעצמו''' שהוא אוהב וירא את השם. | ||
| שורה 30: | שורה 29: | ||
*[[דעת]] | *[[דעת]] | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ב'|פרק ב']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ב'|פרק ב']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
גרסה מ־12:30, 3 במרץ 2020
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ג - "מבנה" הנפש האלוקית
תוכן עניינים
הקדמה
בפרק הקודם התבאר מקור הנפש האלהית ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה יתבאר מבנה הנפש.
טקסט
| פרק ג |
|---|
| פרק ג והנה כל בחינת ומדרגה משלש אלו נפש רוח ונשמה כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן הנחלקות לשתים שהן שלש אמות ושבע כפולות פירוש חכמה בינה ודעת ושבעת ימי הבנין חסד גבורה תפארת כו' וכך בנפש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדות. השכל כולל חכמה בינה ודעת. והמדות הן אהבת ה' ופחדו ויראתו ולפארו כו' וחב"ד נקראו אמות ומקור למדות כי המדות הן תולדות חב"ד:
וביאור הענין כי הנה השכל שבנפש המשכלת שהוא המשכיל כל דבר נקרא בשם חכמה כ"ח מ"ה וכשמוציא כחו אל הפועל שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו מתוך איזה דבר חכמה המושכל בשכלו נקרא בינה והן הם אב ואם המולידות אהבת ה' ויראתו ופחדו כי השכל שבנפש המשכלת כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה' איך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו לירא ולהתבושש מגדולתו יתברך שאין לה סוף ותכלית ופחד ה' בלבו ושוב יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ברוך הוא והיא כלות הנפש כדכתיב "נכספה וגם כלתה נפשי" וגו' וכתיב "צמאה נפשי לאלהים" וגו' וכתיב "צמאה לך נפשי" וגו' והצמאון הוא מיסוד האש שבנפש האלהית וכמ"ש הטבעיים וכך הוא בעץ חיים שיסוד האש הוא בלב ומקור המים והליחות מהמוח וכמו שנאמר בעץ חיים שער נ' שהיא בחינת חכמה שנקרא מים שבנפש האלהית ושאר המדות כולן הן ענפי היראה והאהבה ותולדותיהן כמו שמבואר במקום אחר. והדעת הוא מלשון "והאדם ידע את חוה" והוא לשון התקשרות והתחברות שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו בחוזק בגדולת אין סוף ברוך הוא ואינו מסיח דעתו כי אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת אין סוף ברוך הוא הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונות שוא ועל כן הדעת הוא קיום המדות וחיותן והוא כולל חסד וגבורה פירוש אהבה וענפיה ויראה וענפיה: |
סיכום
בפרק זה מתבאר שהנפש האלקית כלולה מעשרה כחות הנמשכים מעשר הספירות, שבכללות נחלקים לשני סוגים: שכל ורגש[1]. בפרטיות יותר כוחות השכל עצמם נחלקים לשלושה (ונקראים גם שלוש אמות), וכוחות הרגש נחלקים לשבע ונקראים שבע כפולות או שבע המידות.
עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת": כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו - כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים בשכל יעורר אהבה ויראה בלב צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא - לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק ידמיין לעצמו שהוא אוהב וירא את השם.
בפרק מוזכרות רק עיקרי המידות - אהבה ויראה. לשלימות העניין ראה בערך ספירות.
צילום דפוס התניא
עמוד 1
עמוד 2
מושגים יסודיים
הערות שוליים
- ↑ השכל של הנפש האלוקית מבין רק אלוקות ואין לו מושג כלל בענייני העולם, ועל דרך זה הרגש שלה אינו כלפי שום דבר גשמי אלא רק לאלוקות בלבד.
| הקודם: פרק ב' |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ד' |
