הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד עניני גאולה ומשיח"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
(9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{תקנות הרבי|}}
 
{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:שיעור גאולה ומשיח.JPG|250px|thumb|left|שיעור גאולה ומשיח שבועי ב-[[770]]]]
+
[[קובץ:שיעור גאומש תשרי.jpg|250px|thumb|left|שיעור גאולה ומשיח ב-[[770]]]]
 
'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] - בה התבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|"לחיות" בעניני הגאולה]], "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].
 
'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] - בה התבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|"לחיות" בעניני הגאולה]], "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].
  
שורה 23: שורה 23:
  
 
==מעלת הלימוד==
 
==מעלת הלימוד==
===דרך ישרה, קלה ומהירה מכל דרכי התורה===
+
[[קובץ:לקוש גאומש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת הספרים '[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]' הכוללת את שיחותיו המוגהות של הרבי בנושאי הגאולה]]
פחות משבועיים לאחר אמירת ה[[שיחה]], ב[[שבת]] פרשת [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]], ביאר הרבי את משנה א' בפרק ב' במסכת אבות, אותה למדו ב[[שבת]] זו לפי המנהג. במשנה זו שואל רבי יהודה הנשיא "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" ועונה "כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם".
+
===דרך ישרה להבאת המשיח===
 +
בשבת פרשת תזריע מצורע ([[ו' באייר]]) [[תשנ"א]], ביאר הרבי את החלק הראשון של משנה א' בפרק ב' ב[[מסכת אבות]], אותה למדו בשבת זו לפי המנהג: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם":
  
כללות בני ישראל, אמר הרבי, נמצאים כעת בדרגתו של [[רבי יהודה הנשיא]], שמצד עצמו היה מושלם בעבודתו ורק בגלל הגלות היו לו יסורים. בחסידות מוגדרת דרגתו כ"האדם הזה שהוא במדריגה גדולה.. שלימות דכולא, שמוכשרין מעשיו ותיקן כל הדברים.. רק פסולת שבסוף לבושיו עדיין לא נתברר".
+
כללות [[בני ישראל]] נמצאים כעת בדרגת "[[אדם]]" - עליה מבואר בחסידות, ש"אדם" הוא מי שסיים לתקן ולברר את מהותו ונשארה לו רק מעט פסולת חיצונית בסוף לבושיו. ומכיוון שעם ישראל בדורנו [[סיום עבודת הגלות|סיים את כל העבודה]] [[עבודת הבירורים|לברר את העולם]] ולהכינו לגאולה, נמצאים כולנו בדרגה זו. במצב זה נשאלת השאלה: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" - מהי ה'דרך ישרה' עבורנו על מנת להביא את הגאולה? והתשובה היא "כל שהיא תפארת" - הדרך הישרה היא על ידי [[לימוד התורה]] (כיוון שהתורה מקבילה בחסידות ל[[ספירת התפארת]]).
  
זו דרגת בני ישראל בדורנו, אמר הרבי, לאחר שכבר נסתיימו ונשלמו עניני העבודה שהיו צריכים להיעשות בזמן ה[[גלות]].
+
הרבי הוסיף וקישר זאת לספירה הפרטית השייכת לאותו יום (ו' באייר) ב[[ספירת העומר]] - [[מלכות שבתפארת]]. בספירה זו ישנו הרמז שבתורה (תפארת) גופא יש להתמקד בחלק ה"[[מלכות]]" שבה, עניני המשיח וגאולה.  
  
ועל משקל דבריו של רבי יהודה הנשיא - נשאלת השאלה: מהי ה'דרך ישרה' שיבורו להם בני ישראל (ה'אדם שגמר עניני העבודה') על מנת להביא את הגאולה, לאחר שכבר נסתיימו מעשינו ועבודתינו כל משך זמן הגלות?
+
על כן, סיכם הרבי - הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה.
  
והתשובה על כך - "כל שהיא תפארת לעושיה". ה[[תורה]] מושווית בחסידות לספירת ה[[תפארת]], ולימוד התורה היא הפיתרון לשלימותו של האדם.
+
===לחיות עם משיח===
 +
כמה שבועות לאחר מכן - בשיחת שבת פרשת בלק ([[י"ז בתמוז]]) [[תשנ"א]] - הוסיף הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על [[סף הגאולה]], ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר [[שכל|שכלו]] של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה ל[[מידות|רגש]] ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת הגאולה]]. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה{{הערה|שם=בלק|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שיחת שבת פרשת בלק תנש"א], סעיפים ט-י.}}.
  
