הבדלים בין גרסאות בדף "ל' בכסלו"
מ (שוחזר מעריכות של 185.32.178.167 (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקת קונטרסים) |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''ל' בכסלו''' הוא היום השלשים ב[[חודש כסלו]], א' ד[[ראש חודש]] [[טבת]] והיום השישי של [[חג החנוכה]]. בליל יום זה מדליקים שבעה נרות. | + | {{חודש כסלו}} |
| + | '''ל' בכסלו''' הוא היום השלשים ב[[חודש כסלו]], א' ד[[ראש חודש]] [[טבת]] והיום השישי של [[חג החנוכה]]. בליל יום זה מדליקים שבעה נרות. תאריך זה ישנו רק בשנים "שלמות" ו"כסדר" ובממוצע הוא קיים אחת לארבע שנים. | ||
| + | |||
| + | ==ימי חב"ד== | ||
| + | ===נולדו=== | ||
| + | *[[ת"ש]] - הרב [[דב טייכמן]], מרבני קהילת חב"ד ב[[טבריה]], ששימש בעבר כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. | ||
| + | *[[תשי"א]] - הרב [[ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט]], שליח הרבי ל[[חיפה]] ומנכ"ל מוסדות חינוך חב"ד בחיפה והקריות. | ||
| + | *[[תשכ"ח]] - הרב [[שמואל קראוס]], מזכיר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] [[קראון הייטס]], חוקר והיסטוריון חב"די. | ||
{{להיום יום|ל'|כסלו}} | {{להיום יום|ל'|כסלו}} | ||
| − | |||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב ל]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב ל]] | ||
גרסה מ־00:26, 12 במאי 2020
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ל' בכסלו הוא היום השלשים בחודש כסלו, א' דראש חודש טבת והיום השישי של חג החנוכה. בליל יום זה מדליקים שבעה נרות. תאריך זה ישנו רק בשנים "שלמות" ו"כסדר" ובממוצע הוא קיים אחת לארבע שנים.
ימי חב"ד
נולדו
- ת"ש - הרב דב טייכמן, מרבני קהילת חב"ד בטבריה, ששימש בעבר כמנהל ישיבת תומכי תמימים קרית גת.
- תשי"א - הרב ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט, שליח הרבי לחיפה ומנכ"ל מוסדות חינוך חב"ד בחיפה והקריות.
- תשכ"ח - הרב שמואל קראוס, מזכיר הבית דין צדק קראון הייטס, חוקר והיסטוריון חב"די.
| הפתגם היומי - ל' בכסלו - מלוח היום יום |
|---|
| ה' דחנוכה
די עבירות פון די אידען (אין דער צייט פון די יונים) זיינען געווען: דאס חבר'ן זיך מיט די יונים, לערנען זייער קולטור, חילול שבת ומועד, עסען טריפות, ניט היטן די אידישע טהרה. די שטראף-צרה איז געווען דער גייסטיגער חורבן פון בית המקדש, הריגה און שקלאפערי אין גלות. דורך תשובה און מסירת נפש איז געקומען די גרויסע ג-טליכע וואונדער-ישועה, דער נס חנוכה. תרגום מאידיש: העבירות של היהודים (בזמן היוונים) היו: התחברות עם היוונים, ללמוד את תרבותם, חילול שבת ומועד, אכילת טריפות, אי שמירת טהרה יהודית. העונש-צרה היה החורבן הרוחני של בית המקדש, הריגה והגלייה לגלות. על ידי תשובה ומסירת נפש הגיע הישועה הפלאית האלוקית והגדולה, נס החנוכה. |
