לב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלב הינו אחד האברים המרכזיים שחיות גוף האדם תלויה בהם. בחסידות נתבאר כי בלב מתגלים ל"ב נתיבות חכמה כפי שמאירים בספירת הבינה שהתגלותה הוא כידוע בלב כמו שנאמר בזוהר הקדוש "בינה - ליבא".

מוח שליט על הלב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לב
'מח שליט על הלב'. איור מאת יחיאל אופנר

מח שליט על הלב פירושו שהשכל שולט על המידות כלומר שדחף לעשיית מעשיו של האדם אינם המידות, אלא השכל הקר. פעולה זו הינה טבעית מצד נפש האדם, אשר אצלו השכל הוא השולט, (ולא כמו בהמה אשר אצלה שולטות המידות).

מוח הוא מקום ומשכן הנפש האלקית[1].


בתורת החסידות מהווה הלב מרכז המידות שבנפש האדם, ומכיון שתכלית האדם הוא להיות מוח שליט על הלב, ישנם בחסידות מאמרים רבים הסובבים סביב נקודה זו.

פנימיות וחיצוניות

בלב ישנם שני רבדים: פנימיות הלב וחיצוניות הלב.

בכל אחד מהרבדים שייך שיהיה טמטום הלב.

עבודת האדם היא לעורר את המידות שבלב לאהוב ולירא את הקדוש ברוך הוא, וזאת על ידי התבוננות במוחין ובאמצעות זאת שליטה על הלב על ידי המוח.

חללי הלב

הלב מורכב משני חללים:

  • חלל שמאלי
  • חלל ימני.

בחלל השמאלי מרוכז רוב הדם בלב והוא מסמל את מיקום הנפש הבהמית של האדם[2]. מחלל זה מתפשטים כל חשקות היצר הרע למוח ומשם לכל הגוף.

בחלל הימני שוכן היצר הטוב של האדם. החלל הזה הוא כלי לקבל את הנפש האלוקית שעיקר משכנה הוא במוח. משם תתפשט הארת הנפש האלוקית לחלל השמאלי ומשם לכל הגוף.

הערות שוליים