ובתורה עצמה יש לשים דגש על לימוד ענייני גאולה ומשיח, המקבילה בספירות ל[[מלכות שבתפארת]], כי הרי כעת ההדגשה היא על "סוף לבושיו" של האדם.
+
===קבלת פני משיח צדקנו===
 
+
בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תשנ"ב]], בשיחה לרגל [[כינוס השלוחים העולמי]], הודיע הרבי ש[[השליחות היחידה]] המוטלת על ה[[שלוחים]] כעת היא קבלת פני משיח צדקנו. משמעותה של השליחות למעשה היא שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר לכל אחד באופן המתקבל בשכלו והבנתו את ענינו של משיח, כפי שמבואר בתורה.
על כן, סיכם הרבי - הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא [[לימוד התורה]] בעניני [[מלך המשיח]] ובעניני ה[[גאולה]].
 
 
 
===לחיות עם ההכרה וההרגשה שהנה זה משיח בא===
 
כמה שבועות לאחרי זה, בשיחת שבת פרשת בלק, הבהיר הרבי כי לבד עצם הסגוליות שבלימוד עניני גאולה ומשיח בזירוז והבאת הגאולה ('דרך ישרה' להבאת הגאולה) 'הרי עיקרו של הלימוד הוא בכדי שהנהגתו של כל אחד ואחד, ב[[לבושי הנפש|מחשבה דיבור ומעשה]], תהא מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים ש"עומדים על [[סף הגאולה]], ומורים באצבע שהנה זה משיח בא", ועל כן יש: "לחיות עם משיח", לחיות עם הזמן ד[[ימות המשיח]], מתוך ידיעה והכרה ש"הנה זה בא".
 
 
 
וגם זאת נעשה על ידי הלימוד בעניני משיח וגאולה, שעל ידי שהשכל נעשה חדור וממולא בהבנה והשגה בעניני משיח וגאולה שבתורה, הרי זה חודר ומתפשט גם ברגש הלב ועד למעשה בפועל.
 
כי דווקא בכח התורה, שהיא למעלה מהעולם, ובכוחה לשנות את טבע האדם, הרי אף שישנו קושי ("עס קומט אן שווער")' לחיות עם משיח, ולהחדיר את ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש, הרי בכח זה של התורה, אף מי שעדיין נמצא ח"ו מחוץ לענין הגאולה, גם הוא יתעלה למעמד ומצב של גאולה, ויתחיל לחיות בעניני הגאולה.
 
 
 
===פוקח את העיניים===
 
בתחילת [[חורף]] [[תשנ"ב]], ב[[שבת]] פרשת ויצא, הכריז הרבי כי סיימו את כל הבירורים, וגשמיות העולם מוכנה לקבל את אור הגאולה. וממילא הכל מוכן לגאולה: סעודת [[שור]] הבר והלויתן, והקב"ה, משיח צדקנו ועם ישראל יושבים סביב השולחן.
 
ולכן מודיע הרבי, כי הדבר היחידי שנשאר הוא שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך שהכל מוכן לגאולה, וכל שנשאר הוא שיפתחו את ה"לב לדעת, עיניים לראות ואזניים לשמוע", ויבינו, יראו וירגישו בפשטות ממש, בגשמיות העולם, את הגאולה האמיתית והשלימה, וללמוד תורתו של משיח באופן של ראיה, שכל זה ישנו מן המוכן.
 
 
 
גם פקיחת עיניים לראיית הגאולה זו, אומר הרבי, היא על ידי הלימוד בעניני הגאולה.
 
 
 
==התורה הנלמדת והלומדים==
 
===שטחי הלימוד בכלל ובפרט===
 
בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע, פירט הרבי את שטחי הלימוד וקבע שהלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד בפנימיות התורה, החל מספר הזהר, ובפרט ב[[תורת החסידות]] של [[רבותינו נשיאינו]] בכלל, ובמאמרים ו[[לקוטי שיחות]] של נשיא דורנו בפרט.
 
 
==='מנהג ישראל' - לכל עם ישראל===
 
מכיון שלימוד עניני גאולה ומשיח הוא בהתאם למצב הדור, ונוגע להבאת הגאולה וכו', מבהיר הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק. ועד לביטוי המיוחד (בשיחת שבת פרשת ויצא שם): "מנהג ישראל הולך ומתפשט ללמוד עניני גאולה".
 
 
 
==אופן הלימוד==
 
נסיבות הלימוד של עניני הגאולה: בואו הקרוב של משיח צדקנו, בעקבות שלימות העבודה בזמן הגלות - מקנה ללימוד אופי מיוחד:
 
 
 
==='הלכה למעשה'===
 
ראשית, אין הלימוד עתה באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה {{הערה|שיחת שבת פרשת בלק תנש"א.}}.
 
