הבדלים בין גרסאות בדף "כף הקלע"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " א"י " ב־" ארץ ישראל ")
מ (added Category:עונש using HotCat)
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''כף הקלע''' הוא אחד העונשים שמקבלת הנשמה על מה שעשתה בעולם הזה{{הערה|במאמר ד"ה לפיכך תשט"ז, ביאר [[הרבי]], ומשם עיקרי הדברים.}}.
+
'''כף הקלע''' הוא אחד העונשים שמקבלת ה[[נשמה]] על מה שעשתה בעולם הזה{{הערה|במאמר ד"ה לפיכך תשט"ז, ביאר [[הרבי]], ומשם עיקרי הדברים.}}.
  
 
==סיבת העונש ופעולתו==
 
==סיבת העונש ופעולתו==
 
שיקוע ב[[תאוות היתר]], [[דיבור]] [[דברים בטלים]] וכן כל דבר שאינו איסור.
 
שיקוע ב[[תאוות היתר]], [[דיבור]] [[דברים בטלים]] וכן כל דבר שאינו איסור.
  
פעולתו היא כמו ניעור בגד מאבק, שרק לכלוכים שאינם דבוקים בבגד יורדים, אבל על איסורים - לכלוכים הדבוקים צריך גהינום.
+
פעולתו היא כמו ניעור [[בגד]] מאבק, שרק לכלוכים שאינם דבוקים בבגד יורדים, אבל על איסורים - לכלוכים הדבוקים צריך גהינום.
  
 
==אופנו==
 
==אופנו==
שורה 17: שורה 17:
 
לאנשים שהיו שייכים לקיום תורה ומצוות במהלך חייהם ב[[עולם הזה]].
 
לאנשים שהיו שייכים לקיום תורה ומצוות במהלך חייהם ב[[עולם הזה]].
  
*קליעה מסוף העולם לסופו - מצפון לדרום. כלומר, דרום הוא ענין המרחב וצפון הוא ענין הצמצום{{הערה|ראה בספר הליקוטים בערכיהם.}}, וקולעים את הנשמה מצמצום למרחב וכו'.
+
*קליעה מסוף העולם לסופו - מצפון לדרום. כלומר, דרום הוא ענין המרחב וצפון הוא ענין הצמצום{{הערה|ראה בספר הליקוטים בערכיהם.}}, וקולעים את ה[[נשמה]] מצמצום למרחב וכו'.
  
 
לאנשים שלא שייכים לכלום אך זהו רק מתאוות היתר.
 
לאנשים שלא שייכים לכלום אך זהו רק מתאוות היתר.
שורה 24: שורה 24:
 
זכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא, על ידי חזרה כל היום, כמה שיש ביכולתו, [[משנה|משניות]] [[תניא]] [[תהלים]] בעל פה{{הערה|היום יום ז טבת.}}.
 
זכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא, על ידי חזרה כל היום, כמה שיש ביכולתו, [[משנה|משניות]] [[תניא]] [[תהלים]] בעל פה{{הערה|היום יום ז טבת.}}.
  
"א מענטש דארף מרבה זיין אין זאגען אותיות (זאגען תהלים, חזר'ן משניות) ווען און וואו ער קען, בכדי צו שטארקען דעם קיום העולם, בכדי מציל צו זיין זיך פון חיבוט הקבר און כף הקלע, און זוכה זיין צו אלע העכסטע גילוי".
+
"א מענטש דארף מרבה זיין אין זאגען [[אותיות]] (זאגען תהלים, חזר'ן משניות) ווען און וואו ער קען, בכדי צו שטארקען דעם קיום העולם, בכדי מציל צו זיין זיך פון חיבוט הקבר און כף הקלע, און זוכה זיין צו אלע העכסטע גילוי".
[- "אדם צריך להרבות באמירת אותיות תורה (אמירת תהילים וחזרת משניות) מתי שהוא רק יכול, בכדי לקיים את העולם, ובכדי להציל את עצמו מחיבוט הקבר וכף הקלע, ולזכות בגילויים הכי נעלים"]{{הערה|היום יום ה שבט.}}.
+
[- "אדם צריך להרבות באמירת [[אותיות]] תורה (אמירת [[תהילים]] וחזרת משניות) מתי שהוא רק יכול, בכדי לקיים את העולם, ובכדי להציל את עצמו מחיבוט הקבר וכף הקלע, ולזכות בגילויים הכי נעלים"]{{הערה|היום יום ה שבט.}}.
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
  
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+
[[קטגוריה:עונש]]

גרסה מ־22:48, 7 בפברואר 2017

כף הקלע הוא אחד העונשים שמקבלת הנשמה על מה שעשתה בעולם הזה[1].

סיבת העונש ופעולתו

שיקוע בתאוות היתר, דיבור דברים בטלים וכן כל דבר שאינו איסור.

פעולתו היא כמו ניעור בגד מאבק, שרק לכלוכים שאינם דבוקים בבגד יורדים, אבל על איסורים - לכלוכים הדבוקים צריך גהינום.

אופנו

ישנם כמה אופנים בקליעת הנפש, והכל תלוי במצב האדם בחייו, אך היא כמו זריקת אבן ממקום למקום:

  • קליעה מתענוגים אלקיים לתענוגים גשמיים, וחוזר חלילה. והוא צער גדול לנפש.

לאנשים שהיה להם בחייהם מושג בתענוג אלקי.

לאנשים שהיו שייכים לקיום תורה ומצוות במהלך חייהם בעולם הזה.

  • קליעה מסוף העולם לסופו - מצפון לדרום. כלומר, דרום הוא ענין המרחב וצפון הוא ענין הצמצום[2], וקולעים את הנשמה מצמצום למרחב וכו'.

לאנשים שלא שייכים לכלום אך זהו רק מתאוות היתר.

אפשרות להינצל

זכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא, על ידי חזרה כל היום, כמה שיש ביכולתו, משניות תניא תהלים בעל פה[3].

"א מענטש דארף מרבה זיין אין זאגען אותיות (זאגען תהלים, חזר'ן משניות) ווען און וואו ער קען, בכדי צו שטארקען דעם קיום העולם, בכדי מציל צו זיין זיך פון חיבוט הקבר און כף הקלע, און זוכה זיין צו אלע העכסטע גילוי". [- "אדם צריך להרבות באמירת אותיות תורה (אמירת תהילים וחזרת משניות) מתי שהוא רק יכול, בכדי לקיים את העולם, ובכדי להציל את עצמו מחיבוט הקבר וכף הקלע, ולזכות בגילויים הכי נעלים"][4].

הערות שוליים

  1. במאמר ד"ה לפיכך תשט"ז, ביאר הרבי, ומשם עיקרי הדברים.
  2. ראה בספר הליקוטים בערכיהם.
  3. היום יום ז טבת.
  4. היום יום ה שבט.