לבוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לבוב (בעבר למברג) הינה עיר בגבול אוקראינה ופולין. בעיר היו במשך דורות רבים קהילה יהודית חשובה, וכיהנו בה מגדולי ישראל, כמו: הט"ז, החכם צבי והפני יהושע. כיום בעיר חיים כיום כ-2000 יהודים, ופועלת קהילה חרדית.

ראשית החסידות

החסידות תקעה יתד בלבוב כבר עם ראשית התגלותה. בספר הזכרונות, מספר האדמו"ר הריי"צ כיצד התקרב רבה של לבוב באותה עת, הרב חיים רפפורט לבעש"ט באמצעות שליחות מופתית. בעיר כיהן כרב גם כן, הרב משה מרגליות, מתלמידי הבעש"ט.

בית הכנסת החסידי הראשון נוסד בו כבר בשנת תק"צ, ומאז עד למלחמת העולם השניה בחורבן יהדות לבוב, לא פסק קול התורה והתפלה מבית כנסת זה.

בתקופת הצמח צדק, כיהן כרב העיר הרב יוסף שאול נתנזון בעל ה'שואל ומשיב', והצמח צדק התכתב עימו בהלכה רבות.

תומכי תמימים לבוב

לאחר שעזב האדמו"ר הריי"צ את רוסיה, בשנת תרפ"ח, התגורר בתחילה בריגא שבלטביה, ובאוטבוצק שבפולין. אולם, בלבוב (אז, למברג) שהייתה בקצה המרוחק של פולין, בגבול החופף עם רוסיה, לא התקיימה ישיבת תומכי תמימים.

בשנים תש"ו-תש"ז, בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת רוסיה וממשלת פולין המתחדשת, ניתנה רשות למשך זמן קצוב לבעלי אזרחות פולנית לעזוב את רוסיה. המעבר התקיים (בעיקר) בלבוב. בעקבות כך נקבצו רבים מאנ"ש לעיר לבוב על מנת לעבור את הגבול.

באותה תקופה קבץ ר' יונה כהן קבוצה של מנין תלמידים והושיב את הרב שמואל נוטיק למגיד שיעור, וכך נמשך עד חודש כסלו תש"ז, אז התדלדל היישוב החסידי בעקבות המעברים הרבים ומעצרים ורדיפות מצד הממשל הקומניסטי, והישיבה נסגרה.