הבדלים בין גרסאות בדף "לוי יצחק מברדיטשוב"
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בשנת ה'ת"ק ב[[עיירה]] הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה. | נולד בשנת ה'ת"ק ב[[עיירה]] הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה. | ||
| − | בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עלוי | + | בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עלוי מיערוסלאוו" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה. |
| − | ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]] | + | ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, ורכתב את תורותיו של הרב המגיד. |
בשנת [[תקכ"ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל"א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו). | בשנת [[תקכ"ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל"א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו). | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
* [[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]] | * [[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]] | ||
*[[ניגון אנה אמצאך]] | *[[ניגון אנה אמצאך]] | ||
| − | + | 0 | |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''אוהב ישראל''', קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק, {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713 | *'''אוהב ישראל''', קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק, {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713 | ||
גרסה מ־13:49, 15 באפריל 2021
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ת"ק - כ"ה בתשרי תק"ע), היה מתלמידי המגיד ממזריטש, חברו ומחותנו של אדמו"ר הזקן ורב קהילה ומנהיג חסידי בברדיצ'ב. ידוע בכינויו "סנגורם של ישראל", על שם מנהגו ללמד זכות על כל יהודי.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בשנת ה'ת"ק בעיירה הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.
בשעה שנולד אמר הבעל שם טוב לתלמידיו כי ירדה נשמה גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עלוי מיערוסלאוו" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.
ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל השפיע עליו להגיע אל המגיד ממזריטש, ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, ורכתב את תורותיו של הרב המגיד.
בשנת תקכ"ה נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת תקל"א נתמנה לרבה של פינסק. המתנגדים בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).
בתמוז תקמ"ה עבר לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת הכתר של רבי לוי יצחק מברדיטשוב בימים נוראים היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. רבי חיים מבריסק אף הוכיח זאת על פי הלכה בנגלה, וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך[1].
ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני חסידים, חיבר סגולה להצלחה.
מחותנו של האדמו"ר הזקן
הוא היה מחותנו של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרבנית שרה בתו של האדמו"ר האמצעי נישאה בפרשת נשא שנת תקס״ז להרב אליעזר דערבארימדיקער, בנו של רבי מאיר (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב. ובפרשת בשלח תקס״ח נישאה הרבנית רבקה בת אדמו״ר האמצעי עם נכדו של הרה״ק ר׳ לוי יצחק: ר׳ יקותיאל זלמן (בן ר׳ יוסף בונם) וואלעס.
בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים ובשבת פרשה נשא בשנת תקס"ז התקיימה החתונה בזלאבין. בחתונה השתתפו הן אדמו"ר הזקן והן ר' לוי יצחק מברדיטשוב, והיא נודעה בשם החתונה הגדולה בזלובין. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.
רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו"ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת "על המחיה" בתיבות "ועל הכלכלה", היה אומר - "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט".
במחלוקת הצדיקים בענין מלחמת רוסיא ונפוליון, הייתה דעת הרה"ק מברדיטשוב כדעת אדמו"ר הזקן - לנצחונה של רוסיא, והוא אף הרים בפועל את תרומתו הגדולה הכספית למען נצחונה.
בשנת תק"ע לאחר הסתלקותו אמר רבי נחמן מברסלב כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם.
מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.
מתורתו
אדמו"ר הצמח צדק שמע מפיו[2], כי לולי שהתורה הייתה מזכירה את עוון הגאווה בריבוי מקומות (כמו "לכן ענקתמו גאווה" בספר התהילים) לא היה מאמין כי קיימת מידה מוזרה כזאת בעולם, שהרי במה יש לו לאדם להתגאות כשהוא היום כאן ומחר בקבר [3].
ספריו
- קדושת לוי על התורה.
- בסביבות שנת תש"ס, התגלו כתבים מחידושיו על הש"ס שנכתבו על ידי תלמידיו (כ200 עמודים), דוגמה מהחידושים (כ-10 עמודים) יצאה לאור בשנת תשס"ב, שאר החידושים עדיין לא נדפסו.
ראו גם
0
לקריאה נוספת
- אוהב ישראל, קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק,
בתוך שבועון בית משיח גיליון 713
רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.
קישורים חיצונים
- מכתב מאדמו"ר הזקן לרבי לוי יצחק לנחמו על פטירת בנו רבי מאיר
- רבי לוי יצחק מבארדיטשוב במסורת חב"ד, תשורה משנת תשנ"ח
- נזר הבארדיטשובער
הערות שוליים
- ↑ רשימות הרבי, חוברת ח'.
- ↑ היה בן 19 בפטירתו
- ↑ שיח שרפי קודש ערך גאווה סימן ח
