הבדלים בין גרסאות בדף "כף הקלע"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " כ"ק אדמו"ר שליט"א" ב־" הרבי")
מ (החלפת טקסט – " א"י " ב־" ארץ ישראל ")
שורה 13: שורה 13:
 
לאנשים שהיה להם בחייהם מושג ב[[תענוג]] אלקי.
 
לאנשים שהיה להם בחייהם מושג ב[[תענוג]] אלקי.
  
*קליעה מ[[ארץ ישראל]] ל[[חוץ לארץ]]. דהיינו, א"י היא מקום קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] (ארץ "שרצתה לעשות רצון קונה"), והיינו הביטול לאלקות. ומשם לחו"ל, שהוא ה[[קליפת נוגה]] שהיא התאוות היתר.
+
*קליעה מ[[ארץ ישראל]] ל[[חוץ לארץ]]. דהיינו, [[ארץ ישראל]] היא מקום קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] (ארץ "שרצתה לעשות רצון קונה"), והיינו הביטול לאלקות. ומשם לחו"ל, שהוא ה[[קליפת נוגה]] שהיא התאוות היתר.
  
 
לאנשים שהיו שייכים לקיום תורה ומצוות במהלך חייהם ב[[עולם הזה]].
 
לאנשים שהיו שייכים לקיום תורה ומצוות במהלך חייהם ב[[עולם הזה]].

גרסה מ־18:48, 18 במרץ 2014

כף הקלע הוא אחד העונשים שמקבלת הנשמה על מה שעשתה בעולם הזה[1].

סיבת העונש ופעולתו

שיקוע בתאוות היתר, דיבור דברים בטלים וכן כל דבר שאינו איסור.

פעולתו היא כמו ניעור בגד מאבק, שרק לכלוכים שאינם דבוקים בבגד יורדים, אבל על איסורים - לכלוכים הדבוקים צריך גהינום.

אופנו

ישנם כמה אופנים בקליעת הנפש, והכל תלוי במצב האדם בחייו, אך היא כמו זריקת אבן ממקום למקום:

  • קליעה מתענוגים אלקיים לתענוגים גשמיים, וחוזר חלילה. והוא צער גדול לנפש.

לאנשים שהיה להם בחייהם מושג בתענוג אלקי.

לאנשים שהיו שייכים לקיום תורה ומצוות במהלך חייהם בעולם הזה.

  • קליעה מסוף העולם לסופו - מצפון לדרום. כלומר, דרום הוא ענין המרחב וצפון הוא ענין הצמצום[2], וקולעים את הנשמה מצמצום למרחב וכו'.

לאנשים שלא שייכים לכלום אך זהו רק מתאוות היתר.

אפשרות להינצל

זכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא, על ידי חזרה כל היום, כמה שיש ביכולתו, משניות תניא תהלים בעל פה[3].

"א מענטש דארף מרבה זיין אין זאגען אותיות (זאגען תהלים, חזר'ן משניות) ווען און וואו ער קען, בכדי צו שטארקען דעם קיום העולם, בכדי מציל צו זיין זיך פון חיבוט הקבר און כף הקלע, און זוכה זיין צו אלע העכסטע גילוי". [- "אדם צריך להרבות באמירת אותיות תורה (אמירת תהילים וחזרת משניות) מתי שהוא רק יכול, בכדי לקיים את העולם, ובכדי להציל את עצמו מחיבוט הקבר וכף הקלע, ולזכות בגילויים הכי נעלים"][4].

הערות שוליים

  1. במאמר ד"ה לפיכך תשט"ז, ביאר הרבי, ומשם עיקרי הדברים.
  2. ראה בספר הליקוטים בערכיהם.
  3. היום יום ז טבת.
  4. היום יום ה שבט.