כפר חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בישוב בארץ הקודש. אם התכוונתם לשבועון "כפר חב"ד", ראו שבועון כפר חב"ד.
כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין 770
מרכז כפר חב"ד בשנת תש"ט

כפר חב"ד הוא יישוב בארץ ישראל המיועד לחסידי חב"ד. הישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום מלחמת העולם השניה[1]. הכפר ממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא תחת שיפוט המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הם חלק קטן מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני. נכון ל-תשע"ג מתגוררות בו כ-1,267 משפחות (כ-4,900 נפשות)[2] והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא הריכוז החב"די הגדול בישראל.

הקפות שניות בבית הכנסת 'בית מנחם'

היסטוריה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ייסוד כפר חב"ד
חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, אלול תש"ט.

להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב אליעזר קרסיק להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.

ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השנייה ובשלהי שנת תש"ז נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי הריי"צ ויחד עם גיסו הרב משה גוראריה, שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי תש"ח. בסוף חודש זה נקרא מר שניאור זלמן שזר ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.

זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.

ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, וכדי לעזר להם נשלחו הרב שמריהו גוראריה חתן אדמו"ר הריי"צ והרב בנימין גורודצקי. בחודש אייר תש"ט התיישבו החסידים בישוב הערבי הנטוש ספריא.

ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק, בראשות הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס טודרוס אלטהויז, פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר תש"ט הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

בערב שבת קודש פרשת בהר תש"ט שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על ספר תורה שנשלח אליהם.

במשך השנים תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך הרבי לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

הפיגוע בבית הספר למלאכה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רצח יד החמישה

בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' שמחה זילברשטרום וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

ציוני דרך[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

התייחסויות מהרבי[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

גאוגרפיה[עריכה]

התוועדות י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו
התוועדות י"ט כסלו בבית מנחם, בתש"ע

שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם ונכון לשנת תשע"ב מתגוררים בו למעלה מאלף בתי אב ו-5,205 נפשות כ"י[3]. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית עמק לוד. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

שכונות[עריכה]

בכפר קיימות כ-8 שכונות, מתוכם שתי שכונות חדשות (שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים).

עד לקיץ תשע"ו, לא היו בכפר שמות רחובות מסודרים, והוא חולק לאזורים או שכונות המזוהים לפי השמות הבאים: "שכונת לוי יצחק" א' וב', בנה ביתך, שיכונים החדשים, "שכונת הרב", המרכז, שכונת הרכבת ושכונת הרוסים.

חזית בניין 770 בכפר

בט"ו תמוז תשמ"ו (1986) הוקם בכפר העתק של בנין "770", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של צעירי אגודת חב"ד, משרדי אור אבנר בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת תשס"ג הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות) ובתחילת שנת תשע"ג נפתח אולם נוסף בכפר חב"ד ב'. אולמות אלו משמשים היום את הרוב המכריע של החתונות החב"דיות בארץ ישראל.

רחובות[עריכה]

בשנת תשע"ו קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי הרבי לרב יצחק מענדל ליס שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר, "אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יסתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר" .

הרב אשכנזי ציין ש"בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות", והוסיף ש"הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו"[4].

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. ובג' אייר פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של עשרת המבצעים שהכריז הרבי[5].

מוסדות[עריכה]

כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדי:

מוסדות חינוך[עריכה]

בחורים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, בערך תשכ"ד

מבני ציבור[עריכה]

בתי כנסת[עריכה]

בכפר עשרה בתי כנסת:

מקוואות[עריכה]

גלריית תמונות[עריכה]

כלכלה[עריכה]

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות בגדים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד עור ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

דואר ישראל[עריכה]

תחבורה[עריכה]

רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן) ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.

  • קו 354 מכפר חב"ד לבני ברק וחזרה (תחנת מוצא וכן סופית היא בישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
  • קו 357 - מכפר חב"ד לירושלים וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ומוצאי שבת.

תחנת הרכבת[עריכה]

תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, הורתה רכבת ישראל להרוס את התחנה והוציאה מכרז לבניית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות.

ועד כפר חב"ד[עריכה]

מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב נחום טרבניק, והמו"צ דאז הרב מרדכי שמואל אשכנזי.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועד כפר חב"ד

הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך במשך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים. במקום זאת הרב היה קורא לתושבים ומכריז שזוהי הצעתו וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב אליעזר קרסיק, יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב פיני'ע אלטהויז פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת תש"כ מונה הרב שלמה מיידנצ'יק ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב מנחם לרר ואחריו הרב בנימין ליפשיץ.

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר ועד כפר חב"ד, וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק והן לצידו של הרב מנחם לרר. הרב יונה איידלקופ, שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב דוד חן, הרב איצ'ה מענדל ליס - מזכיר הכפר, הרב מענדל פוטרפס, הרב משה צבי סגל, הרב אפרים וולף והרב ברק'ה וולף.

בחודש שבט תשע"ו נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' שמעון רבינוביץ קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב י' שבט עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר. בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח הרבי.

רבני כפר חב"ד[עריכה]

כפר חב"ד ב'[עריכה]

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בכפר חב"ד ב'
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כפר חב"ד ב'

כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר ובהקמה נעזר בר' מענדל פוטרפס, ר' זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ומקווה טהרה לנשים.

גלריית תמונות[עריכה]

גלריית צילומי אוויר של ישראל ברדוגו

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

מדיה
כתבות היסטוריות

הערות שוליים

  1. ראו גם "יציאת רוסיה תש"ו".
  2. אתר המועצה האזורית עמק לוד.
  3. כמה תושבים מתגוררים בכפר חב"ד? קישור לאתר חב"ד אינפו
  4. הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות קישור לאתר חב"ד אינפו
  5. מפת הכפר קישור לאתר חב"ד אינפו
  6. בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול" קישור לאתר חב"ד אינפו