הבדלים בין גרסאות בדף "לייב בעל היסורים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מחקתי את הבדותא שייסוריו נגרמו לו על ידי המתנגדים. לא נכון ולא מכובד. אצטט ממאמר באתר חב"ד אונליין: "כך גם, לאף לא אחד מן החוקרים אין אפילו קצ...)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(23 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:בעל היסורים.jpg|left|thumb|250px|קברו]]
+
[[קובץ:ציון לייב בעל הייסורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם הציון של רבי לייב בעל הייסורים]]
רבי '''לייב בעל היסורים''', מקובל לזהותו עם ר' לייב מטערקיש מאהילוב, שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]].<REF>כן נוקט גם בפשטות בספר אור הגליל מהרב שלום גפנר.</REF>
+
רבי '''לייב בעל היסורים''' הוא ר' לייב מטערקיש מאהילוב, שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1=כן נוקט גם בפשטות בספר אור הגליל מהרב שלום גפנר.}}. אמנם ישנם הטוענים שהוא עם ר' יהודא ליב בא"א אברהם יהושע העשל, שחתום יחד עם ממוני כולל חב"ד בחברון בשנת [[תקצ"ז]] או עם הרב ר' ליב מבעלז, המוזכר באיגרתו של ר' [[משה מייזליש]], שהינו שוהה באה"ק.
  
אמנם ישנם הטוענים<REF>  לזהותו עם ר' יהודא ליב בא"א אברהם יהושע העשל, שחתום יחד עם ממוני כולל חב"ד בחברון בשנת [[תקצ"ז]], או עם הרב ר' ליב מבעלז, המוזכר באיגרתו של ר' [[משה מייזליש]], שהינו שוהה באה"ק.
+
דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו, בספר שערי ירושלים מסופר אודותיו "תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיכונן, ונפטר שמה זקן ושבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום".
  
דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו, בספר שערי ירושלים מסופר אודותיו "תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב ז"ל מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיקומם, ונפטר שמה זקן ושבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום" .
+
רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו ב[[חברון]]. לקראת זקנותו עבר לדור בעיר [[צפת]].{{הערה|1=כן גם מובא בספר שערי ירושלים, שער ד'}}. שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה, ואף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים.
  
רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו ב[[חברון]].
+
מקובל שלפני [[הסתלקות]]ו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהילים ברציפות ב[[ערב שבת]] אחרי חצות. עקב כך עולים מאות לקברו בכל שנה, בינהם גם [[מתנגד]]ים ואנשים אשר שייכים ל[[חסידות הכללית]].
לקראת זקנותו עבר לדור בעיר [[צפת]].<REF>כן גם מובא בספר שערי ירושלים, שער ד'</REF>
 
  
מפי השמועה, שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר, חלקם על ידי ה[[מתנגד]]ים לתנועת החסידות.
+
הוא נפטר בשנת ב[[ט"ו חשון]] [[תקצ"ז]] ומנוחתו כבוד בצפת, אחרי החלקה הצבאית.
  
[[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה, ואף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים.
+
==לקריאה נוספת==
 +
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24467 דמותו המסתורית של ר' לייב]
  
הוא נפטר בשנת ב[[טו מרחשון תקצ"ז]] ומנוחתו כבוד בצפת, אחרי החלקה הצבאית.
 
 
מקובל שלפני הסתלקותו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהילים ברציפות בערב שבת אחרי חצות.
 
 
עקב כך עולים מאות לקברו בכל שנה, בינהם גם [[מתנגד]]ים ואנשים אשר שייכים ל[[חסידות הכללית]].
 
 
== מקורות ==
 
 
חלק מהערך וכן התמונה היא מתוך האתר [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24467 חב"ד און ליין.]
 
== לקריאה נוספת ==
 
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24467 חב"ד און ליין.]
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
 
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
 +
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

גרסה מ־13:25, 20 באפריל 2018

מתחם הציון של רבי לייב בעל הייסורים

רבי לייב בעל היסורים הוא ר' לייב מטערקיש מאהילוב, שהיה מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הזקן.[1]. אמנם ישנם הטוענים שהוא עם ר' יהודא ליב בא"א אברהם יהושע העשל, שחתום יחד עם ממוני כולל חב"ד בחברון בשנת תקצ"ז או עם הרב ר' ליב מבעלז, המוזכר באיגרתו של ר' משה מייזליש, שהינו שוהה באה"ק.

דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו, בספר שערי ירושלים מסופר אודותיו "תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיכונן, ונפטר שמה זקן ושבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום".

רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו בחברון. לקראת זקנותו עבר לדור בעיר צפת.[2]. שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר. אדמו"ר הזקן אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה, ואף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים.

מקובל שלפני הסתלקותו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהילים ברציפות בערב שבת אחרי חצות. עקב כך עולים מאות לקברו בכל שנה, בינהם גם מתנגדים ואנשים אשר שייכים לחסידות הכללית.

הוא נפטר בשנת בט"ו חשון תקצ"ז ומנוחתו כבוד בצפת, אחרי החלקה הצבאית.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. כן נוקט גם בפשטות בספר אור הגליל מהרב שלום גפנר.
  2. כן גם מובא בספר שערי ירושלים, שער ד'