פתיחת התפריט הראשי

צורת כתיבתהעריכה

פסק אדמו"ר הזקן בשו"ע[1]:

כ כפופה - קבלת החסיד שהיא צריכה להיות עגולה מכל צד ולא יהיה לה שום זויות לכתחלה, ואם עשה לה זוית באחוריה מלמעלה כשרה אם היא עגולה למטה אבל אם עשה מלמטה ומלמעלה הרי זו דומה לב' ופסולה:

הכתרעריכה

בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת הכתר. ובפרט כל כתר עליון, שהוא כתר של עולמות אבי"ע.

בביאור הדברים נאמר כי כתר עליון הוא בבחינת ממוצע בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מעשר ספירות. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "כ" הוא - 20.

בזוה"קעריכה

בזהר חדש[2] מובא:

אנכי... א"י דכר. נ"כ נוקבא. ושפיר איהו, והכי קאמר, אני דכר ונוקבא כחדא, דהא נו"ן כפופה איהו נוקבא בכל אתר. אוף הכא אנכי כלא כחדא"אמאי נקט אנכי, ולא אני. אלא נ"כ תרי נוקבי אינון, ותנינן, כגוונא דשכינה לתתא, אוף הכי שכינה לעילא. וכלא אשתכח במלת אנכי, בחיבורא חדא. אנכי כללא דזכור, רזא דכל מהימנותא, נ"כ

כלומר, אותיות א' וי' מורות על בחינת המשפיע בחינת זכר, ואותיות נ' כ' מורות על השכינה הקדושה, שהיא גילוי בבחינת מקבל. ולמה אמר "אנכי" ולא "אני"? אלא מכיון שיש שני בחינות בשכינה הקדושה, יש שכינה למעלה (בינה או לאה) ויש שכינה לתתא (מלכות, רחל) וכולם נרמזים במילה אנכי, כי כולם גילויים של הבורא יתברך שהוא יחיד ומיוחד, וזה סוד כל האמונה.

הערות שוליים

  1. סימן לו
  2. דף מא, ב