כתב מזוזות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־12:21, 11 במרץ 2014 מאת שלום (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " כ"ק הרבי " ב־" הרבי ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכתב של בת שליחה מאירופה לרבי, שבסופו הוסיפה שורה בכתב מזוזה עם ברכה לזרעא חיא וקיימא[1]

כתב מזוזות הוא צופן, בסגנון של - א"ב ג"ד, כאשר כל אות מתחלפת באות הבאה אחריה בסדר האל"ף-בי"ת.

לדגומא: אותיות נ' פ' נ' ה', הן האותיות הבאות בסדר האל"ף-בי"ת של אותיות המקור מ' ע' מ' ד'. כך גם שם ה' מוחלף על ידי האותיות י' ה' ו' ה' והופך ל-כ' ו' ז' ו'.

שיטת צופן זו קרויה בשם "כתב מזוזות", בשל העובדה שסופרי סת"ם משתמשים בקידוד זה[2] בכיתוב המופיע מאחורי המזוזה באותיות "כוזו במוכסז כוזו" שהם אותיות רודפות למילים "ה' אלקינו ה'".

בתקופת השלטון הקומוניסטי ברוסיה, כשרצו החסידים לכתוב אודות דמי ה'דמי מעמד' ששלחו לרבי, מאימת הצנזור והמשטרה החשאית השתמשו החסידים בשיטת צופן זה, על מנת להסתיר את הסיוע הכספי שנתנו לרבי, שנחשב באותה עת כאויב הממשלה.

הכינוי 'נפנה', נותר גם לאחר נפילת שלטון הקומוניזם בברית המועצות, והוא מופיע במכתבי הרבי שליט"א והרבי הריי"צ[3].

הערות שוליים

  1. מכתב הילדה (במכתבה של הילדה הפיענוח הוא הפוך מהמקובל (אות קודם, ואצלה אות לפני); מענה הרבי בכתב מזוזה.
  2. על פי דברי הרא"ש בהלכות מזוזה סי"ח.
  3. ראו לדוגמא מכתב הרבי לחסיד ר' בן ציון שם טוב ובהערות המו"ל בשולי הגליון שם.