הבדלים בין גרסאות בדף "לוי פרסמן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(התקרבותו לחב"ד)
מ (החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין ")
שורה 5: שורה 5:
 
הר' לוי פרסמן נולד לאביו ר' אברהם ולאימו הרבנית שיינדל ב[[כ"ה סיון]] שנת ה'[[תר"פ]] בעיירה טלנשט שבמחוז בסרביה.
 
הר' לוי פרסמן נולד לאביו ר' אברהם ולאימו הרבנית שיינדל ב[[כ"ה סיון]] שנת ה'[[תר"פ]] בעיירה טלנשט שבמחוז בסרביה.
  
הוריו היו חסידי [[הוסיאטין]], וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש, על מנת שיניח לו תפילין בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.
+
הוריו היו חסידי [[הוסיאטין]], וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש, על מנת שיניח לו [[תפילין]] בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.
  
 
בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה ב[[קישינוב]]. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת [[מלחמת העולם השניה]], שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.
 
בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה ב[[קישינוב]]. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת [[מלחמת העולם השניה]], שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.

גרסה מ־18:27, 24 ביולי 2016

הרב לוי פרסמן

הרב לוי פרסמן (כ"ה סיון תר"פ-י"ב טבת תשע"א) היה מזקני קהילת חב"ד בקרית מלאכי.

ילדותו

הר' לוי פרסמן נולד לאביו ר' אברהם ולאימו הרבנית שיינדל בכ"ה סיון שנת ה'תר"פ בעיירה טלנשט שבמחוז בסרביה.

הוריו היו חסידי הוסיאטין, וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש, על מנת שיניח לו תפילין בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.

בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה בקישינוב. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת מלחמת העולם השניה, שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.

הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו בעיירה ונהרגו במלחמה, רק הוא ואחותו טויבה ינטע גולדברג נשארו בחיים.

התקרבותו לחב"ד

הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה כאשר נפגש בתמים ר' דוד גייסינסקי. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל ראש השנה תש"ד הצליח להערים על הממונים שלו ולקבל אישור לצאת מהמחנה על-מנת להתפלל בבית הכנסת ביום הקדוש. מבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי, ושם פגש לראשונה את ר' דוד.

מאז, במשך כמה שנים היו ר' דוד ור' לוי מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל מכיון שלא היה לו שום רקע בסיסי בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין המושגים וההסברים המובאים בספר.

המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר חסידות חב"ד התחולל כאשר בשנת תש"ח נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. הראשון היה השוחט ר' יצחק גרשון בוראוויק מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, בעל ראש טוב ולמדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. השני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא היה זה שסיפר לו על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי.

הדבר הראשון שמשך אותו אל חסידות חב"ד היתה עבודת התפילה. בשבת הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והיה עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותו למקומו למשך שעה ארוכה, ומאז השתדל להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהה בסברדלוב.

כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לו בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...

חתונתו ועלייתו לארץ

בשנת תשי"א, התחתן עם מרת מלכה למשפחת גולדשמיד בתו של ר' יצחק ומרת דינה בטשקנט.

בשנת תשל"א עלה עם אשתו ושבעת בניו לארץ ישראל, וקבע את מגוריו בנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי.

פטירתו

באור לי"ב טבת ה'תשע"א נפטר בשיבה טובה בהיותו בגיל 90 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.