הבדלים בין גרסאות בדף "כף הקלע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתית למאור (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''כף הקלע''' הוא אחד העונשים שמקבלת הנשמה על מה שעשתה בעולם הזה. במאמר ד"ה לפיכך תשט"ז, ביאר...") |
מ (added Category:עונש using HotCat) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''כף הקלע''' הוא אחד העונשים שמקבלת | + | '''כף הקלע''' הוא אחד העונשים שמקבלת ה[[נשמה]] על מה שעשתה בעולם הזה{{הערה|במאמר ד"ה לפיכך תשט"ז, ביאר [[הרבי]], ומשם עיקרי הדברים.}}. |
| − | |||
| − | במאמר ד"ה לפיכך תשט"ז, ביאר | ||
==סיבת העונש ופעולתו== | ==סיבת העונש ופעולתו== | ||
| − | שיקוע | + | שיקוע ב[[תאוות היתר]], [[דיבור]] [[דברים בטלים]] וכן כל דבר שאינו איסור. |
| − | פעולתו היא כמו ניעור בגד מאבק, שרק לכלוכים שאינם דבוקים בבגד יורדים, אבל על איסורים - לכלוכים הדבוקים צריך גהינום. | + | פעולתו היא כמו ניעור [[בגד]] מאבק, שרק לכלוכים שאינם דבוקים בבגד יורדים, אבל על איסורים - לכלוכים הדבוקים צריך גהינום. |
==אופנו== | ==אופנו== | ||
| − | ישנם כמה אופנים בקליעת | + | ישנם כמה אופנים בקליעת ה[[נפש]], והכל תלוי במצב ה[[אדם]] בחייו, אך היא כמו זריקת אבן ממקום למקום: |
*קליעה מתענוגים אלקיים לתענוגים גשמיים, וחוזר חלילה. והוא צער גדול לנפש. | *קליעה מתענוגים אלקיים לתענוגים גשמיים, וחוזר חלילה. והוא צער גדול לנפש. | ||
| − | לאנשים שהיה להם בחייהם מושג | + | לאנשים שהיה להם בחייהם מושג ב[[תענוג]] אלקי. |
| − | *קליעה | + | *קליעה מ[[ארץ ישראל]] ל[[חוץ לארץ]]. דהיינו, [[ארץ ישראל]] היא מקום קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] (ארץ "שרצתה לעשות רצון קונה"), והיינו הביטול לאלקות. ומשם לחו"ל, שהוא ה[[קליפת נוגה]] שהיא התאוות היתר. |
| − | לאנשים שהיו שייכים לקיום | + | לאנשים שהיו שייכים לקיום תורה ומצוות במהלך חייהם ב[[עולם הזה]]. |
| − | *קליעה מסוף העולם לסופו - מצפון לדרום. כלומר, דרום הוא ענין המרחב וצפון הוא ענין הצמצום{{הערה|ראה בספר הליקוטים בערכיהם.}}, וקולעים את | + | *קליעה מסוף העולם לסופו - מצפון לדרום. כלומר, דרום הוא ענין המרחב וצפון הוא ענין הצמצום{{הערה|ראה בספר הליקוטים בערכיהם.}}, וקולעים את ה[[נשמה]] מצמצום למרחב וכו'. |
לאנשים שלא שייכים לכלום אך זהו רק מתאוות היתר. | לאנשים שלא שייכים לכלום אך זהו רק מתאוות היתר. | ||
==אפשרות להינצל== | ==אפשרות להינצל== | ||
| − | זכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא, | + | זכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא, על ידי חזרה כל היום, כמה שיש ביכולתו, [[משנה|משניות]] [[תניא]] [[תהלים]] בעל פה{{הערה|היום יום ז טבת.}}. |
| + | |||
| + | "א מענטש דארף מרבה זיין אין זאגען [[אותיות]] (זאגען תהלים, חזר'ן משניות) ווען און וואו ער קען, בכדי צו שטארקען דעם קיום העולם, בכדי מציל צו זיין זיך פון חיבוט הקבר און כף הקלע, און זוכה זיין צו אלע העכסטע גילוי". | ||
| + | [- "אדם צריך להרבות באמירת [[אותיות]] תורה (אמירת [[תהילים]] וחזרת משניות) מתי שהוא רק יכול, בכדי לקיים את העולם, ובכדי להציל את עצמו מחיבוט הקבר וכף הקלע, ולזכות בגילויים הכי נעלים"]{{הערה|היום יום ה שבט.}}. | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | [[קטגוריה:עונש]] | |
| − | |||
גרסה מ־01:48, 8 בפברואר 2017
כף הקלע הוא אחד העונשים שמקבלת הנשמה על מה שעשתה בעולם הזה[1].
תוכן עניינים
סיבת העונש ופעולתו
שיקוע בתאוות היתר, דיבור דברים בטלים וכן כל דבר שאינו איסור.
פעולתו היא כמו ניעור בגד מאבק, שרק לכלוכים שאינם דבוקים בבגד יורדים, אבל על איסורים - לכלוכים הדבוקים צריך גהינום.
אופנו
ישנם כמה אופנים בקליעת הנפש, והכל תלוי במצב האדם בחייו, אך היא כמו זריקת אבן ממקום למקום:
- קליעה מתענוגים אלקיים לתענוגים גשמיים, וחוזר חלילה. והוא צער גדול לנפש.
לאנשים שהיה להם בחייהם מושג בתענוג אלקי.
- קליעה מארץ ישראל לחוץ לארץ. דהיינו, ארץ ישראל היא מקום קיום תורה ומצוות (ארץ "שרצתה לעשות רצון קונה"), והיינו הביטול לאלקות. ומשם לחו"ל, שהוא הקליפת נוגה שהיא התאוות היתר.
לאנשים שהיו שייכים לקיום תורה ומצוות במהלך חייהם בעולם הזה.
- קליעה מסוף העולם לסופו - מצפון לדרום. כלומר, דרום הוא ענין המרחב וצפון הוא ענין הצמצום[2], וקולעים את הנשמה מצמצום למרחב וכו'.
לאנשים שלא שייכים לכלום אך זהו רק מתאוות היתר.
אפשרות להינצל
זכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא, על ידי חזרה כל היום, כמה שיש ביכולתו, משניות תניא תהלים בעל פה[3].
"א מענטש דארף מרבה זיין אין זאגען אותיות (זאגען תהלים, חזר'ן משניות) ווען און וואו ער קען, בכדי צו שטארקען דעם קיום העולם, בכדי מציל צו זיין זיך פון חיבוט הקבר און כף הקלע, און זוכה זיין צו אלע העכסטע גילוי". [- "אדם צריך להרבות באמירת אותיות תורה (אמירת תהילים וחזרת משניות) מתי שהוא רק יכול, בכדי לקיים את העולם, ובכדי להציל את עצמו מחיבוט הקבר וכף הקלע, ולזכות בגילויים הכי נעלים"][4].