 
 
===במנוחה ובשמחה===
 
סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב {{הערה|שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.}}.
 
  
===ביחיד וברבים===
+
===פקיחת העיניים===
תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה.
+
ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]] תשנ"ב, הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בעניני הגאולה{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B6t2zW9zs378RmliajBQbGRBM3M שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב], סעיפים יח-יט.}}.
ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון ושקו"ט ועד לחדש חידושי תורה, בעניני משיח וגאולה, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא, ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה, כדי שיהיה אצלם גם המעלה שעל ידי הלימוד בעשרה.{{הערה|שם=תזומ}}
 
  
===קבלת פני משיח צדקנו===
+
==הוראות הרבי אודות הלימוד==
לימוד ענייני משיח וגאולה הוא גם הדרך והאמצעי לקיים את [[השליחות היחידה|השליחות העיקרית והיחידה]]: קבלת פני משיח צדקנו. וכפי שמבאר הרבי בשיחה של [[כינוס השלוחים העולמי]], שבת פרשת חיי-שרה, תשנ"ב, שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר באופן המתקבל בשכלו והבנתו של כל אחד ואחד, את ענינו של משיח.
+
[[קובץ:בית ספר לתורת הגאולה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום סמסטר ב[[בית הספר לתורת הגאולה]] של [[מכון ממש]] (קיץ תשע"ב)]]
גם הסברת ענין זה, אומר הרבי, היא על ידי הלימוד בעניני גאולה ומשיח, ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ודעת.
+
*הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד ב[[פנימיות התורה]], החל מ[[ספר הזוהר]], ובפרט ב[[תורת החסידות]] של [[רבותינו נשיאינו]] בכלל, ובמאמרים ו[[לקוטי שיחות]] של נשיא דורנו בפרט{{הערה|שם=תזומ}}.
 +
*הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק{{הערה|שם=תזומ}}.
 +
*הלימוד אינו באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה{{הערה|שם=בלק}}.
 +
*סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב {{הערה|שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.}}.
 +
*תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה; ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא - ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה{{הערה|שם=תזומ}}.
  
 
==פעולות בנושא==
 
==פעולות בנושא==
שורה 89: שורה 65:
 
*[[ועד חיילי בית דוד]], ''''[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMHpMMnRkTEdMZFE לעבן מיט משיח]'''' - קובץ מיוחד אודות חשיבות הלימוד וה'קאך' בעניני גאולה ומשיח; בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
 
*[[ועד חיילי בית דוד]], ''''[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMHpMMnRkTEdMZFE לעבן מיט משיח]'''' - קובץ מיוחד אודות חשיבות הלימוד וה'קאך' בעניני גאולה ומשיח; בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
 
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60685 שיעור ב"דבר מלכות" לפרשת תזריע] {{אודיו}}{{וידפו}}
 
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60685 שיעור ב"דבר מלכות" לפרשת תזריע] {{אודיו}}{{וידפו}}
 
+
*[[אברהם רייניץ]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/7/4/539129056754.html שיעורי המהפכה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] כ"ג בתמוז תשע"ח
 
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
 
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
 
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
 
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

גרסה מ־21:38, 28 באוגוסט 2019

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
שיעור גאולה ומשיח ב-770

לימוד עניני גאולה ומשיח היא הוראה של הרבי לחסידים ללמוד וללמד את החלקים בתורה הקשורים למלך המשיח ולגאולה השלימה. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד בשיחת הרבי משבת פרשת תזריע מצורע תנש"א, בעקבות השיחה הידועה - בה התבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, להבאת הגאולה. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל "לחיות" בעניני הגאולה, "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך שהגאולה עומדת להגיע בכל רגע.

הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה וישיבה חב"דית מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה.

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השיחה הידועה
החוברת 'מפתח ענינים בעניני גאולה ומשיח'

לאחר השיחה הידועה שאמר הרבי בכ"ח בניסן תנש"א, בה דרש מהחסידים לעשות ככל יכולתם להבאת המשיח - היתה התעוררות גדולה בין החסידים. קבוצת בחורים מתלמידי הישיבה המרכזית ב-770 החליטו להוציא לאור חוברת 'מפתח עניינים' לשיחותיו של הרבי בעניני גאולה ומשיח, על מנת להוסיף בלימוד התורה בנושאי הגאולה. חוברת זו חולקה בין המשתתפים בכינוס התעוררות שנערך ב-770 על ידי המטה העולמי להבאת המשיח, בד' באייר. כאשר הוכנסה החוברת לרבי ביחד עם הדו"ח על הכינוס השיב הרבי: "החוברת המכתב הדו"ח והפ"נ נתקבלו, אזכיר על הציון".

בשבת שלאחר מכן - שבת פרשת תזריע מצורע, ו' באייר - נשא הרבי דברים ארוכים אודות מעלת לימוד התורה בנושא המשיח והגאולה, והתבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, לפעול התגלות וביאת המשיח. הרבי ביקש לפרסם בכל מקום ומקום את ההוראה - שעל כל יהודי להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח[1].

בשיחה זו התייחס הרבי - ברמז - גם להוצאת החוברת, כאשר אמר "בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה".

לאור דברי הרבי המעודדים הוציאו לאור התמימים מהדורה שניה של החוברת, בה נוספו בפתח דבר מענה הרבי למהדורה הראשונה וכן קטעים מהשיחה אודות לימוד עניני הגאולה[2].

בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח אי שם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים ט' אייר ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, בכ"ח באייר, התעניין הרבי אצל המזכיר "האם המעגל העולמי נמשך?"[3].

בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי 'דבר מלכות' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו שיחות בנושאי הגאולה מתוך לקוטי שיחות. חוברת מיוחדת זו, 'קונטרס דבר מלכות י"ב', חולקה על ידי הרבי לציבור בט"ו באייר. זו הפעם היחידה במהלך נשיאותו בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.

החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן.

מעלת הלימוד

סדרת הספרים 'לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח' הכוללת את שיחותיו המוגהות של הרבי בנושאי הגאולה

דרך ישרה להבאת המשיח

בשבת פרשת תזריע מצורע (ו' באייר) תשנ"א, ביאר הרבי את החלק הראשון של משנה א' בפרק ב' במסכת אבות, אותה למדו בשבת זו לפי המנהג: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם":

כללות בני ישראל נמצאים כעת בדרגת "אדם" - עליה מבואר בחסידות, ש"אדם" הוא מי שסיים לתקן ולברר את מהותו ונשארה לו רק מעט פסולת חיצונית בסוף לבושיו. ומכיוון שעם ישראל בדורנו סיים את כל העבודה לברר את העולם ולהכינו לגאולה, נמצאים כולנו בדרגה זו. במצב זה נשאלת השאלה: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" - מהי ה'דרך ישרה' עבורנו על מנת להביא את הגאולה? והתשובה היא "כל שהיא תפארת" - הדרך הישרה היא על ידי לימוד התורה (כיוון שהתורה מקבילה בחסידות לספירת התפארת).

הרבי הוסיף וקישר זאת לספירה הפרטית השייכת לאותו יום (ו' באייר) בספירת העומר - מלכות שבתפארת. בספירה זו ישנו הרמז שבתורה (תפארת) גופא יש להתמקד בחלק ה"מלכות" שבה, עניני המשיח וגאולה.

על כן, סיכם הרבי - הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה.

לחיות עם משיח

כמה שבועות לאחר מכן - בשיחת שבת פרשת בלק (י"ז בתמוז) תשנ"א - הוסיף הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, במחשבה דיבור ומעשה, תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על סף הגאולה, ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר שכלו של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה לרגש ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו לחיות בהתאם לתקופת הגאולה. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה[4].

קבלת פני משיח צדקנו

בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, בשיחה לרגל כינוס השלוחים העולמי, הודיע הרבי שהשליחות היחידה המוטלת על השלוחים כעת היא קבלת פני משיח צדקנו. משמעותה של השליחות למעשה היא שתפקידו של כל שליח הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר לכל אחד באופן המתקבל בשכלו והבנתו את ענינו של משיח, כפי שמבואר בתורה.

פקיחת העיניים

בשבת פרשת ויצא תשנ"ב, הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בעניני הגאולה[5].

הוראות הרבי אודות הלימוד

מעמד סיום סמסטר בבית הספר לתורת הגאולה של מכון ממש (קיץ תשע"ב)
  • הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד בפנימיות התורה, החל מספר הזוהר, ובפרט בתורת החסידות של רבותינו נשיאינו בכלל, ובמאמרים ולקוטי שיחות של נשיא דורנו בפרט[1].
  • הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק[1].
  • הלימוד אינו באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה[4].
  • סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב [6].
  • תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה; ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא - ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה[1].

פעולות בנושא

מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א, סעיף יב ואילך.
  2. ראה השטורם שלי ע"ד ביאת משיח, ע' 14 ואילך.
  3. ועד חיילי בית דוד, להביא לימוה"מ, ע' 14.
  4. 4.0 4.1 שיחת שבת פרשת בלק תנש"א, סעיפים ט-י.
  5. שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב, סעיפים יח-יט.
  6. שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.